התגובה החריגה של ארמניה בעקבות התקיפה הישראלית באיראן הפתיעה רבים. משרד החוץ הארמני, לצד גורמים במדיה החברתית המקומית, גינה את "התוקפנות נגד איראן" מבלי לציין במפורש את ישראל. התקשורת האיראנית שיבחה את העמדה הארמנית וגינתה את "תוקפנות המשטר הציוני." לדברי אלכס גרינברג, חוקר איראן במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה, עמדת ארמניה אינה חדשה. "המדיניות החוץ של ארמניה מוכוונת לא פעם בהתאם לטהראן," הוא מסביר. בשונה מהגינוי לישראל, ארמניה נמנעה מכל תגובה כאשר איראן תקפה בטילים את ישראל באוקטובר האחרון.
לאחרונה, ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, נפגש עם נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, בשולי פסגת BRICS ברוסיה. בפגישה הובע שביעות רצון מהיחסים המתהדקים בין המדינות. לדברי פשיניאן, ארמניה רואה בשיתוף הפעולה עם איראן יעד אסטרטגי. כמו כן, הושגה עסקת נשק בשווי חצי מיליארד דולר בין המדינות, הכוללת בסיסים איראניים בארמניה ושיתוף מודיעיני. מעבר לכך, איראן הקצתה 3 מיליארד דולר לפיתוח קשרים כלכליים עם ארמניה, סכום חסר תקדים בהתחשב במחזור הסחר הנמוך בין המדינות. גורמים בישראל מזהירים כי הכסף עלול לשמש לעקיפת סנקציות ולמימון טרור.
בשנת 2008, נחשף בוושינגטון טיימס כי ארמניה מכרה מחדש טילים ונשק כבד לאיראן, שנעשה בהם שימוש בהתקפות על חיילים אמריקאים בעיראק.
בשנת 2023, דו"ח של מכון אלמה הישראלי תיאר את ארמניה כנקודת מעבר במסדרון האווירי מאיראן לסוריה וללבנון. על פי הדו"ח, נמל התעופה של ירוואן משמש להעברת נשק וציוד לנמל התעופה בחלב ובדמשק שבסוריה, ומשם ביבשה ללבנון. הטיסות מופעלות על ידי חברת תעופה ארמנית שהוקמה בשנת 2018 ככיסוי עבור חברת התעופה האיראנית Mahan Air, הנתונה לסנקציות אמריקאיות.
במבט כולל, התחזקות היחסים בין ארמניה לאיראן מציבה את ארמניה בעמדה קרובה לציר ההשפעה של איראן באזור, לצד גורמים כמו חמאס וחיזבאללה. מומחים למדעי המדינה מזהירים כי שותפות זו עלולה להציב אתגר מורכב למערב ולהגביר את המתיחות הגיאופוליטית