כתבת ערוץ אל חדת' הסעודי עלתה לשידור מביירות והתייחסה בדבריה לעתיד המערכה בין ישראל לחיזבאללה ולהשפעתה על האוכלוסייה הלבנונית. "מדברים בישראל על אפשרות של תקיפה צבאית נרחבת שעשויה לכלול גם את ביירות. כיצד הזירה הפנימית העממית והפוליטית בלבנון הגיבה להצהרות האלה וכמובן שנשמח לשמוע אם יש לך עדכון לגבי ההתפתחויות בשטח", נשאלה על ידי המגיש באולפן.
"כמובן שיש חשש רב ברחוב הלבנוני לאחר ההצהרות האלה בפרט מכיוון שביירות הייתה אחד המקומות שהותקפו על ידי הצבא הישראלי כפי שבנימין נתניהו הודיע, למרות השקט השורר בביירות ובדאחיה מיום חמישי שעבר. ישנו חשש בקרב חלק מהאזרחים שהתבטא למשל היום. חלק מבתי הספר חידשו את הלימודים הפרונטליים", השיבה הכתבת.
עוד ציינה כי "חלק מהתושבים החליטו להשאיר את ילדיהם בבית מחשש לפתיחת פעולה נרחבת היום שתכלול אזורים שונים בלבנון ולא רק את הכפרים בגבול או בדרום או את הבקאע ואת בעלבכ שהייתה נתונה אתמול לתקיפות עצימות. בוצעה חגורת אש סביב העיר בעלבכ והתמוטט מבנה עם נזק למבנים סביבו הגם שהנזק הזה כלל את אחד מבתי החולים באזור. כמובן שיש חשש מכל פעולה עתידית והלבנונים חשים שיש הסלמה בפרט מכיוון שהטילים שנורים מלבנון לא פסקו בתקופה האחרונה".
"לאחר התקיפה של הבסיס בבנימינה יש חשש ממלחמה רחבה יותר בלבנון", הדגישה, "אתמול גם הייתה תקיפה באיטו. זה אחד האזורים המרוחקים שהותקפו בתקופה האחרונה והייתה מחלוקת בין האחראים בה. הייתה הצהרה של חבר הפרלמנט לשעבר סמיר פרנג'יה שאמר שחזבאללה החליט להימנע משליחת בכירים או פעילים שעלולים להיות מטרה לחיסול באזור הזה, אולם מאידך גם חבר הפרלמנט מישל מעווד שהוא בן האזור הזה הודיע שהמטרה שהותקפה על פי גורמי ביטחון הוא בית של פעיל חיזבאללה".
בהמשך הוסיפה: "כמובן שזה מוסיף ללחץ הכרוך בפיזור העקורים וללחץ על האזורים שקולטים אותם. בתקופה האחרונה פורסמו הודעות שדרשו מכל מי שחש שהוא עשוי להיות יעד לחיסול ושוהה באזורים מסוימים לעזוב את האזורים האלה מתוך שמירה על שלום בני האזורים וגם על שלום העקורים. אשר לזירה הפוליטית, נמשך הלחץ נמשכים המאמצים להפעלת לחץ דיפלומטי אולם עד כה המצב נותר בעינו והלחצים הדיפלומטיים נתקלים בהתעקשות מצדה של ישראל להמשיך במלחמה".
אם יתרחש גל עקירה נוסף לאור האיומים של ישראל להרחיב את הפעילות הצבאית שלה בלבנון, האם יש היערכות מצד המוסדות הממשלתיים בלבנון לפתיחת בתי ספר חדשים לצורך קליטת פליטים נוספים והאם יש צעדים פרקטיים כלשהם שממשלת לבנון החלה ליישם?
"כמובן. ממשלת לבנון הודיעה שמספר המקלטים חצה את ה-900 מקלטים. בערך 1,000 מקלטים שממשלת לבנון פתחה עד כה אולם נושא אכלוס העקורים מפעיל לחץ רב על ממשלת לבנון ומכשול. דובר על השמשת בתים מפלסטיק, מברזל או מעץ באדמות שבבעלות המדינה. ייתכן שינקטו בצעד הזה אם יהיו עקורים נוספים לאור תקיפת אזורים שונים אולם הדבר הזה מצריך התגייסות של גורמים נוספים זולת הממשלה שיוכלו לספק את הבתים האלה ותמיכה כלכלית לצורך הבניה".
"עד כה ממשלת לבנון קיבלה רק סיוע במזון ובדברים ספציפיים דהיינו שנושא הדיבור על בניית מעין בתים קטנים בקרקעות שבבעלות הממשלה נתקל במכשולים כלכליים ויש חשש רב מפני מספר רב יותר של עקורים. חלק מהמקלטים היום מאכלסים פי כמה מהקיבולת שלהם. למשל בתי ספר שמסוגלים לאכלס 300 איש מאכלסים כיום למעלה מ-500 מה שגם כן מהווה גורם לחץ", סיכמה.