בהיסטוריה של בחירות לנשיאות ארצות הברית ידועה תופעה הנקראת "הפתעת אוקטובר", אירוע דרמטי שמתרחש כמה שבועות לפני יום הבחירות שמשנה את המערכה ומטה את כף המאזניים לטובת מועמד כזה או אחר.

בבחירות השנה התרחשו כל כך הרבה תפניות כמו פרישת ביידן והחלפתו בקמלה האריס, שני ניסיונות התנקשות בחיי דונלד טראמפ, הניצחון של האריס עליו בעימות הטלוויזיוני וההפסד של טים וולז, המועמד שלה לסגן הנשיא בעימות הסגנים, ועוד שתי סופות הוריקן אימתניות, שנדמה היה שהפתעת אוקטובר התרחשה כבר בקיץ. חיסול סינוואר הוא בעל פוטנציאל של "הפתעת אוקטובר" לטובת האריס.  

לארצות הברית לקח עשר שנים לחסל את אוסמה בן לאדן, מנהיג אל קאעידה שתכנן והוציא לפועל את התקפות הטרור הענקיות של 9/11 על ניו יורק וושינגטון. לישראל לקח שנה לחסל את סינוואר שאחראי לטבח ה-7 באוקטובר. ביידן ושורה של מנהיגים אירופים ברכו על החיסול ובפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה בעזה, התקשורת האמריקנית והבינלאומית עסקה בהרחבה ברב המרצחים ובארגון חמאס.

עד היום שני אלה נעדרו כמעט כליל מהשיח המדיני והתקשורתי שהתייחס בעיקר "לפלסטינים" ולסבלותיהם בעזה, עד שמחוללי הטבח והמלחמה כמעט שנשכחו לגמרי. 

זירת חיסולו של יחיא סינוואר (צילום: רשתות חברתיות)
זירת חיסולו של יחיא סינוואר (צילום: רשתות חברתיות)

אחרי שהאריס סגרה את הפער בסקרים מול טראמפ ואף הובילה מולו, בימים האחרונים נראה שהיא מפסידה גובה ומאזן הכוחות בינה לבין טראמפ, בעיקר בשבע המדינות המתנדנדות, הראה תיקו מתמטי או סטטיסטי. מחשש למלחמה אזורית, בשבוע האחרון ממשל ביידן-האריס דרש מישראל להימנע מתקיפות צבאיות בבירות, ומפגיעה במתקני הנפט והגרעין של איראן כתגובה למטח הטילים הבליסטיים שהיא שיגרה לישראל.

מלחמה אזורית נראית כפוגעת בסיכויי האריס לנצח ואילו חיסול יחיא סינוואר נתפס כאירוע שיכול לעזור לה, בכך שהוא מסיר מכשול להשגת עסקה לשחרור החטופים ולהפסקת אש בעזה. 

התחושה בירושלים, בוושינגטון ובבירות המזרח התיכון היא שחיסול סינוואר הוא אירוע מכונן שאחרי חיסולו של נסראללה והפגיעות הקשות בחיזבאללה, יצר מומנטום לסיום המלחמה באיראן ובשלוחותיה. ביידן רוצה לסיים את המלחמה בכל החזיתות הן כדי לעזור לקמפיין של האריס והן להוסיף פרק הישגי למורשת שלו. לוח הזמנים של האריס דוחק יותר כי נותרו רק שבועיים וחצי ליום הבחירות. לביידן יהיו עוד כמה חודשים כדי להשלים את המלאכה, עד ה-20 בינואר 2025, מועד כניסת הנשיא החדש לתפקידו. 
  
ביידן והאריס אינם מאמינים לנתניהו והם חושדים שהוא לא ימהר לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות חיסול סינוואר, הן משום שהקיצונים בקואליציה שלו, בן גביר וסמוטריץ', לא יתנו לו להגיע להסכם עם חמאס שכולל ויתורים משמעותיים, והן משום שהוא מעוניין בניצחון של טראמפ, ולכן לא ירצה להעניק לממשל הישג שיעזור להאריס במרוץ לבית הלבן. הם גם חושדים בו שהוא רוצה לגרור אותם להתקפה כוללת על המתקנים הגרעיניים של איראן. 

במשך יותר מחודש וחצי, ביידן נמנע משיחה עם נתניהו, אבל בשבוע האחרון הם דיברו פעמיים, בפעם הראשונה על התגובה הישראלית למטח הטילים הבליסטיים של איראן, ואתמול, לגבי עסקת החטופים והיום שאחרי בעזה. ביידן ברך את ישראל על החיסול אבל גם הבהיר לנתניהו את הצורך המיידי והמהיר לנצל את הזדמנות להגיע להפסקת אש כוללת. במקביל הוא וכל בכירי הממשל הביעו בפומבי את הציפיות האמריקניות.

ביידן השיב בשלילה לשאלה האם נתניהו עושה מספיק להשיג עסקה לשחרור החטופים. האריס פרטה את הציפיות האמריקניות מהמצב שנוצר: "לישראל הזכות להגן על עצמה, חמאס הושמד והנהגתו חוסלה. זה מביא לנו רגע והזדמנות להפסקת אש בעזה, שחרור החטופים, וסיום סבלם של העזתים. זה הזמן להתחיל ביום שאחרי".     

המדיניות האמריקנית נעה בין החשש מפני מלחמה אזורית לבין ניצול ההזדמנות שנפתחה עם חיסולו של סינוואר. החיסול הוא "מתנה" לקמפיין של האריס ובעל פוטנציאל של "הפתעת אוקטובר". הוא יכול לייצר הישגים הן להאריס בישורת האחרונה של המרוץ לבית הלבן והן למורשת המורכבת של ביידן.

אולם מימוש ההזדמנות תלוי בהשלכות החיסול על העמדות של יורשי סינוואר, אילוצי הקואליציה של נתניהו ועוצמת הלחץ האמריקני על המתווכות, קטר ומצרים, כדי שהן יפעילו לחץ כבד על יורשי סינוואר. שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן יגיע לאזור כדי לברר את כל השאלות הללו ולהפעיל לחצים. שעון הבחירות בוושינגטון מתקתק וכדי שהחיסול יניב פריצת דרך משמעותית, היא צריכה להתממש בתוך כשבועיים.  

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.