נפילתה של חלב תחת שליטת משטרו של אסד והמיליציות הזרות הנאמנות לו היא לא רק אסון הומניטרי רחב היקף, אלא גם מכה קשה לארגוני המורדים המתונים בצפון סוריה, שלוחמיהם היו רוב המורדים בעיר חלב. התערבותה של רוסיה למען משטרו של אסד בספטמבר 2015 והגדלת המעורבות האיראנית בסוריה הובילו לשינוי מאזן הכוחות לרעת המורדים, ונפילתה של חלב והגליית תושביה היא תוצר של שינוי זה. מול אדישותה של הקהילה הבינלאומית, הטקטיקות האכזריות של משטר אסד ובעלי בריתו של הפצצות שיטתיות על ריכוזי אוכלוסייה ובתי חולים והטלת מצור והרעבה של אזרחים ומורדים כאחד - הוכיחו את יעילותן פעם נוספת.
במהלך 2015 הגדילו מדינות המפרץ וטורקיה באופן ניכר את הסיוע לקבוצות המורדים בצפון סוריה. לצד זאת, שורה של איחודי כוחות בין המורדים הביאו לאפקטיביות גוברת של המורדים ככוח לוחם ולהצלחות ניכרות בשדה הקרב מול כוחותיו המדולדלים והמיואשים של משטר אסד. ימיו של אסד נראו ספורים, ועל בסיס הערכה משותפת כי משטר אסד ייפול בתוך שישה חודשים אם דבר לא ישתנה, רוסיה ואיראן הגבירו את מעורבותן לטובת המשטר.
צבאו של אסד, שסובל ממחסור קיצוני בכוח אדם בשל נפקדות נרחבת, חוזק בידי עשרות אלפי לוחמים שיעים שגויסו בלבנון, בעיראק ובאיראן ונשלחו לשדות הקטל הסוריים. לצד זאת, חיל האוויר הרוסי החל להפציץ מרכזי אוכלוסייה בשליטת המורדים. בתוך פחות משנה עקף חיל האוויר הרוסי את דאע”ש במספר האזרחים הסורים שהוא הרג.
מכה קשה מאוד
במשך חודשים התקדמו הג’יהאדיסטים השיעים הזרים, לצד מיליציות סוריות, צפונית לעיר חלב והצליחו בסיוע אווירי רב של רוסיה להטיל מצור על העיר. כ־250 אלף איש במזרח חלב נותרו בלי מזון ותרופות מספיקים ובהפצצות בלתי פוסקות של רוסיה וחיל האוויר הסורי, שהשמידו באופן שיטתי בתי חולים בעיר עד שלא נותר אפילו בית חולים פעיל אחד.
במהלך החודש האחרון לא הצליחו המורדים בתוך חלב להחזיק את קווי הביצורים שחילקו את העיר מאז אמצע 2012. המיליציות השיעיות התקדמו במהירות בתוך מזרח העיר. עשרות אלפים הסגירו את עצמם לידי המשטר. חלקם, בייחוד הגברים מקרבם, נעצרו וגורלם לא נודע. דוח של האו”ם על מתקני הכליאה של משטר אסד, שפורסם השנה, קבע כי “הממשלה ביצעה פשעים נגד האנושות של השמדה, רצח, אונס או צורות אחרות של אלימות מינית, אונס, כליאה, העלמה בכפייה ומעשים בלתי אנושיים אחרים" באותם מתקנים. גברים אחרים גויסו בכפייה לצבא. דיווחים רבים העידו על כך כי המיליציות הוציאו להורג משפחות שלמות שנפלו לידיהם, כולל נשים וילדים.
כ־50 אלף איש התקבצו בשטח קטן במזרח חלב, שעדיין נמצא בשליטת המורדים, ופנו בתחינות לקהילה הבינלאומית כדי שתבטיח את פינוים מהעיר, מתוך הבנה כי כיבוש השטח יוביל למעשי טבח נוספים ומעצרים נרחבים. הסכם בין טורקיה ורוסיה בנוגע לפינוי הוכשל עד כה פעמיים בידי המיליציות השיעיות, שמנסות לסחוט ויתורים נוספים מהמורדים בחזיתות אחרות בתמורה לפינוי.
נפילתה של חלב היא רגע בעל משמעויות נרחבות לעתידה של מלחמת האזרחים בסוריה. כאמור, מדובר במכה קשה למורדים המתונים. אלו היו המורדים של העיר חלב, ברובם מקבוצות חילוניות ואסלאמיסטיות, אך לא ג’יהאדיסטיות, שלא הצליחו למנוע את הטלת המצור על העיר ונפילתה בידי אסד. אלו מהם ששרדו את הקרבות צפויים להיות מפונים מחוץ לעיר לאזורים שבהם יש דומיננטיות של קבוצות מורדים קיצוניות יותר. כוחם של המורדים המתונים בצפון סוריה ויוקרתם נפגעו קשה מאוד ביחס לאלו של הקבוצות הקיצוניות יותר.
נפילתה של חלב לוותה בהפגנות סולידריות עם תושבי העיר ברחבי האזורים שבשליטת המורדים בסוריה. לצד קריאות הסולידריות נשמעו גם קריאות זועמות לעבר המורדים, שמואשמים בפלגנות מיותרת, שלתפיסת האזרחים, היא שהובילה להפסדי המורדים בשדה הקרב. מנהיגי קבוצות המורדים קשובים ללחצים מצד הציבור וגם מודעים לשינוי במאזן העוצמה בסוריה לטובת המשטר בשל ההתערבות הרוסית והאיראנית.
מנהיגים אלו מזהים כי איחוד כוחות, בין אם ביצירת קואליציות רחבות ובין אם בהתמזגויות מלאות של ארגונים אחד לתוך השני, יסייע להם בשדה הקרב. לפיכך, מגמה של איחודים בתוך שורות המורדים עתידה לצבור תאוצה בחודשים הקרובים, והקבוצות הנשכרות ממיזוגים אלו צפויות להיות הקבוצות הקיצוניות יותר, דוגמת אחראר א־שאם הסלפית וג’בהת פתח א־שאם, עד לאחרונה זרוע אל־קאעידה בסוריה, שצפויות “לבלוע” קבוצות מתונות יותר. בעבר דחו קבוצות מורדים אסלאמיסטיות הצעות התמזגות לתוך הקבוצות הקיצוניות יותר בשל חשש שיתויגו כטרוריסטים, ואולי אף יאבדו את התמיכה החיצונית שלה זכו ממדינות המפרץ וטורקיה.
לא הפעם הראשונה
נפילת חלב מסמלת גם צעד נוסף בהתייצבותם של אנשי משטר אסד על כידוניהם של לוחמים שיעים זרים שהובאו לסוריה בידי איראן ובזכות חיל האוויר הרוסי. עם זאת, כוחות המשטר ממשיכים לסבול מחולשות גדולות, ובראשן המחסור בכוח אדם סורי כשיר. בעת קרבות המשטר משנע את כוח האדם הנחוץ לשדה הקרב, לרוב ג’יהאדיסטים שיעים זרים, ומצליח לכבוש אזורים לאחר חודשים של מאבק והפצצות כבדות. לאחר הכיבוש לרוב נותרים בשטח חיילים סורים, רבים מהם כאלה שגויסו בכפייה לצבא, והם לא מצליחים להתמודד עם התקפות פתע של המורדים או דאע”ש.
אין זו הפעם הראשונה שמשטר אסד הטיל מצור על עיר או שכונה וכפה על האוכלוסייה להתפנות. מדיניות זו של טיהור אתני ננקטה בעבר בחומס, בפאתיה הדרומיים והמערביים של דמשק וליד הגבול עם לבנון, אך זהו פינוי האוכלוסייה הגדול ביותר בהיסטוריה של המלחמה בסוריה. המשמעויות ארוכות הטווח ביותר של נפילת חלב והמלחמה הסורית כולה עשויות להיות בהתקבעותה של נורמה, שבמסגרתה דיקטטורים יכולים לקטול באזרחיהם, להטיל עליהם מצור ולהציב בפניהם את הבחירה בטבח המוני או בטיהור אתני - ולא לסבול מהשלכות כלשהן בגין התנהלות זו.
הכותבת היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית