חרף המהלומות הצבאיות שספג חמאס מאז תחילת המלחמה, ובכללן חיסול בכירי הארגון ובראשם יחיא סינוואר, מתברר כי מנגנוני גביית הכספים של הארגון ממשיכים לפעול ביעילות. זאת למרות, או אולי בזכות, המציאות החדשה שנוצרה ברצועה: בעוד שבעבר התנהל הסחר דרך מגוון ערוצים, כיום מתנקזת הפעילות המסחרית לערוצים בודדים הנתונים לפיקוח קפדני של השלטון המקומי - מציאות המייצרת הכנסות משמעותיות לארגון.

הדבר מתווסף למערכת הכספים המשומנת של חמאס, שלפי תחקיר ה"דיילי מייל" הבריטי, הצליחה להעשיר את בכירי הארגון בסכומי עתק. כך למשל, שלושה ממפקדי חמאס הבכירים בלבד החזיקו יחד בהון המוערך ב-40 מיליארד שקלים, בעוד תושבי עזה מתמודדים עם אבטלה של 45% ושכר חודשי ממוצע של כ-1,100 שקלים בלבד.

המציאות הכלכלית הזו משתקפת בגל מחאה חסר תקדים שפרץ בימים האחרונים בשווקי עזה. המחאה, שהחלה בשוק דיר אל-בלח והתפשטה לשוק נוסיראת, כוללת סגירה גורפת של חנויות ודוכנים במחאה על התייקרות דרמטית במחירי מוצרי היסוד.

בחינת מחירי השוק משקפת את עומק המשבר: מחיר קילוגרם עגבניות האמיר מחמישה שקלים לחמישים וחמישה שקלים, ומחיר הבצל זינק משני שקלים לשלושים ושלושה שקלים. על כל סחורה המוברחת לרצועה מוטלים מסים ואגרות נכבדים, המזרימים הון רב לקופת השלטון המקומי.

מקורות כלכליים מעריכים כי הארגון גובה למעלה מ-43 מיליון שקלים בחודש ממיסים על סחורות מצריות המיובאות לעזה. לפי מקורות ברשות הפלסטינית, שוק ההברחות הפך כ-1,700 בכירי חמאס למיליונרים, בעוד האוכלוסייה האזרחית קורסת תחת נטל המחירים.

"הסוחרים מנצלים את המצב להתעשרות על חשבוננו", מתריע סמיר אל-עזאזי, ממובילי המחאה. מנגד, נשמעים קולות המביעים חשש מהשלכות השביתה. "המחאה מוצדקת, אך סגירת החנויות מקשה עלינו להשיג מצרכים חיוניים", אומרת אום חיידר, תושבת האזור.

בעלי העסקים מצדם מתריעים מפני קריסה כלכלית. "השביתה מסבה לנו נזק כבד", טוען עבד אל-חי אל-דמיאטי, בעל דוכן למוצרי יסוד. "קיים חשש ממשי שהמחאה תחריף את המשבר הכלכלי".

גל ההתייקרויות פקד גם את שוק הביגוד והנעלה, כולל בגדים משומשים. "המחירים המופקעים פוגעים גם בנו, הסוחרים הקטנים", מעיד סאמר אמין, בעל מכולת בשכונת א-זיתון. "הם מבריחים את הלקוחות ומסכנים את הישרדות העסקים".

מחאה נגד יוקר המחייה בעזה (צילום: רשתות ערביות)
מחאה נגד יוקר המחייה בעזה (צילום: רשתות ערביות)

הפער בין מצוקת התושבים להתעשרות ההנהגה זועק במיוחד על רקע אורח החיים המפואר של בכירי הארגון. בזמן שתושבי עזה מתקשים לעזוב את הרצועה ורבים מהם סובלים ממחסור, התגוררו מנהיגי חמאס במלון "פור סיזנס" בדוחה, הכולל שתי בריכות שחייה, חוף פרטי וסוויטה מלכותית בת 500 מ"ר.

חלק ניכר מההון, על פי התחקיר הבריטי, מגיע מכיסי משלמי המיסים ברחבי העולם. בין השנים 2014-2020, סוכנויות האו"ם הזרימו לעזה כ-16 מיליארד שקלים, כשיותר מ-80% מהם הועברו דרך אונר"א. במקביל, איראן וקטאר ממשיכות להזרים מיליארדים לארגון, כשקטאר לבדה מעבירה כיום כ-450 מיליון שקלים בשנה.

הפרדוקס בעזה מתחדד: בעוד האוכלוסייה האזרחית נאנקת תחת נטל יוקר המחיה חסר התקדים, מנגנוני גביית המסים והשליטה בערוצי הסחר המצומצמים מוסיפים להזרים הכנסות נכבדות לקופת השלטון המקומי. המחאה העממית החריפה מעידה כי גם בעיצומה של מלחמה, המנגנון הכלכלי של חמאס ממשיך לפעול - על חשבון האוכלוסייה האזרחית.