חודש הבא תמלא שנה לחתימת הסכם הגרעין בין שש המעצמות לאיראן. מה שעלה לכותרות בשנים האחרונות ללא הפסקה הוגדר בתור “האיום הקיומי על חיינו" והיה הנושא המרכזי שסביבו פעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם במחיר העמקת המשבר עם ארצות הברית, כמעט נעלם בחודשים האחרונים מהשיח הציבורי.
אלא שבשבוע שעבר שבה הסוגיה הטעונה לכותרות כאשר שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון אמר בכנס הרצליה כי "בעת הזאת אין איום קיומי על מדינת ישראל, גם לא האיראני, ולכן ראוי שההנהגה תחדל מלהפחיד את האזרחים ולהפחיד מפני שואה שנייה". האם יעלון, בחלוף שנה מחתימת ההסכם, רואה דברים שראש הממשלה אינו רואה, או שהדברים נאמרים ממניעים פוליטיים? חלק משרי הממשלה שעמם דיברנו שלא לציטוט אמרו כי לאחר שנה, "נראה שההסכם טוב יותר ממה שציפינו, אך אסור להניח לנושא, כי איראן בלתי צפויה".
"נראה שישראל טיפסה על עץ מאוד גבוה ולא יודעת איך לרדת ממנו גם שנה אחרי", אומר גורם בממשל האמריקאי שהיה מעורב במשא ומתן על ההסכם. "ההסכם טוב לעולם וטוב לישראל". מנגד, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ד"ר יובל שטייניץ אומר כי אסור לתת לזמן שעובר לבלבל אותנו. "איראן היא עדיין סכנה קיומית", הוא מתעקש. "אנחנו לא יודעים אם ומתי יפרו את ההסכם. האם בתום עשר שנים יתחילו לחתור שוב לנשק גרעיני או שאחרי שנתיים או שלוש יתחילו להפר את ההסכם? אני מציע לא להתרגש מאמירותיו של יעלון. גם כשהשתתפנו בפגישות המשא ומתן עם המעצמות, יעלון אמר בנוכחותי שמדובר באיום קיומי. מגוחך להגיד שהיא לא. איראן אומרת בעצמה שהיא רוצה למחוק את ישראל. זאת לא המצאה שלנו".
אבל מבחינת סכנת הגרעין האיראני, ההסכם הרחיק את האיום על ישראל?
“אולי האיום הגרעיני התרחק, אבל הוא לא נעלם. כמו בכל דבר - יש פלוסים ומינוסים. ההסכם טוב בחלקו בזכות ההתעקשות שלנו ובזכות המשא ומתן שניהלתי כשר לענייני מודיעין עם המעצמות ועם שירותי המודיעין. ההישגים המשמעותיים שלנו כוללים את הפחתת העשרת האורניום, הצנטריפוגות שפורקו. ללא התעקשות שלנו, זה לא היה קורה. זה רק אחד מהישגים רבים שלנו שהופכים את ההסכם לפחות רע ממה שהיה יכול להיות".
ההסכם טוב בזכות ההישגים שלכם? למה לא לומר זאת עכשיו?
“איראן היא מעצמה מסוכנת. ללא קשר להסכם, איראן מחמשת את חיזבאללה בטילים. בסיום מלחמת האזרחים בסוריה, סוריה תהפוך לשלוחה של איראן עם בסיסים בגבולנו הצפוני. לאיראן יש טילים שיכולים להגיע לתל אביב או חיפה. זאת מעצמה עם משאבים שרוצה להשמיד אותנו. אסור להניח לזה".
“בפרשת דרכים"
התחייבות ל-15 שנים
הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית הוא הסכם בינלאומי שנחתם בווינה ב־14 ביולי 2015 בין איראן לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם - ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – גרמניה והאיחוד האירופי. ההסכם מטיל הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית. בין היתר, איראן התחייבה במסגרתו להסיר את מאגר האורניום המועשר בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר האורניום המועשר בדרגה נמוכה שלה בכ־98%, ולהפחית בשני שלישים את מספר הצנטריפוגות שברשותה למשך לפחות 15 שנים. בין היתר, היא גם התחייבה לא לבנות מתקני העשרה או כורי מים כבדים ב־15 השנים הבאות.
על פי ההסכם, על מנת לפקח שאיראן מבצעת את התחייבויותיה בהסכם, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תקבל גישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להסכם נקבע כי יוסרו סנקציות מעל איראן. ב־18 באוקטובר 2015 החל יישום ההסכם, וב־16 בינואר קבעה סבא"א כי איראן עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, מה שהוביל להסרת הסנקציות מעליה.
הכוונה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן עוררה בישראל חששות כבדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בחריפות את ההסכם, קרא לו "טעות היסטורית" ואמר לאחר חתימתו ש"ישראל אינה מחויבת להסכם עם איראן, מכיוון שאיראן ממשיכה לשאוף להשמדתנו". במסגרת המאבק שלו בהסכם המתגבש עם איראן, נתניהו אף בחר לנאום בפני הקונגרס האמריקאי במרץ 2015, זאת למרות התנגדותו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה.
כיום, גם אחרי שנה, הוויכוח על ההסכם עם איראן עדיין מפלג את מומחי הביטחון הישראלים. אלוף (במיל') גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, אומר כי ההסכם הוא טוב יותר מכפי שגורמים רשמיים ישראליים ירצו להודות. “הסכנה לא נעלמה, אך קטנה", הוא אומר. “לאיראן כרגע יותר קל לתמוך בטרור ולממן פעילויות של חיזבאללה, חמאס ואחרים. ההסכם הזה מאפשר לאיראן לבנות את יכולותיה הלא גרעיניות בתחום החלל, מטוסים וסייבר".
על המאבק הישראלי בהסכם מול האמריקאים אומר איילנד כי היה “לא חכם". איילנד מציין נקודה אחת בציר הזמן שבה, לטענתו, היה צריך לשנות את הגישה הישראלית. “עד נובמבר 2013 הייתה התנגדות לכל לגיטימציה של העשרת אורניום לאיראן", הוא אומר. “אבל באותו חודש היה מפגש אמיתי ראשון של המעצמות ואיראן, ובמפגש הזה ארצות הברית הכירה לראשונה בזכותה של איראן להעשיר אורניום. האמריקאים הרגישו לא בנוח כלפינו ושלחו את תת־מזכיר המדינה וונדי שרמן (שהובילה את הצוות האמריקאי בשיחות המשא ומתן) לפגישה עם הישראלים. דבריה של שרמן היו מאוד מתנצלים על שינוי הגישה האמריקאית, והיא הוסיפה שהם מוכנים להיות מאוד קשוחים בהסכם. ישראל הייתה בפרשת דרכים: האם להמשיך להילחם על אפס העשרת אורניום או לנהל דיאלוג עם האמריקאים על דרישות נוספות. ישראל בחרה להילחם על אפס העשרה, ומאותו רגע היה קשה לנהל דיאלוג עם האמריקאים".
לפי דעתך, איראן כרגע היא איום קיומי?
“איום קיומי זה מונח מרחיק לכת. אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, אז כן, אבל הדבר לא קיים כרגע. אני מסכים שאיראן מייצגת איום גדול למדינת ישראל".
“את השלכות המאבק שלנו בהסכם רואים היום במשא ומתן להסכם סיוע ביטחוני", טוען אלוף (במיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן. "לפני ההסכם הנשיא היה מוכן לתת לנו הרבה יותר ממה שהיום. זה נזק שאני מעריך אותו בכעשרה מיליארד דולר. כל הקלקול ביחסינו עם ארצות הברית נובע מהאסטרטגיה של הקיץ שעבר. איראן לא הייתה איום קיומי, והיא לא איום קיומי עכשיו. היא תהיה רק אם תהיה לה פצצת גרעין, וזה לא המצב".
מצבנו טוב יותר כיום מלפני שנה?
“בטווח הקצר ההסכם שיפר את מצבה של ישראל. האיראנים עם 12 אלף צנטריפוגות פחות, כל החומר המועשר לא נמצא בידיהם, הכור בעיראק שהיה אמור להיות כור מים כבדים לא מסוכן יותר, ואיראן מפוקחת יותר. נכון שהיינו רוצים שלא תהיה כלל פעילות, אבל בטווח הקצר יחסית מצבנו טוב יותר משהיה".
ומה לגבי הטווח הרחוק?
“בטווח הרחוק ההסכם נותן לגיטימציה לתוכנית גרעין בלתי מוגבלת, ובנוסף שחרור הכספים לאיראן יגביר פעילויות שליליות בעיראק, בסוריה ובתימן ויחזק את חיזבאללה. זה מאוד שלילי ומסוכן, אבל ישראל יודעת להתמודד עם זה".
“איתם, לא נגדם"
אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל הוא אחד הקולות הבודדים שחושב ש"ההסכם מצוין ואפילו יותר מכך". בן ישראל, כיום יו"ר סוכנות החלל הישראלית וראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, עוקב אחרי תוכנית הגרעין האיראנית כבר יותר מ־25 שנים. “אני לא מתבטא בדרך כלל נגד הממשלה או יוצא נגדה", אומר בן ישראל, “זו אחת הפעמים הנדירות. הם פשוט לא תופסים את המציאות נכון. האיראנים כבר לפני שלוש שנים היו במרחק שלושה חודשים מקו הסיום לפצצה גרעינית. אז מה? הם לא יכלו לסיים? הם עצרו בגלל לחץ בינלאומי ואיומים של תקיפה ואמרו נלך אחורה ובתמורה נעשה הסכם, והסנקציות
נגדנו יבוטלו. ברור שיכול להיות שהם ירמו וגם בעבר הם ניסו לרמות, אבל גם בלי הסכם הם יכולים לרמות. עכשיו יהיה להם קצת יותר קשה כי החמירו את הפיקוח. קראתי את ההסכם, והם מתחייבים בו שלא יעשו אף פעם פצצה גרעינית. לנצח. ברור שיכולים לעבור על זה, אבל יש התחייבות כזאת".
אז כולם מפספסים?
“היו לי שיחות עם ראש הממשלה ועם גורמי המודיעין ושאלתי אותם וביקשתי לדעת מה רע כל כך. אז אמרו לי שההסכם מוגבל בזמן ל־15 שנה ואחרי 15 שנה האיראנים יוכלו לפעול לפצצה גרעינית. זה עורבא פרח, כי גם היום הם יכלו ויכולים לעשות. הטיעון השני שקיבלתי היה השחרור המסיבי של כסף לאיראן. 80% מהתוצר של איראן היה נפט. מחיר הנפט ירד מ־150 דולר לחבית ל־30־50 דולר לחבית. אחרי הסרת הסנקציות לאיראן יש הרבה פחות כסף ממה שהיה לה לפני שלוש שנים. אנחנו בסך הכל צריכים להיות מרוצים. אסור להירגע, אבל אפשר להיות מרוצים".
לדבריו של בן ישראל, “צריך לרדת מעץ ההתנגדות" ולשתף פעולה עם האמריקאים. “נשארנו עם כל הנזקים שהקמפיין נגד ההסכם גרם", הוא אומר. “לפני חתימת ההסכם ולפני נאומו של נתניהו בקונגרס, האמריקאים הציעו סיוע ביטחוני שגם אם ניפול על ארבע לא נקבל היום. החשש עכשיו הוא שהאיראנים יהיו פנויים לממן ולתפעל גורמים אנטי־ישראליים. צריך לשתף פעולה עם האמריקאים ולשחק את המשחק יחד איתם. לא נגדם".
איך צפוי להשפיע ההסכם על הבחירות לנשיאות ארצות הברית?
טראמפ כבר אמר בעבר כי הוא מתנגד להגדלת סכומי הסיוע שארצות הברית מעניקה למדינות זרות, והוסיף כי מדינות שקיבלו תמיכה אמריקאית נדיבה, כולל ישראל, יצטרכו להחזיר את הכסף. אבל טראמפ גם אמר כי הוא "ימנע מאיראן להשיג נשק גרעיני". הוא הוסיף ש"אם אובמה יעשה את ההסכם הזה, ישראל אולי לא תתקיים זמן רב. אנחנו צריכים להגן על ישראל".
לפי כלי התקשורת בארצות הברית, קלינטון מצדה אינה צפויה להציע יותר ממה שמציע אובמה. בניגוד לאובמה, היא אינה נושאת באחריות ישירה להסכם הגרעין עם איראן שישראל כל כך התנגדה לו, אולם יש כאלה שאומרים כי קלינטון תרצה להיות זאת שלוקחת את הקרדיט על שיקום היחסים עם ישראל לאחר המשבר בעקבות ההסכם עם איראן. לכן אולי אף תרצה להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל.
האייתוללה עלי חמינאי, מנהיגה העליון של איראן, הזהיר לפני כשבוע מפני תוצאות אפשריות של הבחירות לנשיאות בארצות הברית שאמורות להתקיים בנובמבר הקרוב. "אם טראמפ ייבחר", אמר חמינאי, "הסכם הגרעין בין איראן למערב יעלה באש. לא אנחנו נהיה הראשונים להפר את ההסכם, ולו בגלל שקיום הבטחה הוא צו מפורש בקוראן", הוסיף חמינאי, "אך אם האיום של דונלד טראמפ לקרוע את ההסכם לגזרים יהפוך למעשי, ברגע שהוא ייבחר, איראן תצית את עסקת הגרעי