לאחר שהצהירה סין מוקדם יותר השנה כי היעד להגעה למאדים לצורך איסוף דגימות הוא 2030, ליו ג'יג'ונג, ראש תכנון הפרויקט הסיני למאדים אמר כי ניסיונה ההיסטורי של סין עשוי לצאת לדרך כבר בשנת 2028, שנתיים מוקדם יותר מהמתוכנן. הדברים נאמרו בכנס לחקר החלל העמוק שהתקיים בשבוע שעבר במחוז אנחוי שבמזרח סין.
שנת היעד, החדשה, 2028 היא ככל הנראה חזרה לתוכנית השיגור המקורית שתוכננה לפני כשנתיים (2022) על ידי מדען בכיר בתוכנית החלל טיאנוון - במשימה שתייבא דגימות ממאדים לכדור הארץ עד שנת 2031. ההצהרות האחרונות מגיעות בעקבות הצלחתה פורצת הדרך של סין באיסוף הדגימות הראשונות מהצד הרחוק של הירח בחודש יוני.
STAR WARS OUTLAWS: להיות האן סולו
תערוכת IFA בברלין: התעוררות הבינה המלאכותית
במקביל, מאמץ משותף של נאס״א וסוכנות החלל האירופית לאיסוף דגימות ממאדים נמצא תחת בחינה מחודשת, עקב חששות הנוגעים לתקציב, מורכבות וסיכונים. סוכנות החלל האמריקנית, שנחתה על מאדים לפני עשרות שנים, אמרה כי היא בוחנת תוכניות מהירות וזולות יותר שיאפשרו תוצאה מהירה יותר מזו שהייתה מחזירה דגימות ב-2040.
תואר המדינה הראשונה שמצליחה להחזיר דגימות ממאדים הוא הישג משמעותי לקורות חיים של מעצמה, במיוחד מי ששואפת להפוך לאחת. הצלחה בגזרה זו תהווה ציון דרך משמעותי בתוכנית החלל השאפתנית של סין והצהרת ״החלום הנצחי״ של המנהיג שי ג׳ינפינג להפוך את המדינה למעצמת חלל.
הישגיה של סין, כולל משימות ירח בלתי מאוישות והקמת תחנת חלל מסלולית משלה, מתרחשים בזמן שארצות הברית ומדינות אחרות הגבירו את תוכניות החלל שלהן, על רקע התמקדות גוברת בפוטנציאל הגישה למשאבים והיתרונות המדעיים של חקר הירח והחלל העמוק.
עדיפות מרכזית של משימת טיאנוון-3 הסינית תהיה חיפוש אחר עקבות חיים על מאדים. המשימה תנסה גם לפרוץ דרך טכנולוגית בדגימת פני השטח, המראה ועלייה מפני מאדים, וכן מפגש בין כלי רכב בחלל במסלול סביב מאדים, אמר ליו בשבוע שעבר, על פי התקשורת הממלכתית הסינית.
בריאיון נפרד ל-CGTN, החטיבה הבינלאומית של שידורי המדינה הסינית, הדגיש ליו את האתגרים הכרוכים במשימה, שאמורה לכלול שני שיגורי רקטות ראשוניים ושיגור רקטה חסר תקדים מכוכב לכת אחר כדי להחזיר את הדגימות. ״משימת החזרה דורשת שיגור מפני השטח של מאדים. זה למעשה שיגור רקטה קטנה - לכן יהיה קשה מאוד להבטיח שכל הטיסה תהיה אמינה״, אמר.
ליו צוטט גם כאומר שסין תשתף פעולה עם גורמים בינלאומיים סביב המשימה, כולל נשיאת מטען של מדינות אחרות ושיתוף בדגימות ובנתונים, וכן תכנון למחקר עתידי של מאדים.
מאדים סומן לפני זמן רב על ידי מדענים כיעד מחקר קריטי שעשוי לחשוף מידע על קיום חיים מחוץ לכדור הארץ - ועל מקורם של כדור הארץ ובני האדם במערכת השמש. סדרת משימות החקר הפלנטרי טיאנוון של סין, ששמה מתורגם בקירוב ל"שאלות לשמיים", רשמה את הצלחתה הראשונה ב-2021, כאשר גשושית טיאנוון-1 הגיעה למסלול סביב מאדים ושיגרה את הרכב הנע ג'ורונג לפני השטח של הכוכב. נחיתתו של ג'ורונג ב-15 במאי 2021 במישור גדול הידוע כאוטופיה פלניטיה הפכה את סין למדינה השלישית, אחרי ברית המועצות וארצות הברית, שנחתה על הכוכב, הנמצא במרחק של יותר מ-30 מיליון קילומטרים מכדור הארץ בנקודה הקרובה ביותר.
משימתו העיקרית של הרכב הנע הייתה לחפש סימנים לחיים קדומים ולחקור מינרלים, סביבה והתפלגות של מים וקרח במישור. נתונים שחזרו מהסקר הראשוני של הרכב באגן הצביעו על כך שאגן אוטופיה פלניטיה הכיל מים במשך תקופת זמן של עשרות מיליוני שנים, כאשר מדענים רבים האמינו שמאדים היה יבש וקר, על פי מחקר משנת 2022. הרכב הנע תוכנן לפעול במשך 90 ימים על מאדים, אך המשיך למשך 358 ימים ועבר 1,921 מטרים על פני הכוכב. הוא נכנס למצב תרדמת במאי 2022 עקב מה שמדענים סינים כינו ״הצטברות בלתי צפויה״ של אבק.
ארצות הברית ביצעה את הנחיתה הראשונה שלה על הכוכב ב-1976 עם משימת ויקינג 1, שכללה נוחת שפעל במשך יותר משש שנים. זה היה הישג שעלה על חללית מארס 3 של ברית המועצות, שנחתה על פני השטח של מאדים ב-1971, אך שידרה אות רק במשך כ-20 שניות. הנחיתה האמריקאית האחרונה על מאדים הייתה זו של רכב הנע פרסברנס של נאס״א, שנחת במכתש ג'זרו ב-2021 ומאז אוסף דגימות להחזרה עתידית לכדור הארץ.
ראש נאס״א ביל נלסון אמר מוקדם יותר השנה כי משימת החזרת הדגימות ממאדים המתוכננת של ארה״ב היא ״אחת המשימות המורכבות ביותר שנאס״א אי פעם נטלה על עצמה״. סוכנות החלל האמריקאית הודיעה באפריל כי היא מחפשת דרכים חדשות וחדשניות לאיסוף דגימות מפני השטח, לאחר שתוכנית התקציב התנפחה לעד 11 מיליארד דולר עם מסגרת זמן של החזרת דגימות עד 2040. ביוני, היא הודיעה כי היא תומכת במספר מחקרים בני 90 ימים למציאת שיטות ״זולות ומהירות יותר״.