אדווין נקסונה בן ה-14 ישב במטבח בבית הוריו באי אוהאו שבהוואי ואכל קורנפלקס לארוחת בוקר, כאשר שמע קולות רמים של מטוסים ופיצוצים. "הבטתי מבעד לדלת וראיתי מטוסים חולפים דרך מעבר קולקולה בדרכם לתקוף את פרל הרבור ואת בסיס האוויר ווילר", שחזר. "לפתע ראיתי פצצות מתפוצצות, ראיתי מבני צבא מתפוצצים, ראיתי האנגרים מתפוצצים". הוא גם זוכר כיצד הצליח לראות את אחד הטייסים היפנים "עם קסדת הבד שלו ומשקפי המגן והצעיף הלבן מתעופף ברוח".
באותם רגעים דרמטיים של 7 בדצמבר 1941, שבעקבותיהם הכריזה ארה"ב מלחמה על יפן ונכנסה רשמית למלחמת העולם השנייה, החליט נקסונה שהוא יתגייס לצבא האמריקאי. על אף שהיה בן להורים ממוצא יפני, הוא ובני משפחתו לא עברו את הטראומה של מעצרים מינהליים של יפנים-אמריקאים בזמן המלחמה, וכאשר היה בן 18 הגשים את חלומו. אף שהמלחמה כבר הסתיימה, הוא התגייס בדצמבר 1945 למודיעין הצבאי ואחרי הכשרה בבית הספר לשפות נשלח ליפן, ושימש מתורגמן עבור כוחות הכיבוש. הוא המשיך בקריירה צבאית עד שפרש בדרגת קולונל והחל ללמד היסטוריה צבאית.
בשבוע שעבר מונה בנו, לוטננט גנרל פול נקסונה, למפקד פיקוד הסייבר של צבא ארה"ב, אחת מארבע הזרועות של פיקוד הסייבר האמריקאי לצד היחידות של הצי, חיל האוויר והנחתים. הפיקוד משקיע מאמצים ניכרים בהגנה על רשתות המחשבים של הצבא ועל מערכות הנשק מפני חדירה של גורמים עוינים, אך גם נערך לפעול בתוך מרחב הסייבר על מנת "להבטיח את חופש הפעולה של ארה"ב ובעלות בריתה במרחב ולמנוע זאת מהאויבים".
בעוד נקסונה האב היה עד למכת הפתיחה של אחת המלחמות הקונבנציונליות הגדולות בתולדות האנושות (גם אם הסיום היה בלתי קונבנציונלי עם הטלת פצצות האטום על יפן), על כתפיו של בנו מוטלת המשימה כבדת המשקל להיערך למלחמה הבאה, שהפעם עשויה להתחיל בלחיצה על מקלדת המחשב ולא בהפצצה אווירית.
"היריות של המלחמה הממשית הבאה כנראה יהיו במרחב המקוון, וסביר להניח שיהיה להן אפקט הרסני", אמר ראש מטה צבא ארה"ב, גנרל מארק מיילי, בנאומו בטקס. "פרשנים רבים ופקידי ממשל בכירים אמרו שהחשש הגדול ביותר שלהם הוא פרל הרבור מקוון. אביו של פול נקסונה היה בחור צעיר בן 14 בפרל הרבור. אנחנו לא רוצים לראות את היום הזה מתרחש שוב לעולם".
מיילי הדגיש כי איום הסייבר מהווה סכנה ברורה ומיידית שעלולה להוות את ההבדל בין ניצחון לבין הפסד. "במדינות מרכזיות רבות, חלק מהן אינן ידידות שלנו, שוקדים על פיתוח יכולת סייבר משמעותית מאוד", ציין. "התקפות סייבר יכולות לגרום נזק נרחב לכלכלה ולצבא של מדינה".
הקצין הבכיר לא פירט את שמותיהן של המדינות בעלות יכולת הסייבר שמהוות איום על ארה"ב, אבל החשודות המרכזיות ברורות - סין, קוריאה הצפונית, איראן, ובעיקר רוסיה. ימים ספורים קודם לכן יצאו המשרד להגנת המולדת ומערכת הביון בהצהרה רשמית, דרמטית וחסרת תקדים, שהפנתה אצבע מאשימה לעבר רוסיה כמי שפרצה למערכות המחשבים של אישים וארגונים אמריקאיים ושל גופים פוליטיים - כולל המפלגה הדמוקרטית ומערכות של רישום מצביעים במספר ממדינות ארה"ב - במטרה ברורה להשפיע על הבחירות לנשיאות, בין השאר באמצעות הדלפות המידע הרגיש לוויקיליקס, לגוציפר ולאתרים אחרים.
"גניבות המידע והחשיפות נועדו להתערב בתהליך הבחירות", נאמר בהודעה. "פעילות כזו אינה חדשה למוסקבה - הרוסים השתמשו בטקטיקות דומות באירופה ובאירואסיה. אנחנו מאמינים, בהתבסס על היקף המאמצים האלה ועל רגישותם, שרק הבכירים ביותר ברוסיה היו יכולים להורות על פעילויות כאלה".
הרמזים של ביידן
במסמך של אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפרסם הממשל האמריקאי בפברואר אשתקד, ואשר מציג את מדיניות ההתמודדות של ארה"ב עם האיומים על האינטרסים של הביטחון הלאומי, הצהיר הבית הלבן בחלק שעוסק בהגנת סייבר כי "אנחנו נגן על עצמנו, בהתאם לחוק האמריקאי והבינלאומי, נגד התקפות סייבר, ונגבה מחיר משחקני סייבר זדוניים, כולל באמצעות העמדה לדין על פעילות סייבר בלתי חוקית".
הממשל כבר הפגין את נחישותו ליישם את ההכרזה בהגשת כתבי אישום נגד האקרים שפעלו נגד תשתיות חיוניות. במרץ שעבר הודיע משרד המשפטים על הגשת כתבי אישום נגד שבעה האקרים איראנים שפעלו בשליחות המשטר בטהרן, אשר היו מעורבים לפי החשד בהתקפות על המגזר הפיננסי בארה"ב ועל סכר במדינת ניו יורק. במאי 2014 גם הוגשו כתבי אישום נגד חמישה האקרים שמשתייכים ליחידת הסייבר של הצבא הסיני על גניבת מידע מסחרי מחברות אמריקאיות.
אולם הפעם נראה כי האמריקאים לא יסתפקו בסנקציות או בצעדים משפטיים נגד הקרמלין, שמצליח להסתדר מצוין על אף העיצומים הרבים שהוטלו עליו בשנתיים האחרונות בשל סיפוח חצי האי קרים והמעורבות במשבר באוקראינה. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, מיהר להודיע כי הנשיא אובמה "כבר דיבר על היכולות המשמעותיות שיש לממשל האמריקאי להגן על המערכות שלנו בארה"ב, אבל גם כדי להוציא לפועל מבצעים התקפיים במדינות אחרות. יש מגוון של תגובות שזמינות לנשיא והוא ישקול תגובה פרופורציונלית", אמר ארנסט בלי לפרט.
לאחר מכן היה זה סגן הנשיא, ג'ו ביידן, שהוסיף רמז עבה בדבר הכוונות של הבית הלבן "לשלוח מסר" להנהגה הרוסית בעקבות המעורבות לכאורה בתהליך הפוליטי בארה"ב. "יש לנו יכולת לעשות את זה", אמר לרשת NBC. "הוא (פוטין) יידע את זה. וזה יקרה במועד שאנחנו נבחר, ובנסיבות שבהן תהיה ההשפעה הגדולה ביותר". כאשר נשאל אם הציבור יוכל לדעת מתי בוצעה התגובה, ענה ביידן "אני מקווה שלא".
וכדי להוסיף שמן למדורה, הגיע גם הדיווח ברשת NBC, אשר ציטט אנשי מודיעין בהווה ובעבר שטענו כי ממשל אובמה כבר הנחה את ה־CIA להציג אפשרויות שונות למבצע סייבר חשאי חסר תקדים שיוכל "להביך ולהטריד" את הקרמלין. לפי הדיווח, אנשי הסוכנות כבר החלו "לפתוח דלתות סייבר, לבחור מטרות ולבצע הכנות נוספות למבצע".
עדיין לא ברור מה יהיה אופי התגובה האמריקאית ואם אכן תהיה חשאית או שמא תהיה הפגנתית כדי לשלוח מסר גם למדינות אחרות, אבל בתקשורת כבר פורסמו אפשרויות שונות שעשויות לעלות על שולחנו של אובמה. בין השאר, נטען כי ארה"ב יכולה לפרסם מסמכים שיחשפו את שיטות הפעולה ה"דוחות" של פוטין, פגיעה בפיקוח שמפעיל הקרמלין על רשת האינטרנט בתוך רוסיה, או להציג מידע על הפעילות הפיננסית הענפה של פוטין ומקורביו כדי להביך אותם בעיני הציבור הרוסי, שמתמודד עם משבר כלכלי חריף.
במוסקבה, בינתיים, ממשיכים להכחיש בתוקף את הטענות כי הם עומדים מאחורי מתקפות הסייבר והניסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות, והבהירו כי לא ישבו בשקט מול האיומים. "העובדה היא שארה"ב הופכת ליותר בלתי צפויה ואגרסיבית, ואיומים כאלה נגד מוסקבה ונגד המנהיגות שלה הם חסרי תקדים, כי האיום הגיע מכיוונו של סגן נשיא ארה"ב", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. "כמובן, בהתחשב בקו אגרסיבי ובלתי צפוי כזה, עלינו לנקוט צעדים להגן על האינטרסים שלנו, כדי להגביל איכשהו את הסיכונים".
סוכני סייבר
לפי הדיווח ב־NBC, מי שאמורה לספק לאובמה ולעוזריו את ההצעות ואת היכולת לפעולת התגמול היא סוכנות הביון המרכזית. באוקטובר אשתקד חשפה הסוכנות את הדירקטוריון לחדשנות דיגיטלית, אשר נועד להכניס את ה-CIA לעידן הדיגיטלי של המאה ה-21 בהתאם לחזונו של המנהל הנוכחי, ג'ון ברנן, שציין כי "עלינו להציב את הפעילויות ואת המבצעים שלנו במרחב הדיגיטלי בראש סדר העדיפויות שלנו".
הדירקטוריון החדש מתבסס על המרכז למבצעי מידע שכבר פעל בסוכנות. תפקידו היה לאתר איומים חיצוניים על מערכות המחשבים בארה"ב ולספק הערכות מצב בתחום הסייבר לבית הלבן ולמשרדי הממשלה. ב-CIA ציינו כי הגוף החדש "נועד להאיץ את המיזוג בין יכולות דיגיטליות ליכולות סייבר מתקדמות באמצעות מתן כלים מקוונים לכל מרכזי הפעילות של הסוכנות ברחבי העולם".
אנשי הסוכנות סירבו לומר אם הם עוסקים רק בפעילות הגנתית או שמא המנדט שלהם כולל גם פעילות התקפית, אולם הדיווח הנוכחי, המתבסס על גורמי ביון שמעורים בפרטים החשאיים, מעיד כי בהחלט ניתן לראות כיום את ה-CIA גם כזרוע התקפית. זו כוללת את השילוב המודרני של מרגלים קלאסיים עם יכולות סייבר מתקדמות, גרסה שבאה לידי ביטוי יותר ויותר גם בסרטים האחרונים של ג'יימס בונד.
בעוד ה-CIA פועל לחיזוק מעמדו בזירת הסייבר, מי שנחשבה עד כה לזרוע הביון המובילה בתחום היא הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). בשלוש השנים האחרונות חשף עובד הסוכנות לשעבר, אדוארד סנודן, פרטים רבים על המבצעים החשאיים של הסוכנות ברחבי העולם, כולל האזנות לבנות הברית הקרובות ביותר של וושינגטון ואיסוף מידע על אזרחים אמריקאים, אולם במקביל עוסקים ההאקרים של ה-NSA גם בפעילות התקפית מובהקת.
רוברט ג'ויס, שעומד בראש יחידת ההאקרים החשאית של ה-NSA, סיפק בקיץ האחרון הצצה נדירה לאופי הפעילות שלהם אחרי שנחשף כי הם הצליחו לחדור למחשבים של ההאקרים הרוסים שעומדים לכאורה מאחורי הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית. "במונחים של משימה של ביון זר, אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות הוא לנסות להבין מי ביצע חדירה, ומי אחראי לחדירה", אמר בראיון נדיר לרשת ABC. "לכן אנחנו נשתמש בסמכויות של ה-NSA לבצע ריגול בחו"ל על מנת לנסות להיכנס אליהם, להבין מי עשה את זה ולבצע פעולת תגמול. זו עבודה קשה, אבל זו האחריות שיש לנו".
לצד ה-NSA פועל פיקוד הסייבר האמריקאי של הכוחות המזוינים, המסתמך על יכולותיה של ה־NSA, על פיתוח יכולותיו לקראת מלחמה עתידית. מאז הקמתו לפני שבע שנים יש לפיקוד הצבאי ול־NSA מפקד אחד, אולם בחודשים האחרונים מתנהל בממשל דיון על הפרדת הגופים, מהלך שאותו מובילים ראש מערכת הביון, ג'יימס קלאפר, ושר ההגנה אשטון קרטר, שגם רוצה להפוך את פיקוד הסייבר הצבאי לבעל יכולות התקפיות עצמאיות, בין השאר במסגרת הקרב נגד דאע"ש.
רמז לרצון של פיקוד הסייבר לפעול באופן עצמאי יותר סיפק לאחרונה המנהל בפועל של הפיקוד, שון טורסקי, שאמר בנאום בסדנה של המשרד להגנת המולדת כי הארגון מבקש לפתח כלי נשק מקוונים שיאפשרו למשרד ההגנה לבצע פעולות גלויות במרחב הסייבר. "בקהילת המודיעין אתה אף פעם לא רוצה שיתפסו אותך, אתה רוצה לפעול בגובה נמוך ולאט, אתה לא רוצה שייחסו לך את הפעולה", אמר טורסקי, שאחראי לפרויקט פיתוח היכולות של פיקוד הסייבר. "אבל יש מרחב אחר פה, שבו אתה רוצה לדבר בקול רם, שבו חשוב לך שייחסו לך את הפעולה ואתה רוצה שהאויב יידע שזה אתה".
אחת מפעולות הסייבר ההתקפיות הבולטות ביותר של הביון האמריקאי שנחשפה עד כה - שלפי פרסומים זרים נעשתה בשיתוף פעולה בין המוסד ויחידה 8200 של אמ"ן לבין ה־NSA, ה-CIA ופיקוד הסייבר - הייתה מבצע החדרת הווירוס סטוקסנט לתוך מתקן העשרת האורניום האיראני בנתנז, אשר הצליח לגרום לנזקים משמעותיים לצנטריפוגות. השבוע נודע כי מי שככל הנראה הדליף את הפרטים על התוכנית הסודית, שהייתה מוכרת בכינוי "משחקים אולימפיים", הוא הגנרל בדימוס ג'יימס קרטרייט, לשעבר סגן ראש המטות המשולבים ואחד מיוזמי המבצע החשאי, אשר הודה בעסקת טיעון כי סיפר על המבצע לעיתונאי ה"ניו יורק טיימס", דיוויד סנגר, שכתב על הפרשה.
דילמת אובמה
בעונה השנייה של סדרת הדרמה "מזכירת המדינה", שרבים מפרקיה מבוססים על התרחשויות מציאותיות, תוקפת ארה"ב את מערכת החשמל הרוסית בתגובה להתקפת האקרים על המטוס הנשיאותי אייר פורס 1 וניסיון להפיל את מטוסו של נשיא אוקראינה. "ארה"ב שומרת על זכותה להגיב כאשר היא סבורה שזה הכרחי. הלילה אנחנו סבורים שזה הכרחי", אומרת מזכירת המדינה אליזבת מקורד (תיאה לאוני) לשגריר הרוסי, שניות לפני שהאמריקאים לחצו על המתג והחשיכו את רוסיה.
בפרקים הבאים התברר כי לא הרוסים עמדו מאחורי המתקפות, אלא שזו הייתה מזימה של האוקראינים שניסו לחולל עימות בין ארה"ב לבין רוסיה. אולם המרצע כבר יצא מהשק בשל הפעולה האמריקאית והתגובה הרוסית של הפסקת זרם הגז לאירופה. רק אחרי מאמצים דיפלומטיים אדירים נמנעת הסלמה נוספת ומלחמה נרחבת בין ארה"ב לרוסיה ובין רוסיה לאוקראינה.
כעת ניצב אובמה בפני דילמה משלו. הראיות שסיפק המודיעין האמריקאי מצביעות באופן חד-משמעי על רוסיה כמי שפרצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית וכמי שמנסה להתערב בתהליך הדמוקרטי בארה"ב, בעוד האיומים המפורשים מצד ביידן כי הפעילות הרוסית לא תישאר ללא תגובה, העלו את הציפייה שכך אכן יהיה (אם כי גורמי ביון הודו בדיווח של NBC כי כבר היו לא מעט מקרים שבהם בסופו של דבר הממשל נסוג מתגובה מקוונת או הסתפק בהגברת הסנקציות ותו לא).
אולם בבית הלבן מבינים ככל הנראה כי כל פעולה עלולה לשאת בחובה תוצאות שליליות ולהביא לתגובת נגד רוסית, שרק תחריף את המתיחות הגבוהה ממילא בין שתי המדינות, שרק התגברה בשבועות האחרונים בשל המשבר בסוריה. מי שככל הנראה יצטרך להתמודד עם ההשלכות האפשריות הוא הדייר או הדיירת הבאים בבית הלבן. השאלה שנותרה פתוחה היא אם אובמה ירצה לממש את האיום ולנצל את יכולות הסייבר ההתקפיות בשלושת החודשים שנותרו לו בתפקיד, או שישאיר בידי הנשיא ה־45 את ההחלטה כבדת המשקל - אם לתת את ההוראה ללחוץ על המקלדת במה שעשויה להיות מלחמת הסייבר הגדולה בתולדות האנושות.