הנשיא לשעבר דונלד טראמפ צפוי למנות שורת דמויות המזוהות כתומכות נלהבות של ישראל לתפקידי מפתח בממשל העתידי שלו, כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. המינויים המסתמנים מאותתים על שינוי דרמטי אפשרי במדיניות החוץ האמריקאית, במיוחד ביחס לישראל ולעמדה כלפי איראן.
על פי הדיווחים, הסנאטור מרקו רוביו, שנחשב לאחד התומכים הבולטים של ישראל בסנאט, צפוי להתמנות לתפקיד מזכיר המדינה. מייקל וולץ, איש צבא לשעבר שלחם באפגניסטן והמכהן כיום כחבר קונגרס, צפוי להתמנות ליועץ לביטחון לאומי. המינוי השלישי הוא של חברת הקונגרס אליס סטפניק, שצפויה להתמנות לשגרירת ארה"ב באו"ם. סטפניק התבלטה בשנים האחרונות כמובילה במאבק נגד האנטישמיות בקמפוסים האמריקאים.
בלבנון בטוחים: חיסול נסראללה סיכל את המגעים להפסקת אש
נערכים לשבור את הכלים? הפרויקט הסודי של איראן נחשף
השגריר לשעבר מייקל אורן ציין כי למינויים אלה תהיה השפעה מכרעת על היחסים בין המדינות. "מדובר בשלושת התפקידים החשובים ביותר מבחינת ישראל", אמר אורן, והזכיר את התקדים החיובי של ניקי היילי בתפקיד השגרירה באו"ם. "לאורך כמעט כל ההיסטוריה של מועצת הביטחון, המועצה לא התכנסה אף פעם לדון בתוקפנות נגד ישראל. רק בימי ניקי היילי זה קרה", הוא ציין.
בנוגע למדיניות כלפי איראן, אורן צופה שינוי משמעותי בגישה האמריקאית. "חד משמעית כן", הוא משיב כשנשאל על אפשרות לשינוי במדיניות. עם זאת, הוא מדגיש כי "צריך להתנהל מול הממשל בכנות ובתבונה" וכי לטראמפ "יש גם מגבלות".
אורן התייחס גם לסוגיית היחסים עם סעודיה, נושא שצפוי להיות מרכזי בקדנציה הבאה של טראמפ אם ייבחר. "האיש אוהב עסקאות", אמר, "הוא מעוניין בעסקה גדולה ושלום כולל עם סעודיה, אבל גם לזה יש מחיר". לדבריו, יש לקחת בחשבון את הדרישות האמריקאיות בנושא הפלסטיני כחלק מכל הסדר אזורי.
בהשוואה לממשל הנוכחי, אורן הצביע על ההבדלים המשמעותיים בין הגישות. הוא השווה בין השפעתם של יועצים פרו-ישראלים בקדנציה הקודמת של טראמפ, כמו דיוויד פרידמן וג'ארד קושנר, לבין המדיניות הנוכחית של טוני בלינקן. גם סוגיית הסיפוח והיחסים עם הפלסטינים עשויה להוות אתגר משמעותי בממשל טראמפ העתידי. "סיפוח של שטחי C היה תמיד בהקשר של הסכם שלום עם הפלסטינים ושתי מדינות", ציין אורן, "האם הם רוצים שתי מדינות? לא ברור לי. אבל זו עובדה שצריך להתחשב בה".
בשורה התחתונה, המינויים המסתמנים מצביעים על אפשרות לשינוי משמעותי במדיניות החוץ האמריקאית, עם דגש על חיזוק היחסים עם ישראל והקשחת העמדה כלפי איראן. עם זאת, כפי שמזהיר אורן, ההצלחה תלויה ביכולת לנווט את המורכבויות האזוריות ולהבין את המגבלות הקיימות גם בממשל אוהד.