נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן יצא בהצהרה היום (שישי) בנוגע לצווי המעצר שהוצאו על ידי בית הדין הבינלאומי: "ההנפקה של צווי מעצר נגד מנהיגים ישראליים על ידי בית הדין הבינלאומי היא שערורייתית. אני רוצה להיות ברור שוב: לא משנה מה ייתבע על ידי בית הדין, אין שום השוואה - שום דבר - בין ישראל לחמאס. אנחנו תמיד נעמוד לצד ישראל מול איומים על ביטחונה".
כזכור, בית הדין הבינלאומי הודיע אתמול כי דחה את העתירות שהגישה ישראל - והוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה. בנוסף יצא צו מעצר גם למנהיג חמאס מוחמד דף.
זמן קצר לאחר מכן לשכת ראש הממשלה מסרה: "ההחלטה האנטישמית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי שקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו. ישראל דוחה בשאט נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה".
ההחלטה של בית הדין הפלילי הבין-לאומי להוציא צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון לשעבר עוררה תגובות נרחבות וסיקור רחב בתקשורת העולמית. לצד ארה"ב, שבחרה לעמוד לצד ישראל, נדמה כי מדינות בודדות בחרו להביע התנגדות ולצאת נגד ההחלטה הדרמטית של הצווים.
שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, הדגיש כי "צווי המעצר אינם פוליטיים ויש ליישמם". בעקבותיו, הצטרף שר החוץ הירדני איימן סעפדי שקרא לכבד וליישם את החלטת בית הדין, תוך שהוסיף כי הפלסטינים ראויים לצדק לאחר מה שהגדיר כ"פשעי מלחמה" של ישראל בעזה. במקביל, דובר משרד החוץ הצרפתי הודיע כי תגובת מדינתו לצווי המעצר תהיה בהתאם לתקנות בית הדין, הצטרפות משמעותית נוספת למדינות המכירות בסמכות בית הדין בהאג.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
במקביל, בהולנד הודיעו כי יכבדו את הצווים. גם ראש ממשלת אירלנד, סיימון האריס, הודיע כי מדינתו תכבד את הצו וציין כי יש לסייע לבית הדין בביצוע עבודתו. כמו כן הוא הוסיף כי הצעדים שננקטן נגד נתניהו וגלנט הם צעדים חשובים ביותר.
צרפת עמדה בראש המחנה התומך בבית הדין הפלילי הבינלאומי עוד לפני הוצאת הצווים באופן רשמי: "צרפת תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בעצמאות שלו ובמאבק שלו נגד חסינות מתביעה בכל מצב", מסר משרד החוץ הצרפתי ביום שלישי האחרון.
גם בלגיה הביעה תמיכה בתובע, כאשר שרת החוץ הבלגית כתבה: "חייבים להעמיד לדין את הדרגים הבכירים ביותר על פשעים שבוצעו בעזה, ללא קשר לזהות התוקפים". גם משרד החוץ הסלובני הביע תמיכה בהאג: "יש לתבוע באופן עצמאי ובלתי תלוי על פשעים שבוצעו בישראל ובשטחים הפלסטיניים".
מנגד, הונגריה וארגנטינה הודיעו כי לא יכבדו את הצו. שר החוץ ההונגרי, פטר סיירטו, הביע התנגדות נחרצת להחלטה, כשלדבריו מדובר ב"החלטה מבישה ומגוחכת". הוא הוסיף כי הבטיח לשר החוץ הישראלי גדעון סער כי הונגריה מתנגדת להפיכת מערכת המשפט הבינלאומית לכלי פוליטי, כפי שקרה במקרה זה. נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, הביע את התנגדותו להחלטה, והדגיש כי יש לישראל זכות להגן על עצמה.
בריטניה, שאינה התחייבה כיצד תנקוט, ציינה כי היא מכבדת את עצמאותו של בית הדין, אך לא התחייבה לכבד את הצווים עד שיתקבל פסק דין פנימי בבריטניה. דובר ממשלת בריטניה אמר: "אנו מכבדים את עצמאותו של בית הדין. ברור לנו כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, בהתאם לחוק הבינלאומי".
צ'כיה ואוסטריה הביעו אף הם תמיכה בישראל. "אנו מכבדים באופן מלא את העצמאות של ה-ICC. עם זאת, העובדה שמנהיג ארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל מוזכר באותו הקשר כמו מנהיגים שנבחרו דמוקרטית, אינה ניתנת להבנה", אמר הקנצלר האוסטרי קרל ניהאמר.
ראש ממשלת צ'כיה, פטר פיאלה, אמר לתקשורת כי "ההחלטה היא אומללה ולחלוטין בלתי מתקבלת. עלינו לזכור שהיה זה חמאס שתקף את ישראל באוקטובר". גם איטליה מתחה ביקורת על הצעד.
כבר אתמול מהבית הלבן נמסר כי הם "דוחים בתוקף את ההחלטה המופרכת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוצאת צווי המעצר נגדראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט".
ג'ון קירבי דובר הבית הלבן, הודיע: "ארה"ב דוחה באופן יסודי את החלטת בית הדין האזורי להנפיק צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים". גם חבר הקונגרס הרפובליקני מייק וולץ, היועץ המיועד של טראמפ לביטחון לאומי, הגיב: "ל-ICC אין אמינות וההאשמות הללו הופרכו על ידי ממשל ארה"ב. ישראל הגנה באופן חוקי על עמה ועל גבולותיה מפני טרוריסטים רצחניים".
קול נוסף בארה"ב לטובת ישראל השמיע הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם אשר הצהיר אתמול בקונגרס כי יקדם סנקציות כנגד מדינות שישתפו פעולה עם הצווים, "אפילו צרפת או קנדה". הבוקר כאמור, גם הנשיא ג'ו ביידן הביא תמיכה בישראל בהצהרתו.