שנתיים וחצי של מתקפה רוסית מתמשכת דלדלו יחידות אוקראיניות רבות. תגבורות מגיעות לעיתים רחוקות, מותירות חיילים מותשים ומדוכדכים. המצב חמור במיוחד ביחידות החי״ר באזור פוקרובסק ובחזית המזרחית, שם אוקראינה מתקשה לבלום את ההתקדמות הרוסית, שהיא איטית אך עקבית. שישה מפקדים וקצינים שלחמו או פיקדו על יחידות באזור עד לאחרונה, סיפרו ל-CNN כי עריקות וסירוב פקודה הפכו לבעיה נרחבת, במיוחד בקרב חיילים שגויסו לאחרונה.

״רוב המגויסים החדשים עוזבים את עמדותיהם״, אמר מפקד יחידה הלוחם כעת בפוקרובסק. ״הם מגיעים לעמדות פעם אחת, ואם הם שורדים, הם לא חוזרים״. בניגוד למתנדבים מתחילת המלחמה, רבים מהמגויסים החדשים לא בחרו להשתתף בלחימה. הם נקראו לשירות בעקבות חוק הגיוס החדש של אוקראינה, ואינם יכולים לעזוב באופן חוקי עד שהממשלה תכריז על שחרור, אלא אם כן יקבלו אישור מיוחד.

דיווח מרוסיה: חיילים אוקראינים נורו למוות לאחר שנכנעו, זלנסקי גינה
"לאן נעלמה ההצבעה?": מינויו של מישל ברנייה לראש ממשלת צרפת עורר גל מחאות במדינה

בעיות המשמעת החלו זמן רב לפני כן. אוקראינה עברה תקופה קשה במיוחד במהלך החורף והאביב האחרונים. עיכובים ממושכים בקבלת סיוע צבאי אמריקאי הובילו למחסור קריטי בתחמושת ולירידה משמעותית במורל. חיילים רבים סיפרו ל-CNN כי לעיתים קרובות מצאו את עצמם בעמדה טובה, עם תצפית ברורה על האויב המתקרב, אך ללא פגזים לירות.

חלקם דיברו על תחושת אשמה על כך שלא יכלו לספק כיסוי הולם ליחידות החי״ר שלהם. סרגיי צחוצקי, קצין בחטיבת החי״ר הממונעת ה-59, סיפר ל-CNN כי היחידה מנסה לסבב חיילים כל שלושה עד ארבעה ימים. אך כלי טיס בלתי מאוישים, שמספרם רק גדל במהלך המלחמה, הופכים זאת למסוכן מדי, ומאלצים חיילים להישאר בעמדותיהם לתקופות ארוכות יותר. ״השיא הוא 20 יום״, אמר.

צבא אוקראינה (צילום: רויטרס)
צבא אוקראינה (צילום: רויטרס)

עם הידרדרות המצב בשדה הקרב, מספרם של החיילים הנוטשים את עמדותיהם רק הלך וגדל. רק בארבעת החודשים הראשונים של 2024, התובעים פתחו בהליכים פליליים נגד כמעט 19,000 חיילים שנטשו את עמדותיהם או ערקו, על פי נתוני הפרלמנט האוקראיני. זהו מספר מדהים - וכנראה לא מלא.

מפקדים רבים אמרו ל-CNN כי קצינים רבים לא ידווחו על עריקות והיעדרויות לא מורשות, בתקווה לשכנע את החיילים לחזור מרצונם, ללא עונש. גישה זו הפכה כה נפוצה עד שאוקראינה שינתה את החוק כדי לבטל את הפליליות של עריקה והיעדרות ללא רשות, אם בוצעו בפעם הראשונה. אנדריי הורצקי, קצין צבא אוקראיני שיחידתו נלחמת כעת בצ'סיב יאר, נקודה חמה אחרת בחזית המזרחית, אמר ל-CNN כי צעד זה הגיוני. ״איומים רק יחמירו את המצב. מפקד חכם ידחה איומים, או אפילו יימנע מהם״, אמר.

כוחות רוסיה בתוך אוקראינה (צילום: רויטרס)
כוחות רוסיה בתוך אוקראינה (צילום: רויטרס)

פוקרובסק הפכה למוקד הקרב על מזרח אוקראינה. כוחות רוסיים מתקדמים לעבר העיר זה חודשים, אך התקדמותם האיצה בשבועות האחרונים עם התמוטטות ההגנה האוקראינית. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הבהיר כי מטרתו היא להשיג שליטה על מלוא אזורי דונייצק ולוהנסק של אוקראינה, וכיבוש פוקרובסק, מרכז צבאי ולוגיסטי חשוב, יהווה צעד משמעותי לקראת השגת יעד זה.

חיילים אוקראינים באזור מציירים תמונה קודרת: כוחות קייב נמצאים בנחיתות מספרית וחימושית ברורה, כאשר חלק מהמפקדים מעריכים כי יש 10 חיילים רוסים על כל חייל אוקראיני. אך נראה כי הם גם מתמודדים עם בעיות שהם עצמם יצרו. קצין מחטיבה הלוחמת בפוקרובסק, שביקש להישאר בעילום שם מטעמי ביטחון, אמר ל-CNN כי תקשורת לקויה בין יחידות שונות היא בעיה מרכזית שם. היו אפילו מקרים בהם כוחות לא חשפו את התמונה המלאה של שדה הקרב ליחידות אחרות מחשש שזה יגרום להם להיראות רע, אמר הקצין.

ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Vyacheslav Prokofyev/Pool via REUTERS)
ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Vyacheslav Prokofyev/Pool via REUTERS)

מפקד גדוד בצפון דונייצק אמר כי האגף שלו נחשף לאחרונה להתקפות רוסיות לאחר שחיילים מיחידות שכנות נטשו את עמדותיהם מבלי לדווח על כך. המספר הגבוה של יחידות שונות ששלחה קייב לקווי החזית במזרח גרם לבעיות תקשורת, לדברי מספר חיילים מן השורה שלחמו עד לאחרונה בפוקרובסק. אחד מהם אמר כי לא היה נדיר שמשבשי אותות אוקראיניים ישפיעו על תיאום חיוני ושיגורי כטב״מים מכיוון שיחידות מחטיבות שונות לא תקשרו כראוי.

מנהיגי אוקראינה, כולל הנשיא וולודימיר זלנסקי, אמרו כי אחת ממטרות המבצע הייתה למנוע התקפות נוספות על צפון אוקראינה, תוך הפגנת יכולתו של הצבא האוקראיני להילחם בחזרה ולבסוף לנצח במלחמה, בתמיכה המתאימה מבעלות בריתה המערביות. המבצע גם נתן דחיפה משמעותית לאומה מותשת. אוקראינה הייתה במגננה במשך רוב השנה האחרונה, סובלת מהתקפות בלתי פוסקות, הפסקות חשמל ואבדות מכמירות לב.

וולודימיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
וולודימיר זלנסקי (צילום: רויטרס)

אך יחידת החבלנים הטילה ספק באסטרטגיה - לאחר שסיימו משימה ארוכה מעבר לגבול, והם תהו מדוע נשלחו לקורסק כשקו החזית המזרחי נפל לאנדרלמוסיה מוחלטת. ״זה הרגיש מוזר להיכנס לרוסיה, כי במלחמה הזו היינו אמורים להגן על האדמה שלנו ועל המדינה שלנו, ועכשיו אנחנו נלחמים בשטח של מדינה אחרת״, אמר אחד מהם. CNN אינו חושף את זהותם מכיוון שלא הורשו לדבר עם התקשורת ובשל הרגישות של דבריהם.

כל הארבעה נלחמים למעלה משנתיים וחצי ותפקידם קשה. כחבלנים, הם מבלים ימים בקווי החזית, מפנים שדות מוקשים, מכינים הגנות ומבצעים פיצוצים מבוקרים. הם עלולים למצוא את עצמם תחת מתקפה, לפני אפילו הקו הראשון של החי״ר, גוררים סביב כ-40 קילוגרם של ציוד וארבעה מוקשים נגד טנקים, שכל אחד מהם שוקל כ-10 קילוגרם. בשיחה עם CNN, הם נראו מותשים לחלוטין. לא הייתה להם מנוחה בין המשימה בפוקרובסק למשימה בקורסק. ״זה תלוי בכל מפקד. חלק מהיחידות מקבלות רוטציות ויש להן זמן חופשי, בעוד אחרות פשוט נלחמות ללא הפסקה, כל המערכת לא הוגנת במיוחד״, אמר אחד החיילים. כשנשאלו אם ההתקדמות בקורסק נתנה להם את אותה דחיפה כמו לשאר האומה, הם נשארו ספקנים. ״אחרי שלוש שנים של זה, מלחמה, הכל מרגיש אותו דבר״, אמר אחד מהם ל-CNN.

טנק בצבא אוקראינה (צילום: REUTERS/Yan Dorbronosov)
טנק בצבא אוקראינה (צילום: REUTERS/Yan Dorbronosov)

בשיחה עם CNN ביום חמישי, הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי הודה כי המורל הנמוך עדיין מהווה בעיה ואמר כי העלאתו היא ״חלק חשוב מאוד״ מתפקידו. ״מבצע קורסק... שיפר משמעותית את המורל לא רק של הצבא אלא של כל האוכלוסייה האוקראינית״, אמר. הוא הוסיף כי הוא מגיע לקווי החזית באופן קבוע כדי להיפגש עם החיילים שם ולעשות כל שביכולתו כדי לגרום להם להרגיש טוב יותר. ״אנחנו מבינים זה את זה לא משנה עם מי אני מדבר, בין אם זה רובאי או מפקד חטיבה או מפקד גדוד... אני מכיר את כל הבעיות שחיילינו, חיילים וקצינים חווים. קו החזית הוא החיים שלי״, אמר.

והורצקי - קצין שהוכשר במיוחד לספק תמיכה מוראלית ופסיכולוגית לחיילים - הוא חלק מהתוכנית להעלאת המורל. במהלך ביקורו האחרון בקייב, הורצקי סיפר ל-CNN כי בעוד תפקידו קיים זמן רב, הוא התמקד בעיקר בעבודת ניירת. כעת הוא מבלה הרבה יותר זמן עם היחידה שלו, מתעדכן ומוודא שהם לא נשחקים. לא שעזרתו תמיד מוערכת. ״יש להם מעין מחשבה כזו שבגלל שאני פסיכיאטר, אני אעביר אותם אלפי מבחנים ואז אספר להם שהם לוקים בנפשם. אז אני מנסה לנפץ את המחסום הזה״, אמר, והוסיף כי הסחות דעת קטנות יכולות למנוע הידרדרות.

המלחמה באוקראינה (צילום: REUTERS/Viacheslav Ratynskyi)
המלחמה באוקראינה (צילום: REUTERS/Viacheslav Ratynskyi)

בשגרת המלחמה, כל הפסקה מהשגרה יכולה לעזור. זה יכול לכלול רחצה במקלחת אמיתית, תספורת או שחייה באגם. ״זה דבר כל כך קטן, אבל זה מוציא אותם מהשגרה, זה משמח אותם, והם יכולים לחזור לעמדות שלהם קצת יותר רגועים״, הסביר הורצקי. אפילו קצינים עם שנות ניסיון רבות מוצאים את המצב במזרח קשה. חלקם, כמו דימה, עוברים לתפקידים הרחק מקווי החזית. הוא אמר שההחלטה שלו לעזוב את שדה הקרב נבעה בעיקר מחילוקי דעות עם מפקד חדש. גם זה נעשה נפוץ יותר ויותר, אמרו מספר קצינים ל-CNN.

שורות הגדוד של דימה הלכו והצטמצמו, עד שהיחידה נעלמה. הם מעולם לא קיבלו מספיק תגבורות, אומר דימה, דבר שהוא מאשים ישירות בממשלה ובהססנותה לגייס עוד אנשים. הגדוד ספג אבדות כואבות בשנה האחרונה, נלחם בקווי חזית מרובים לפני שנשלח לפוקרובסק ללא כל מנוחה. דימה ראה כל כך הרבה מאנשיו נהרגים ונפצעים, עד שהפך לאדיש.

מתקפת טילים רוסים באומן שבאוקראינה  (צילום: REUTERS/Carlos Barria)
מתקפת טילים רוסים באומן שבאוקראינה (צילום: REUTERS/Carlos Barria)

ובכל זאת, הוא אמר ל-CNN כי הוא נחוש לחזור לקווי החזית, אך יעשה שינוי אחד תחילה. ״עכשיו קיבלתי את ההחלטה שאפסיק להיקשר לאנשים רגשית. זו גישה רקובה, אבל זו הגישה ההגיונית ביותר״, אמר.