העיר פוקרובסק, השוכנת במזרח אוקראינה, הפכה בימים האחרונים לנקודה מרכזית בעימות הצבאי המתמשך בין רוסיה ואוקראינה. כעיר הנמצאת בצומת תחבורתית חיונית של רכבות וכבישים, היא משמשת ציר חשוב לאספקה צבאית עבור הכוחות האוקראינים במזרח המדינה. אם תיפול העיר לידי הרוסים, היא תסכן את עמדות ההגנה האוקראיניות ותקטע את קווי האספקה החיוניים ברחבי אזור הדונבאס.
מאמצי ההגנה של אוקראינה בפוקרובסק מרוכזים בשתי קווי ביצורים צפופים אשר נועדו לעכב את התקדמות הכוחות הרוסים. בשטח ישנן תעלות אנטי-טנקיות המיועדות להאט כלי רכב צבאיים, לצד ביצורים מעגליים שמטרתם להגן על חיילי החי״ר ויחידות המרגמות. המצב בשטח קשה עבור אוקראינה, הכוחות הרוסים ממשיכים להתקדם באזורים מזרחיים, בפרט במחוזות דונייצק ולוגנסק - מרכזי הכובד של חבל הדונבאס, בו מתרכזים מאמצי ההתקפה של רוסיה.
בזמן שפיזר חיוכים למערב: נשיא איראן רקם עם רוסיה עסקה סודית וקטלנית
אך במקביל להתקדמות הרוסית במזרח אוקראינה, קייב פצחה בשלישי האחרון באחת ממתקפות הכטב״מים הגדולות ביותר שלה על אדמת רוסיה מאז תחילת המלחמה. המתקפה הקטלנית הובילה למותה של תושבת באזור מוסקבה ולשריפות בבניינים רבי-קומות, כמו גם לשיבוש תעבורתי בסביבת שדות התעופה הגדולים בבירת רוסיה. משרד ההגנה הרוסי דיווח כי 144 רחפנים אוקראינים יורטו באזורים שונים, כאשר כ-20 מהם הופלו באזור מוסקבה.
יאיר נבות, עיתונאי ופרשן לענייני רוסיה, שוחח עם ״מעריב״ היום (חמישי) על ההתפתחויות האחרונות בשדות הקרב של שתי האויבות, בתוך ומעבר לקווי המדינה, מאמציה הבלתי נדלים של קייב להחזיק מעמד ועל נקודת מפתח אחת שיכולה לשנות בין לילה את מהלך המלחמה.
אנחנו רואים מצד אחד את הפלישה האוקראינית לרוסיה ומצד שני את המשך התקדמות הכוחות הרוסים על אדמת אוקראינה, עד כמה משמעותית ההתקדמות הרוסית ליד פוקרובסק?
״ההחלטה לפלוש למחוז קורסק שברוסיה התקבלה מתוך איזשהו רצון לייצר תגובת שרשרת שאמורה להשפיע בין השאר על מה שמתרחש גם במזרח אוקראינה, שם הצבא הרוסי בחודשים האחרונים ובמיוחד בשבועות האחרונים, מצליח להתקדם בכמה אזורים ובעיקר במחוז דונייצק, חלק מחבל דונבאס במזרח אוקראינה, שם נמצאות הערים דנייצק ולוגאנסק, ואלו מקומות שפוטין מאוד מעוניין לכבוש ושהצבא הרוסי יכבוש את כל שטח חבל דאנבאס, זאת לא משימה פשוטה אך בשבועות האחרונים הם מצליחים להתקדם משמעותית מערבה והם סוגרים על העיר פקרובסק שנמצאת בפאתי דונייצק״.
יאיר נבות הסביר מה החשיבות הספציפית של העיר פקרובסק בעיני כוחות אוקראינה ורוסיה: ״העיר הזאת מהווה צומת תחבורתית, לוגיסטית ותשתיתית שמשמשת את האוקראינים לאספקה לא רק לאזור הזה, אלא גם לעוד אזורים, וזאת החשיבות של הצבא הרוסי לכבוש אותה והם מתעקשים להגיע לשם. התושבים בעיר כבר או פונו ע״י צבא אוקראינה או נמלטו. הרוסים ממשיכים להתקדם לכיוון העיר ויש ימים שהם מאבדים למעלה מ- 1,000 חיילים ביום בממוצע בחודשים האחרונים״.
באוגוסט האחרון, הצליחה אוקראינה להפתיע את רוסיה עם פלישה קרקעית לאזור קורסק, בו כבשה למעלה מ-800 ק״מ של שטח רוסי, במהלך ששינה את אופי הלחימה, אוקראינה בפעם הראשונה נקטה בקו התקפי בסדר גודל כזה.
עד כמה המבצע הצבאי של אוקראינה יכול לשנות את פני המלחמה?
״אחת המטרות של הפלישה האוקראינית למחוז קורסק הייתה לייצר מהלך מפתיע טקטית וצבאית שייאלץ את הצבא הרוסי לשלוח כוחות צבאיים איכותיים להגן על המחוז, וגם כדי להקל על קווי ההגנה של האוקראינים שכרגע מותשים״. אמר יאיר נבות בשיחה עם ״מעריב״, ״ההנחה האוקראינית הייתה שההגנה על המחוז תעשה על ידי הוצאה של חלק מהכוחות התוקפים מדונייצק, אלה שבין השאר תוקפים גם את העיר פקרובסק. בפועל, הרוסים לא ממש עושים את זה - הם שולחים כוחות מהרבה מאוד זירות שונות, מרכיבים מעין טלאי של כוחות ממקומות שונים. בניגוד לתקוות של קייב, צבא רוסיה לא מושך מדונייצק במכה 30 אלף חיילים".
"זאת גם הסיבה שאוקראינה ממשיכה את המבצע הצבאי בתוך שטחה של רוסיה", המשיך. "מהבחינה הזאת, הניסיון האוקראיני הצליח בהרבה מאוד בחינות - מבחינה צבאי וטקטית - הם הצליחו להפתיע את הרוסים. גם מבחינה מודיעינית. מטרה נוספת של הפלישה האוקראינית הייתה להשפיל את מוסקבה. יש כאן גם היבט תודעתי, הרצון להשפיל את רוסיה, את פוטין ולהראות ׳הנה, בפעם הראשונה כוח זר צבאי הצליח לפלוש לתוך רוסיה בתקופה שהוא נשיא׳. זה ההיבט התודעתי של הפעולה האוקראינית״.
במסיבת עיתונאים משותפת שהתקיימה אמש (רביעי) בקייב, גינו שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, ושר החוץ הבריטי, דייוויד לאמי, את פעולותיה של רוסיה באוקראינה, ותיארו אותן כ״אימפריאליזם״ ו״פאשיזם״ מודרניים. שני הדיפלומטים חיזקו את תמיכתם באוקראינה והכריזו על חבילת סיוע נוספת בסך של כ-1.5 מיליארד דולר למדינה שנמצאת במלחמה.
חבילת הסיוע עליה הכריז בלינקן כוללת 700 מיליון דולר, שמטרתם העיקרית היא לחזק את רשת האנרגיה של אוקראינה, שספגה מתקפות רבות מצד רוסיה וצופה חורף קשה לתושבי המדינה. מתוך סכום זה, 325 מיליון דולר יוקצו לתיקון ושיקום מתקני ייצור חשמל באוקראינה, אספקת כוח חירום ותגבור הביטחון הפיזי של תשתיות האנרגיה. סכום נוסף של 290 מיליון דולר יסייע לתוכניות מזון, מים, מחסה, בריאות וחינוך עבור אזרחי אוקראינה שנפגעו מהמלחמה, גם בתוך המדינה וגם לפליטים מחוץ לה. 102 מיליון דולר נוספים יוקדשו לפעולות הסרת מוקשים ברחבי אוקראינה. שר החוץ הבריטי, דייוויד לאמי, אישר כי בריטניה תספק סיוע נוסף בסך 782 מיליון דולר והבטחות הלוואות לאוקראינה.
הוועידה בקייב התקיימה על רקע קריאותיו הנשנות של נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, לקבל ״החלטות איתנות״ ממדינות המערב, כשהחלטות אלו בתקווה יכללו אישור שיגור בטילים מתוצרת זרה לעבר שטחה של רוסיה. בעלות הברית המערביות נמנעו עד כה מלהעניק לאוקראינה אישור כזה, מתוך חשש להסלמת המלחמה.
נבות מציין: "חשוב קודם לציין שהוועידה בקייב מתרחשת בצל הדיווחים ואישורה של וושינגטון והפנטגון שרוסיה קיבלה לידיה טילים בליסטיים מאיראן. בלינקן למעשה אישר שאיראן סיפקה לרוסיה מאות טילים בליסטיים לטווח קצר וזה מוביל את האוקראינים להגביר את הלחץ על וושינגטון ושאר מדינות המערב לתת לאוקראינים יותר הרשאות לעשות שימוש בנשק התקפי אמריקאי במטרות עומק בתוך רוסיה, דהיינו, עד כה תקפו בתוך רוסיה באמצעות כטב״מים שאוקראינה ייצרה בעצמה או ברמה הטקטית בשדה הקרב ברקטות ארטילריות מדוייקות - מה שאוקראינה מבקשת זה לעשות שימוש בטילים בליסטיים לטווח קצר שהאמריקאים התנו את השימוש בהם בלתקוף את כוחות רוסיה בשטחים הכבושים בתוך אוקראינה".
"מה שאני שומע מאוד מקורות זה שבעקבות המהלך האיראני, ארה״ב והמערב יאשרו לאוקראינה לעשות שימוש התקפי בחלק מהמערכות ההתקפיות לעבר שטח רוסיה (כמו בריטניה, צרפת וגרמניה) עשויות לאשר דבר כזה. מה שמביא את המלחמה לעוד סוג של הסלמה, המשמעות היא שנשק אמריקאי בבעלות אוקראיני יתקוף מטרות עומק בתוך רוסיה, כמו בסיסים אוויריים או מפעלים צבאיים״, אמר.
בתגובה, סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, הכריז כי מוסקבה תשמיד כל משלוח חדש של טילי ATACMS ארוכי טווח שיימסרו לאוקראינה על ידי ארצות הברית. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הכחיש את הטענות המערביות, וטען כי ״איראן לא סיפקה טילים בליסטיים לרוסיה. נקודה״.
אוקראינה חוששת משינויים פוטנציאליים בתמיכת ארה"ב, במיוחד אם נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, יזכה בבחירות 2024. ״חשוב גם להזכיר כי המהלך האוקראיני מתקרב לתקופה של הבחירות לנשיאות בארה״ב, שצילן הגדול מוטל לא רק על המלחמה שלנו בעזה והצפון, אלא גם על המלחמה באוקראינה מתוך ההנחה האוקראינית שקשה לדעת מי ייבחר, במידה וטראמפ ייבחר האוקראינים הגיעו למסקנה שרצוי לייצר איזשהו מנוף לחץ או קלף מיקוח שיהיה להם ביד אם וכאשר טראמפ ייכנס לבית הלבן. כשטראמפ אומר שהוא יילחץ על הצדדים והמלחמה תסתיים תוך 24 שעות, אז יש פה ברמה האסטרטגית רצון להשיג או לייצר קלף מיקוח לטובת משא ומתן עתידי אם טראמפ ייבחר - שייתן להם אולי את האפשרות לבצע חילופי שטחים״, הסביר נבות.
האם קייב רואה בטראמפ פרטנר?
״אם וכאשר טראמפ ייבחר, הם לא יודעים אם יוכלו לסמוך עליו. טראמפ הוא מאוד לא צפוי, הוא אמר שבכוונתו לסיים את המלחמה, אך לא הסכים לענות האם הוא רוצה שאוקראינה תנצח. אחד החששות הגדולים של אוקראינה הוא שברגע שטראמפ ייכנס לבית הלבן הוא יצהיר על קיצוץ דרמטי בסיוע הצבאי לאוקראינה, מהלך בעל משמעות קשה עבור קייב. הם נחותים מרוסיה בתעשייה הצבאית והתפוקה הצבאית של רוסיה, משאבים, סד״כ. יש תחושת דחיפות גדולה אצל האוקראינים לנסות להוציא כל מה שאפשר לפני הבחירות בנובמבר״.
נשיא אוקראינה זלנסקי, כבר הביע את נכונותו לפתוח במשא ומתן עם רוסיה. אולם, האם רוסיה חולקת את אותה נכונות לפתרון דיפלומטי? המבצע הצבאי האוקראיני בקורסק הפתיע את מוסקבה אך גם טרק את הדלת להמשך המשא ומתן בין הצדדים. באוגוסט אמר יורי אושקוב, עוזרו של נשיא רוסיה, כי מוסקבה לא מוכנה לקיים שיחות שלום עם אוקראינה בעקבות התקיפה האוקראינית על מחוז קורסק ברוסיה. עם זאת, הוא הבהיר שרוסיה אינה מושכת את הצעות השלום שהציגה בעבר.
האם יש אינדיקציה לכך שרוסיה כן מחפשת ערוץ דיפלומטי כדי לסיים את המלחמה?
״אם מוסקבה בשלב הנוכחי היו יכולים לקבל הסכם שבמסגרתו מכוננים את המצב הקיים כסטטוס קוו, כלומר, הדברים נשארים כפי שהם עכשיו, לדעתי הם היו הולכים עליו. הסכם שמנציח ומשאיר בידיהם את כל שכבשו עד עכשיו - את רוב חבל דונבאס, את מחוז חרסון ודרום מחוז דפוריז׳ה, חצי האי קרים, קרוב ל 20 אחוז משטח אוקראינה. אם טראמפ ייכנס לבית הלבן ויניח על השולחן הצעה כזו, סביר להניח שהם יקבלו אותה", אומר נבות.
עם זאת, מסביר: "לא כי הם שבעו ודי להם אלא כי יכול להיות שהם ינצלו את הזמן להתארגן ולהצטייד מחדש, לפוטין יש מטרות יותר מקיפות. אבל לא בטוח שאוקראינה תסכים לזה. יש לאוקראינה את הסיבות שלה לסיים את המלחמה, היא ארוכה ומתישה - הכלכלה מרוסקת, האוכלוסייה מצטמצמת. אבל יש פה גם היבט פוליטי מבחינתו של זלנסקי - אם הוא יעז להביא כזה הסכם הוא אולי יחוסל פוליטית ויכול להיות אפילו יודח וחלילה אפילו יתנקשו בו״ יאיר נבות גם הסביר כי להסכים להתפשר על מנת לסיים את המלחמה תוביל לזעם בקרב הציבור וביקורת נרחבת על הנשיא זלנסקי ׳האם כל זה היה לשווא? כדי שהמצב יישאר כפי שהוא ולא נצליח אפילו לשחרר חלק מהשטחים הכבושים?'".
״האוקראינים לא תלויים רק בעצמם, היא מדינה שהצליחה הרבה מעבר למצופה, לפגוע ולהשפיל את הרוסים, להגיע להישגים צבאיים. אבל כשמתמודדים מול הענק הרוסי במיוחד בסדר גודל כזה מדובר באתגר לא פשוט כלל, צריך להגדיר מהו ניצחון. המלחמה גם יכולה להמשיך ככה - מדובר במלחמת התשה שבגדול השינויים בשליטת הכוחות בשטח הם שינויים מינוריים אך משלמים מחירים אסטרונומיים מבחינת אבדות בנפש״.
השבוע דווח כי כטב״מ רוסי הגיע באופן חריג לשטחה של מדינת נאט״ו לטביה, רסיסים של כטב״מ רוסי הגיעו לעוד שכנה באזור, רומניה, גם היא חברה בארגון נאט״ו. כשנשאל האם ייתכן שרוסיה תפתח חזית נוספת, השיב כי ״כרגע אני לא חושב שאנחנו צפויים לראות יוזמה רוסית בסגנון הזה, עם זאת, זה לא פוסל את העובדה שיכול להיות וזה כבר קרה בשנתיים האחרונות יותר מפעם אחת - כשטילים או שברי טילים פגעו ברומניה, במולדובה שיושבות קרוב לאוקראינה, אין פה מהלך מכוון התקפי מסודר. אני לא פוסל שאולי זה יקרה בעוד כמה שנים. אני יכול להגיד שפה במערב אירופה יש שינוי מאוד דרמטי בשיטה, בטון ובנרטיב ויותר מדברים על אפשרות של מלחמה ישירה מול רוסיה בשנים הקרובות - ברמת הממשל, ברמת הצבאות״.
כלומר התערבות של נאט״ו?
״כן. מלחמה ישירה בין רוסיה לבין נאט״ו. זה הנרטיב שמתחילים לטפטף לאט לאט בציבור. זה עדיין רחוק, אבל ברמת ממשלות, מוסדות ביטחוניים וצבאות, מדברים על זה. ההנחה היא שהרוסים לא יעצרו באוקראינה וירצו להעניש את המערב. ובסופו של דבר, אם הם יצליחו עם אוקראינה הם לא ישבעו. ויש סיכוי סביר ומוחשי שיהיה עימות צבאי ישיר בין רוסיה לבין אירופה״.