הידיעה על חילוץ ששת גופות החטופים בתחילתו של החודש חשפה עוד מהאכזריות והברוטליות של ארגון החמאס, אך עיתון ה"ניו יורק טיימס" חשף אמש (שישי) כי שימוש במנגנון הכוח הזה מנוצל היטב לא רק כלפי ישראל או למטרת ניצול החטופים.
"האירוע הגדול": בצה"ל מוכנים לתמרון בלבנון | אבי אשכנזי
מכונית תופת נוטרלה ביו"ש: המבוקש נפצע - ונעצר בביה"ח | צפו
"חמאס משתמש באלימות בין היתר גם כדי לשמור על שליטתו באוכלוסיית עזה", כך נכתב בעיתון האמריקאי הידוע. בזמן שחמאס פגע בחיילי צה''ל בשכונות הצפופות של עזה, אזרחים פלסטינים נורו, הואשמו בביזה או באיסוף ואגירת סיוע הומניטרי.
"כוח צבאי לא עושה מה שעשה חמאס", אמר ג'ונתן ר' כהן, לשעבר שגריר ארצות הברית במצרים, בהקשר של חילוץ שש הגופות. "חמאס הוא ארגון טרור עם מבנה צבאי. זה דבר מפחיד".
בעוד מרבית תשומת הלב העולמית נסובה סביב המכשולים הישראליים להעברת סיוע לפלסטינים, הפעולות הצבאיות של ישראל שהרגו עשרות אלפי בני אדם וההפצצות שגרמו להריסות באזורים רבים, דיווחים רבים עוסקים גם בהתנהלות החמאס, הן במעשי הטרור שלו נגד החטופים והן בהתעללויות שלו בפלסטינים.
מספר פלסטינים שהתראיינו ל"ניו יורק טיימס" טענו כי חמאס דואג במכוון לשים את העזתים על הכוונת של ישראל על ידי שיגור טילים, הפעלת מנהרות מתחת לבנייני דירות והסתרת חטופים במרכזי הערים.
"אין חוק בינלאומי שמצדיק את הרג אזרחי ישראל, אבל חמאס פעל בפזיזות", אמר מחימר אבוסדה, פרופסור למדעי המדינה שנמלט מעזה בתחילת המלחמה.
הנוהג של החמאס לפעול מאזורים אזרחיים בעזה גרר ביקורות נוקבות מצד הפלסטינים. "למי שמשגר רקטות ויורה כדורים מאזורים אזרחיים לא אכפת מאזרחים", אמר אבו שאקר, שמשפחתו נעקרה מעזה מספר פעמים. "אם אתה רוצה להילחם בישראל, תעשה את זה, אבל למה אתה בוחר להתחבא בין האזרחים?".
בתחילת המלחמה, לדבריו, ירו חמושים רקטות לעבר ישראל מהעיירות הצפופות דיר אל בלח ונוסייראת שבמרכז עזה. תושבים מיהרו להיכנס לבתים בציפייה לתגובות חזור מישראל.
על אך הקושי להערכת דעת הקהל בעזה בשל הסכנה הגוברת לדבר נגד חמאס בפומבי, פלסטינים שרואיינו ל"ניו יורק טיימס" הביעו תסכול מחמאס, במיוחד על מנהגו להשתלב באזורים אזרחיים. הפלסטינים שרואיינו אמרו כי בעוד שישראל נושאת באחריות עצומה לסבל שהמלחמה הביאה עליהם, גם לחמאס יש חלק בדבר.
כך למשל, חמאס בנה נקודות גישה לרשת המנהרות הנרחבת שלו בתוך בתים. בתצלום אוויר שמצא צה''ל ממפקדה של חמאס נראים 36 כניסות נסתרות של מנהרות המסומנות בנקודות וחצים מקודדים בצבע, כל זאת בתוך שכונה עזתית אחת.
עבור חלק מהפלסטינים, חיסולו של מוחמד דף ומנהיג צבאי נוסף של החמאס, שלווה בתקיפה אווירית מטעם ישראל וגבה את חייהם של כ-70 פלסטינים, בהם נשים וילדים רבים, מהווה דוגמה לסכנות הניצבות בפני האזרחים.
אם ללכת מעט רחוק יותר בציר הזמן, גם מבצע החילוץ של ארבעת החטופים, נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, בחודש יוני, עורר את זעמם של הפלסטינים, בכך שהביא להרג של כ-270 מקומיים, אם כי לא ניתן לדעת בוודאות מי מהם עוברי אורח חפים מפשע וכמה מהם לוחמי חמאס.
מוניר אל-ג'הוב, פקיד במפלגת הפתח ביהודה ושומרון, תקף את ישראל בשל ההרוגים בתקיפה, אך גם גינה את חמאס. "כל חייל שרוצה לשאת נשק נדרש להגן על אזרחים, לא להסתתר בין אזרחים", אמר בראיון בטלוויזיה. בכירי חמאס בתגובה דחו את הביקורות על כך שהארגון פוגע באזרחים, וכן את שאר ההצעות שעליו להרחיק את לוחמיו מהערים ומהשכונות.
"אין דבר כזה להיות מחוץ לאזורי מגורים בעזה", אמר חוסאם בדראן, בכיר בחמאס. "התירוצים האלה, בעיקר על ידי צבא הכיבוש הישראלי, הם חסרי משמעות".
דוגמה לתקיפה נוספת שלא הותירה ספק כי מאחוריה עומד החמאס הייתה הסתערותה של קבוצת חמושים על ביתו של אהב פאספוס, כתב ,פעיל מדיה חברתית ומבקר חמאס ידוע, בחאן יונס. בהודעתו אמר החמאס כי הוא רואה את הפשיטה על ביתו של פאספוס ב"חומרה רבה" וכי יש להגן על עיתונאים ובני משפחותיהם.
על פי מסמכים המשוייכים לחמאס שהגיעו לעיתון ה"ניו יורק טיימס", פאספוס היה ליעד מרכזי של שירות הביטחון הכללי של חמאס, שעורך באופן תכוף מעקבים אחר פלסטינים, מזה זמן רב. שבועות לפני תחילת המלחמה המליץ השירות לנקוט בפעולה על מנת למנוע ממר פאספוס לדווח כעיתונאי.
"אנו מציעים לסמן אותו. הסימון הזה הכרחי כי הוא אדם שלילי שכולו שנאה, ורק מעלה את החסרונות ברצועה", נכתב באחד המסמכים. ככלל, גורמים אמריקאים ואנליסטים פלסטינים טוענים כי חמאס הקדיש תשומת לב רבה במיוחד לעיתונאים ופעילים המבקרים את שלטונו ברשתות החברתיות ובתקשורת החדשותית המערבית. עם זאת, גם פלסטינים מן הישוב אוימו והופחדו.
מוקדם יותר השנה, עלא אל-חדד, פעיל בן 28 מעזה, החל למתוח ביקורת על חמאס כשצפה בחדשות עם זרים במקלט ברפיח. זמן קצר לאחר מכן אמר אל-חדד כי איש חמאס פנה לדודו. "סתום לו את הפה," אמר איש החמאס לדודו.
לעומתו, אמין עאבד, פעיל פלסטיני שהתבטא בפומבי על חמאס, לא קיבל אזהרה וסיכן את חייו בעת שכדורי ירי חיכו על מפתן דלתו בצפון עזה פעמיים. ביולי הוא כבר הותקף על ידי פעילי חמאס שכיסו את ראשו וגררו אותו מביתו לאחר שהכו אותו בפטיש ובמוטות ברזל.
עאבד זכה להצלה וחילוץ ממספר עוברי אורח שהיו עדים לתקרית, והובא לאשפוז בבית חולים. "בכל רגע אני יכול להיהרג מהכיבוש הישראלי, אבל אני יכול להתמודד עם אותו גורל בידי מי ששולטים בנו כבר 17 שנה", אמר עאבד בראיון טלפוני ממיטתו בבית החולים.
התקיפה הביאה אותו לעזוב את מולדתו לאחר שני עשורים. "אני מרגיש נורא שהשארתי את המשפחה והאנשים שלנו מאחור, אבל יחד עם זאת, אני מרגיש בטוח בפעם הראשונה מזה 17 שנה", אמר בהודעה קולית ממיטת בית החולים שלו באבו דאבי. "אין אף אחד שרוצה להרוג, לעצור או לעקוב אחרי".
"זה הסיפור של העם הפלסטיני בעזה", אמר אחמד פואד אלחטיב, פלסטיני אמריקאי ועמית במועצה האטלנטית. "זה חוסר האונים בלהיות תקוע בין מכונת מלחמה ישראלית אכזרית לקבוצה איסלאמיסטית מרושעת הפועלת בין האזרחים".
בתוך כך, בכירי חמאס ממשיכים לטעון כי הסבל של העם הפלסטיני הוא חלק מהמחיר שיש לשלם כדי להילחם בישראל. חמאס מכיר בכך ש"חופש לא בא בחינם", אמר סלאח אלדין אל-עווודה, חבר החמאס שישב בכלא עם מנהיגה הנוכחי, יחיא סינוואר. "אין תנועת שחרור ששחררה את אנשיה מבלי לשלם מחיר גדול במונחים של אזרחים", אמר.
ובכל זאת, מספר גורמים אמריקאים וישראלים טוענים כי הערכות המודיעין שלהם מצביעות על כך שסינוואר מעוניין להסב סבל לישראלים יותר מאשר לפלסטינים. "הוא לא מחשב את ההשפעה פר אדם או רכוש, הוא חושב איך לחסל את ישראל ולשחרר אסירים פלסטינים", אמר טד סינגר, בכיר ב-CIA.
כדי לשבור את שליטת חמאס בעזה, גורמים ישראלים אומרים שיש להרוס לא רק את כוחו הצבאי של הארגון, אלא גם את יכולתו לתפקד כממשל. מספר מבקרים מישראל הטילו ספק באסטרטגיה הזו, שלדבריהם פוגעת בפלסטינים חפים מפשע.
בינתיים, הממשל האזרחי ממשיך להראות יציבות. הוא מעסיק אלפי אנשים שמסייעים בחלוקת סיוע הומניטרי לתושבים ומארגנים תפילות מדי יום שישי. "הממשלה בעזה חיה בתקופה של אתגרים, אך היא עדיין במקומה ומבצעת את חובותיה כל יום", אמר מנכ"ל משרד התקשורת הממשלתי המנוהל על ידי חמאס.
יש לזכור כי חמאס אינה הקבוצה היחידה הפועלת בעזה. לצידה עומד ארגון הג'יהאד האיסלאמי, בעל בריתו של החמאס בארגון וביצוע פעולות הטרור ב-7 באוקטובר, שנותר חזק בשטח. אליהם מצטרפים כנופיות חמושות וכוחות בלתי רשמיים בשכונות העזתיות, אשר פועלים ברחבי השטח, וחלקם גם מאיימים ומבצעים פיגועי נקמה.
סוכנויות הסיוע ההומניטרי לעזה מכירות גם הן בשליטה המתמשכת של חמאס. על שיירות הסיוע מוטלת החובה לתאם את מאמציהן עם מנהיגי חמאס מקומיים, או להסתכן בכך שהסיוע לא יעבור. כשהכוחות הישראליים נסוגו מהאזור, תושבים בזזו את הסיוע. חמאס ניסה לעצור את הביזה, לא פעם באמצעות טקטיקות ואמצעים אלימים, כשאנשים נורו ברגליהם ועל גב של אחד מהם רוססה המילה "גנב".
