התקשורת האיראנית פרסמה בימים האחרונים שורת מאמרי פרשנות המביעים אכזבה וביקורת על היחסים האסטרטגיים של איראן עם רוסיה וסין, במיוחד לאור תגובתן המתונה לתקיפה הישראלית האחרונה, כך פרסם ברשת החברתית רז זימיט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמית מחקר במרכז אליאנס ללימודי איראן, אוניברסיטת תל אביב.

באתר "דיפלומטיה איראנית" מעריך פרשן בכיר לענייני חוץ כי רוסיה לא צפויה לסייע לאיראן באספקת מערכות הגנה אווירית, כולל מערכות S-300, או לכל הפחות תעכב אספקה כזו במשך שנים. "מבחינת רוסיה אין כל משמעות לברית אסטרטגית עם מדינה כלשהי והיא מוכנה לשנות את מדיניותה תוך 24 שעות", טוען הפרשן.

במקביל, האתר "תאבנאכ" מפרסם השוואה ביקורתית בין מערכות ההגנה האווירית הרוסיות והאיראניות, וטוען כי מערכת ה-Bavar-373 האיראנית הוכיחה עצמה כיעילה יותר מה-S-300 הרוסית במהלך התקיפה האחרונה.

פוטין בוועידה וירטואלית בנוכחות נשיאי איראן וסין (צילום: Kremlin via REUTERS )
פוטין בוועידה וירטואלית בנוכחות נשיאי איראן וסין (צילום: Kremlin via REUTERS )

העיתון הרפורמיסטי "הם-מיהן" הרחיק לכת אף יותר בביקורתו תחת הכותרת "היכן רוסיה וסין?". העיתון מציין כי תגובתן הפושרת של שתי המדינות לתקיפה הישראלית לא הייתה שונה מהותית מתגובות מדינות אירופה, שהסתפקו בהבעת דאגה בלבד.

פרשנים שצוטטו בכתבה טוענים כי התנהלות זו מוכיחה שרוסיה וסין פועלות אך ורק על בסיס האינטרסים שלהן, כאשר רוסיה בפרט מעוניינת לשמר את קשריה עם ישראל ומדינות ערב. "לא ניתן להתייחס לרוסיה ולסין כבעלות ברית אסטרטגיות", מסכם אחד הפרשנים.

אל תשאירו את הילדים שלכם מאחור? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה ללימודי אנגלית בשיטת AI

יש לציין כי שלושת כלי התקשורת המצוטטים מזוהים עם האגף הפרגמטי יותר בפוליטיקה האיראנית, המביע בדרך כלל הסתייגות מהתלות הגוברת של איראן ברוסיה ובסין. עם זאת, הביקורת משקפת גישה בעלת משקל משמעותי גם בקרב חוגים פוליטיים נוספים באיראן.