איראן טיפחה במשך 40 שנה את חיזבאללה כזרוע העיקרית של רשת המיליציות שלה, כקו הגנה ראשון נגד ישראל. אך בשבועיים האחרונים, יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה החלו ליפול כמו אבני דומינו עם התקפות ישראליות בלתי פוסקות על צמרת הארגון, מאגר הנשק ומערכות התקשורת של הארגון.
כעת, נפערו בקיעים בתוך הממשלה האיראנית לגבי אופן התגובה להריגתו של נסראללה, כאשר השמרנים טוענים בעד תגובה נחרצת והמתונים, בהובלת נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, קוראים לריסון. כל זה הותיר את איראן, ואת מנהיגה העליון, בצומת דרכים פוליטית וצבאית.
"מיליון עקורים, צריכים תרומות": ראש ממשלת לבנון מתחנן להפסקת אש
חיסול נסראללה: לאיראן יש אפשרות אחת רעה והשניה יותר רעה
ארבעה גורמים איראניים ששוחחו עם עיתון ״הניו יורק טיימס״, אמרו שהכירו את נסראללה אישית ועודכנו על האירועים אמרו כי חמינאי זועזע עמוקות ממותו של ידידו והוא באבל, אך נקט עמדה רגועה ופרגמטית. הגורמים, כולל שני חברים במשמרות המהפכה האיראניים, ביקשו להישאר בעילום שם מכיוון שלא הורשו לדבר בפומבי.
חמינאי נקט בטון דומה מאוד באופן פומבי. במקום לתקוף את ישראל, הוא פרסם שתי הצהרות מאופקות, בהן שיבח את נסראללה כדמות מובילה בעולם המוסלמי ובמה שמכונה ״ציר ההתנגדות״, ואומר שאיראן תעמוד לצד חיזבאללה.
באופן משמעותי, חמינאי אותת כי חיזבאללה, ולא איראן, יוביל כל תגובה לישראל, ושאיראן תשחק תפקיד תומך. ״כל כוחות ההתנגדות עומדים לצד חיזבאללה״, אמר חמינאי. ״זה יהיה חיזבאללה, בראש כוחות ההתנגדות, שיקבע את גורל האזור״.
זה היה סימן בולט, לדעתם של מספר פרשנים, שלחמינאי אולי אין דרך יעילה להגיב כרגע למתקפה הישראלית על שלוחותיו. כאשר ניצבת בפניו הבחירה בין מלחמה כוללת עם ישראל או הסתתרות לטובת שימור עצמי, נראה שהוא בוחר באפשרות האחרונה.
במובנים רבים, העימות בן השנה בין איראן ושלוחיה לבין ישראל הגיע לשיא מדמם כאשר נסראללה נהרג. מאמציה של איראן להחליש את ישראל באמצעות שלוחיה נראים כבומרנג, שהוביל למכה קטסטרופלית נגד בעלת בריתה האסטרטגית ביותר.
כאשר התפרסמה הידיעה שישראל ככל הנראה הרגה את נסראללה, חמינאי כינס ישיבת חירום של המועצה העליונה לביטחון לאומי בביתו, אמרו הגורמים האיראניים. במהלך הישיבה, האנשים היו חלוקים לגבי אופן התגובה.
חברים שמרנים, כולל סעיד ג׳לילי, מועמד לשעבר לנשיאות ובעל השפעה מכרעת במוסדות השלטון באיראן, טענו שאיראן צריכה במהירות ליצור הרתעה עם מכה על ישראל, לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו, יביא את המלחמה לטהרן, כך לפי גורמים מעורים בעניין ששוחחו עם ״הניו יורק טיימס״.
נשיא איראן פזשכיאן, שהתארח שבוע שעבר בעצרת הכללית של האו״ם ובנאומו הדגיש כי ברצונו להפחית מתחים ולהסתדר עם המערב, אמר כי איראן לא צריכה ליפול למלכודת שמציב נתניהו למלחמה רחבה יותר, כך אמרו הגורמים האיראניים.
קולות מתונים אחרים במועצה טענו שנתניהו חצה את כל הקווים האדומים, ושאם תשגר התקפות על ישראל, איראן עלולה להתמודד עם התקפות חמורות על תשתיות קריטיות שלה עצמה, דבר שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה במיוחד בהתחשב במצב הכלכלי הקשה.
אבל הטלוויזיה הממלכתית, המנוהלת על ידי מקורבי ג'לילי, קראה לאיראן לתקוף את ישראל, בניגוד גלוי לזהירותו של חמינאי. ״אין הבדל בין טהרן, בגדאד וביירות, המשטר יבוא אחרי כל אחת מהמטרות האלה״, אמר קריין הטלוויזיה הממלכתית. ״נתניהו מבין רק שפה אחת, וזו שפתם של הטילים הבליסטיים והכטב״מים״.
בניו יורק, פזשכיאן אמר לעיתונאים שאיראן מוכנה "להניח את נשקה אם ישראל תניח את נשקה", וקרא לכוח בינלאומי להתערב בהשכנת שלום במזרח התיכון. פזשכיאן, נשיאה הטרי של איראן, נקלע לעין הסערה כבר בחודשים הראשונים לכהונתו:
ההתנקשות בראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן בליל השבעתו של פזשכיאן והריגתו של נסראללה בערב יום הולדתו. משברים אלה הפכו אותו למטרה קלה בקרב שמרנים באיראן שביקרו את המסר הפייסני שלו בניו יורק, באומרם שזה הראה חולשה ועודד את ישראל להרוג את נסראללה.
השמרנים טענו שאיראן צריכה לשלוח לוחמים ללבנון, כפי שעשתה עבור ממשלת סוריה במלחמת האזרחים שלה, כדי לעזור לחיזבאללה במקרה של מלחמה כוללת עם ישראל. "ישראל תקפה את תא הגרעין של ההתנגדות ולכן איננו יכולים להיות אדישים״, אמר איש דת שמרני, איתאללה מוחמד חסן אח'תרי, ראש הוועדה האיראנית לתמיכה בפלסטינים וראש היחסים הבינלאומיים לשעבר במשרדו של חמינאי.
שני חברי משמרות המהפכה - כולל אסטרטג שהשתתף בישיבות תכנון בימים האחרונים לגבי אופן התגובה של איראן - אמרו ל״ניו יורק טיימס״ כי "העדיפות המיידית של איראן היא לעזור לחיזבאללה להתאושש, למנות יורש לנסראללה, לסדר מבנה פיקוד חדש ולבנות מחדש רשת תקשורת בטוחה. אז, חיזבאללה יוכל לתכנן את נקמתו נגד ישראל. איראן תכננה לשלוח מפקד בכיר של כוח קודס לביירות דרך סוריה כדי לסייע בהתאוששות של חיזבאללה, אמרו שני חברי משמרות המהפכה".
חמינאי הכריז על חמישה ימי אבל באיראן, אך ברחבי המדינה, התגובה למותו של נסראללה הייתה מעורבת. תומכי הממשלה ערכו טקסי אבל ציבוריים בכיכר פלסטין בטהראן. הם נופפו בדגל הצהוב של חיזבאללה וקראו "נקמה" ו"מוות לישראל".