כ-25 ימים חלפו מאז שמסעוד פזשכיאן עלה לשלטון באיראן. בערוץ אל חדת' הסעודי סקרו את ימי שלטונו עד כה. "מעטים תולים תקוות בנשיא הרפורמיסט החדש שיבצע שינויים מהותיים במדינה הסובלת מבעיות פנים וחוץ רבות. אמנם הוא לא הבטיח זאת במפורש, במהלך קמפיין הבחירות הקצר שלו הוא התייחס לא אחת לכוונתו להקים ממשלה אקטיבית שתהיה מסוגלת לפתור בעיות ארוכות טווח. בעודו ממתין לאישור הרכב השרים שלו על ידי הפרלמנט, פזשכיאן קיבל את הסמכות הגבוהה ביותר במדינה מהמנהיג העליון עלי ח'מנאי, כפי שמקובל", נמסר בפתח הדברים
"הדבר הזה לכשעצמו מהווה אינדיקציה לגבי מהות הממשלה עוד בטרם החלה לפעול. דוח חדש של מכון וושינגטון ללימודי המזרח הקרוב בנוגע לעתיד איראן מצביע על כך שרוב המשקיפים לא צופים שהנשיא החדש ישנה את המדיניות העיקרית של המשטר או את הגישה האסטרטגית שלו. כמו כן, הדוח ציין כי המינויים המשמעותיים של הנשיא עוררו את זעם תומכיו והמחנה הרפורמיסטי, במיוחד השארתו של השר אסמאעיל אלח'טיב הידוע לשמצה, בתפקיד שר המודיעין", הוסיף הכתב.
"בעוד ששר המהפכה אסכנדר מומני מועמד לתפקיד שר הפנים, שר החינוך המוצע הוא עלי רזא קאזמי, אחיו של ראש מודיעין משמרות המהפכה. הדוח מציין כי לפזשכיאן יש יחסים טובים עם יושב ראש מועצת השורא מחמד בקר קליבאף, בניגוד ליחסיו עם רוב הצירים האחרים מהמחנה הקיצוני, כולל חברי מה שידוע כ-'חזית העמידה האיתנה' שהתנגדו לפזשכיאן. הפערים הפוליטיים הללו עלולים להוביל לשיתוק ממשלת פזשכיאן, כפי שקרה עם ממשלות הרפורמיסטים הקודמות של חסן רוחאני ומחמד ח'אתמי. לפי דוח מכון וושינגטון, הנשיא צריך למנות גם 900 עוזרי שרים, שגרירים ומושלי מחוזות, באופן ישיר או עקיף, את המינויים הללו צריכים לאשר ארבעה מוסדות שונים, כולל בית המשפט העליון, משרד המודיעין ומודיעין משמרות המהפכה. ריבוי הגופים הבלתי נבחרים עלול לסתום את הגולל על יכולתו של פזשכיאן ליישם את המדיניות הטכנוקרטית המובטחת שלו באופן אפקטיבי".