טורקיה בדרך לקבלת סיוע ענק להתמודדות עם הפליטים: "זה בזאר"

בנובמבר האחרון, במפגש קודם בין דבוטאולו לבין מנהיגי האיחוד, סוכם כי הגוש האירופי יעביר לאנקרה חבילת סיוע של שלושה מיליארד אירו על מנת שהטורקים יוכלו להתמודד עם יותר משני מיליון הפליטים הסורים שנמצאים בתחומם כך שיעדיפו לוותר על המסע הימי המסוכן לעבר איי יוון וימנעו מפליטים אחרים מאסיה להמשיך לעבר מדינות האיחוד. 

היום בצהריים נערך מפגש נוסף בין הצדדים על מנת לאפשר לטורקים להציג רעיונות חדשים להתמודדות עם משבר הפליטים הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. אולם בעוד שדבוטאולו ציין כי ארצו מוכנה לסייע באופן נרחב יותר, הוא הציג בפני המנהיגים האירופים רשימת דרישות מקיפה. 

דיפלומטים שמעורבים בשיחות סיפרו כי המנהיג הטורקי אמר כי ארצו מוכנה לקבל לתחומה את כל המהגרים שאינם סורים ואשר לא קיבלו מקלט בתחומי האיחוד וגם את כל הפליטים שנתפסו במים הטריטוריאליים של המדינה, בנוסף למאבק נחוש נגד המבריחים. אולם הוא הבהיר כי בתמורה דורשת ארצו סיוע כלכלי נרחב יותר והאצת השיחות על צירופה של המדינה לשורות האיחוד וביטול חובת הוויזה לאזרחים טורקים. 

"אני משוכנע שניתן יהיה לפתור את האתגרים האלה באמצעות שיתוף הפעולה שלנו וטורקיה מוכנה לעבוד עם האיחוד האירופי", אמר דבוטאולו עם הגיעו לפגישה בבריסל. "טורקיה גם מוכנה להיות מדינה חברה של האיחוד האירופי. אני מקווה שהפסגה היום לא רק תתמקד בהגירה בלתי סדירה, אלא גם בתהליך צירופה של טורקיה לאיחוד". 

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הציג עמדה נוקשה יותר. בנאום שנשא באנקרה, הוא האשים את מנהיגי האיחוד כי הם לא מילאו אחרי התחייבויותיהם על אף שעברו ארבעה חודשים מאז ההסכם הקודם. "ראש הממשלה שלי נמצא בבריסל", אמר. "אני מקווה שהוא יחזור עם הכסף". 

ארדואן גם טען כי ארצו אינה אשמה בכך שהפליטים מנסים להגיע דרכה לתוך האיחוד. "תראו, הם אומרים בצד השני (באירופה), 'אל תתנו לפליטים להיכנס'. בסדר, אבל לא אנחנו שולחים אותם", אמר. "הם מגיעים מהים והרבה מהם מתים למרבה הצער". 

הדרישות הטורקיות הפתיעו את ראשי האיחוד, ובשל כך הוחלט להאריך את הפסגה בבריסל עד לארוחת הערב, שם ידונו הצדדים בסוגיות השנויות במחלוקת. "זה הולך להיות פשוט בזאר טורקי – קודם אנחנו נרים את ידינו באוויר ונביע תדהמה מהדרישות הטורקיות", אמר דיפלומט אירופי לסוכנות רויטרס. "אחר כך הם יציעו חלק קטנטן ממה שהם רוצים. ואז נראה איך ההתמקחות ממשיכה משם". 

אולם אחר הצהריים התברר כי מנהיגי האיחוד הסכימו לדרישה הכספית של טורקיה, שלדברי יו"ר הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, עומדת על שלושה מיליארד אירו נוספים. לפי הטיוטה של הצהרת הסיכום בין הצדדים שנחשפה ברויטרס, טורקיה תיקח את כל המהגרים הבלתי סדירים מהאיים היווניים ועל כל אחד מהם ייקחו מדינות האיחוד פליט סורי מתוך טורקיה. כמו כן, האיחוד יציע לטורקיה את הגדלת הסיוע בעוד שלושה מיליארד דולר עד סוף שנת 2018 ואף יקל על הדרישות לוויזות עבור טורקים שרוצים לבקר במדינות האיחוד עד סוף יוני אחרי שבמקור הוחלט כי רק באוקטובר יחלו שיחות מקדימות על הסוגיה. 

על הפסגה מעיבה הפגיעה המתמשכת של השלטון הטורקי בחופש העיתונות בארצו, שהגיע לשיא חדש בסוף השבוע כאשר כוחות המשטרה השתלטו על משרדי העיתון זמאן, שהיה ידוע בביקורתו נגד ארדואן, אחרי שבית משפט אישר להלאים אותו. חלק מהמנהיגים האירופים הביעו חשש מפני הגברת שיתוף הפעולה עם אנקרה לנוכח פעילותה נגד הערכים שעליהם מבוסס האיחוד האירופי. 

במקביל, מנהיגי 28 המדינות החברות אמורים לאשר תוכנית חדשה להתמודדות עם זרם הפליטים, ובראשו סגירתו המיידית של נתיב המעבר באזור הבלקן, אשר מתחיל ביוון, עובר דרך מקדוניה וסרביה לכיוון הונגריה וקרואטיה ומשם לאוסטריה וגרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה ובצפונה. בכל שנת 2015 עברו במסלול 764 אלף פליטים, פי 16 מהשנה הקודמת, וחלק מהמדינות החליטו להקים גדרות בגבולות שהגבירו את המתח באזור.

עוד צפויים המנהיגים לאשר מתן סיוע כלכלי ליוון, התחנה הראשונה של הפליטים באיחוד האירופי. בטיוטת מסמך הסיכום נאמר כי מנהיגי האיחוד "יעשו את המקסימום על מנת לסייע ליוון ברגע הקשה הזה" וכי מדובר "באחריות קולקטיבית של הקהילה, אשר דורשת גיוס מהיר ויעיל של כל המשאבים האפשריים". 

בסוף השבוע הזהיר נציב האיחוד האירופי לענייני הגירה, פנים ואזרחות, דמיטריס אברמפולוס, כי המצב בארצו צפוי להחריף ללא תגובה מיידית של המדינות החברות באיחוד. "מאות מגיעים על בסיס יומי ויוון צפויה לקבל עוד מאה אלף עד סוף החודש", אמר. 

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שידוע כמי שמוביל את הקו התקיף ביותר מול המהגרים והיה הראשון להקים גדרות בגבולות, הבהיר כי ארצו לא תשתתף בתוכנית לחלוקת מכסות של 160 אלף פליטים בין המדינות החברות. בהגיעו לפגישה בבריסל, הכריז אורבן כי "שום דבר לא צריך להיעשות מבלי סגירת הגבולות".