ארגון הגג של יהודי צרפת, קריף, פרסם היום (שבת) את שמות ההרוגים באירוע בהיפר הכשר שאירע אמש. שמות ההרוגים הם: יואב חטב ז"ל, פיליפ ברהם ז"ל, יואן כהן ז"ל, ופרנסואה מישל סעדה ז"ל. המתקפה על המעדניה הכשרה בפריז, שארעה אתמול (שישי), וגבתה כאמור את חייהם של ארבעה בני ערובה, הכתה את הקהילה היהודית בפריז, כמו את שאר תושבי העיר, בתדהמה. למרות שאמדי קוליבאלי נורה למוות עי המשטרה הצרפתית, לאחר שירה בבני הערובה במכולת הכשרה, ואף נהרגו האחים שאריף וסעיד קואשי, שהיו אחראים על הטבח הנוראי במגזין "שארלי הבדו" רגעי האימה עוד מהדהדים בקרב המקומיים.
גיום (46), בעלים של חברת אורתודנטיה בצרפת, סיפר למעריב על הרגעים הראשונים בהם שמע על הפיגוע במכולת: "הייתי במרכול כשר בפאריז השייך לאותה אותה הרשת. בזמן ששילמתי למוכר, הוא דיבר בטלפון עם חבר שלו, שהיה, מסתבר, המוכר באותו היפר שאליו הגיעו המחבלים. פתאום הוא החל לצעוק לשפורפרת: ׳יורים עלינו׳, ׳יורים עלינו׳, וזעק לעזרה. הקו נותק ולא הצלחנו לחזור אליו. אחרי כמה דקות ראינו בחדשות והבנו מה קרה. זה לא נתפס״. גיום הוסיף כי המצב הפך להיות מסוכן, עד כדי שיהודים רבים סגרו את בתי העסק שלהם: "כל היהודים שאני מכיר, סגרו את החנויות. ההרגשה היא של פחד גדול מאוד. כל האמהות שאני מכיר חושבות עכשיו יותר מתמיד לעשות עלייה. אני לא זוכר מצב כזה בצרפת״.
אניטה, עיתונאית מצרפת, התייחסה בשיחה עם מעריב, לפגיעה שהייתה במגזין שארלי הבלו: ״אני מרגישה מאוד מפוחדת. הפגיעה במגזין היא פגיעה בנשמה של צרפת, באחת היסודות החזקים והחשובים כאן מאז המהפכה הצרפתית - חופש הביטוי. מכוונים את הטרור ליהודים. מה זה? מאז הפיגועים שהיו פה בתחילת שנות האלפיים לא היה כזה פחד ברחובות. פאריז ריקה. אניטה מתארת כעס גדול על האוכלוסייה של הצרפתים שנולדו בצרפת: "אחרי שההורים שלהם התקבלו פה כמהגרים, והם גדלים ומנסים להתחבר לשורשים של טרור שמהם ההורים שלהם ברחו. זה לא מתקבל על הדעת״.
את התחושה שמתארים גיום ואניטה, מתאר גם עמוס גבע (28), סטודנט ישראלי השוהה בימים אלו בפאריז במסגרת קמפיין ״ישראלים בחו״ל באים להצביע״: ״אנשים לא יודעים כל כך איך להגיב להתרחשויות של הימים האחרונים, בניגוד לאיך שאני מכיר את זה בארץ, שכולם מאוד מתורגלים לצערנו. פה זה שוק והפתעה, יש הרבה רגשות מעורבים״. גבע מסביר כי במסגרת הקפיין אליו הוא שותף, יש הרבה חשש ודאגות: "באופן אירוני, חברים שהיו שותפים לקמפיין הזה שעשיתי קודם בגרמניה, אמרו לי שכדאי לי לחזור לגרמניה, איפה שבטוח ליהודים״.
״אנשים מפחדים גם מההשלכות״, אומר גבע, ״יש חשש ממלחמת שנאה בין הימין הקיצוני שהוא נגד המהגרים, לבין הג׳אהדיסטים. אני לומד בבית הספר לקולנוע פה, והפיגוע השפיע מאוד על בית הספר שלי. לקחו את כולנו ועמדנו דקת דומיה. התחושה שהייתה בהתעסקות הספונטנית אחרי הטבח בעיתון, הזכירה לי את ההתארגנות שאחרי רצח רבין. זה היה מאוד מפתיע. דיברו על חופש הביטוי, אבל למחרת בבוקר העמידו מאבטח בכניסה לבית הספר".
ואכן, כפי שמתאר גבע, הכוננות הפכה גבוהה בפריז. גורם בכיר בכוחות הביטחון הצרפתיים אמר למעריב: ״אנחנו מקיימים הערכות מצב בזמן אמת ואין ספק שהקהילה היהודית נמצאת ברמת סיכון גבוהה יותר. אנחנו מודעים לזה, ונוקטים את כל הפעולות שניתן, על מנת למנוע עוד אירועים קשים כמו אלו שהיו השבוע. אבל חשוב לזכור, בשבילנו זה לא פיגוע נגד יהודים, זה פיגוע נגד צרפתים. אנחנו אומה אחת״.
למרות זאת, חברי הקהילה היהודית ידעו לספר למעריב כי במהלך השבת האחרונה היו מאבטחים רבים סביב מרכזים של הקהילה היהודית ובתי הכנסת. הגורם הבכיר הסביר כי רמת הכוננות הגבוהה לא תפגע בחופש הביטוי, והזכיר כי באותו היום שבו בוצע הטבח האכזרי במערכת המגזין הסאטירי ׳שארלי הבדו׳, יצא גם ספרו החדש של הסופר הצרפתי מישל וולבק ״Submission״, שכיכב על שער המגזין באותו היום. הספר מתאר עימות בין אירופה לאיסלאם בשנת 2022, על רקע נצחונם של האחים המוסלמים בבחירות לנשיאות בצרפת. אך וולבק החליט, בעקבות האירועים, לדחות את החשיפה התקשורתית של ספרו, ״זו פגיעה בחופש הביטוי״, אומר הגורם הבכיר במשטרה.
בצרפת לא נהוג להבדיל בין קבוצות, "יש כאן עיקרון של שיוויון ואחווה, והם מאוד לא אוהבים להבחין כאן בין קבוצות או שמדברים על המהגרים, המוסלמים או היהודים כקבוצה ספציפית. זה היה פיגוע נגד צרפתים ולא יהודים בעייני כולם. בגלל זה גם השוק הוא כל כך גדול", אמר גבע.
אך על-אף הזהירות והרגישות, כולם בצרפת יודעים על איזו קבוצה מדובר: הדור שנולד למהגרים מאפריקה שהגיעו לפני שנים לצרפת. ״אנחנו יודעים שהצעירים האלה עוברים אימונים במדינות כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן״, אומר למעריב השבוע בכיר ביורופול, ארגון הגג של המשטרות באירופה, ״רק לאחרונה החל שיתוף הפעולה עם טורקיה. יש לזה משמעות מאוד גדולה במאבק בטרור. הצעירים האלה, שנולדו באירופה מתחברים לשורשים שלהם באמצעות מסרים קיצוניים שהם שומעים וקוראים ברשת ולפעמים גם במסגדים. הם נוסעים, בדרך כלל דרך טורקיה, ואז 'נעלמים' למדינות קיצוניות. עד לאחרונה לא היה לנו שום אפשרות לדעת אם הם הסתפקו בביקור בטורקיה או שיצאו למקומות שהם עשויים להתאמן בהם. זה נתון חשוב מאוד למאבק בטרור מסוג כזה״, הסביר הבכיר.
למרות שקשה שלא לעשות את הקשר בין האירועים בפריז למצב ישראל, מירי, ישראלית שעובדת בפאריז, מספרת בשיחה עם מעריב כי האירועים האחרונים לא ישנו בהכרח את היחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני: ״אני לא חושבת, שגם עכשיו, אחרי כל מה שקרה זה ישנה משהו. יש פה אוכלוסייה מוסלמית גדולה מאוד. הם חלק מהמדינה ואני לא רואה אנשים שאומרים בגלוי שהבעיה היא עם המוסלמים. אבל הבעיה שם. אף אחד לא רוצה לעשות פה את ההקשר הזה ואף אחד לא רוצה לומר שזה כל המסולמים, אף אחד לא חושב שזה כולם, אבל בהחלט יש התעוררות של התחושה הזו, גם לא רוצים לעשות את הקשר לישראל, אולי גם קצת מפחד״.