שמונה מתוך 11 שופטי בית המשפט העליון במקסיקו הגישו את התפטרותם במחאה על רפורמה חוקתית חדשה, המאלצת את השופטים להיבחר בבחירות כלליות. הרפורמה קובעת כי שופטים שלא ירצו להתמודד בבחירות ביוני הקרוב ייאלצו להתפטר כדי לשמור על זכויות הפנסיה שלהם – וכך עשו שמונה מהם, שבחרו לוותר על הצורך במאמץ לזכות בתמיכת הציבור.
בין המתפטרים נמנית נשיאת בית המשפט העליון, נורמה פינייה, שבמכתב ההתפטרות שלה הבהירה כי החלטתה להתפטר אינה הבעת תמיכה בחוקתיות הרפורמה, אלא ניסיון לשמור על כבוד המערכת המשפטית הקיימת, ״מה שזה לא אומר״.
הרפורמה המשפטית הובילה ליותר מ-500 עתירות משפטיות. תומכי השינויים טוענים כי מטרתם היא למגר את השחיתות במערכת המשפט. מנגד, מבקריה טוענים שהרפורמה תחזק את כוחו של הממשל הנוכחי.
הרפורמה המשפטית לא רק הובילה לצמצום זמני במספר השופטים בבית המשפט העליון, אלא גם לשינוי קבוע – במקום 11 שופטים יהיו מעתה תשעה בלבד. רק שלושה מתוך 11 השופטים בבית המשפט העליון הביעו תמיכה פומבית במהלכי הרפורמה.
בניגוד לשופטי בית המשפט העליון בארצות הברית, לשופטי העליון במקסיקו יש הגבלת כהונה – 15 שנים. אך לפי כללי הרפורמה החדשים, מגבלת הכהונה הזו תקוצר ל-12 שנים. ביוני 2025, אזרחי מקסיקו יוכלו לבחור כ-3,500 מתוך 7,000 שופטים ברחבי המדינה, כולל רוב שופטי בית המשפט העליון.
בחודש ספטמבר, כאמור, אישר הסנאט במקסיקו ברוב דחוק הצעה מרחיקת לכת לשינוי מערכת המשפט, ובכך הסיר למעשה את המכשול המשמעותי האחרון בפני יוזמה שנשיא המדינה לשעבר, אנדרס מנואל לופז אוברדור, להעביר בטרם סיום כהונתו.
כמה ימים קודם לכן, הושעה הדיון זמנית לאחר שקבוצת מפגינים, עם מגאפונים ודגלי מקסיקו בידיהם, פרצה לבניין הסנאט בקריאה לסנאטורים לחסום את הרפורמה. המפגינים עקבו אחר המחוקקים למקום אחר, שם הותקף סנאטור מהאופוזיציה כאשר מישהו שפך בנזין על פניו. שוטרים פיזרו מאוחר יותר את ההפגנות באמצעות מטפי כיבוי.
ניסיונות במדינות כמו ארצות הברית או בוליביה, שבהן הבוחרים יכולים לבחור חלק מהשופטים, הראו כי הדבר נושא בחובו סיכון להפוך את המושבים השיפוטיים לפוליטיים יותר. ״שופטים מגיבים לתמריצים שהבחירות יוצרות״, אמרה אמריט סינג, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סטנפורד ומומחית לשלטון החוק לעיתון ״הניו יורק טיימס״, ״מערכת המשפט תהפוך לפוליטית מעבר לכל דמיון״.