ארבע קומות הפרידו בין הכנס הפרו־ישראלי שנערך השבוע בפרלמנט האירופי בבריסל שבבלגיה לבין הכנס של פעילי תנועת החרם על ישראל. הנושא שבו עסק הכנס הפרו־ישראלי היה חקיקה נגד החרם על ישראל, והוא נערך בהשתתפות חברי הפרלמנט האירופי וחברי כנסת ובכירים ישראלים, בהם השרה גילה גמליאל (הליכוד) והח"כים יואב קיש (הליכוד) וחיליק בר (המחנה הציוני). את הכנס ארגן ארגון EIPA, הפועל לקידום העניין הישראלי במדינות האיחוד האירופי ובמוסדות האיחוד, בשיתוף משרד החוץ הישראלי. מטרת הכינוס הייתה השקתה של מערכה פאן־אירופית למלחמה בדה־לגיטימציה של ישראל ברחבי היבשת ולקידום חקיקה שתאסור חרמות על ישראל.
מנגד, כאמור, ערכו פעילי BDS את הכינוס שלהם וחגגו את ניצחונם, כיוון שאפשרו להם לנהל כנס מקביל וכי הפרלמנט הכיר בזכותם לשלול את קיומה של ישראל. אלא שכשהעיתונאים ניסו לסקר את הכנס שלהם, תקפו אותם פעילי תנועת החרם ודרשו את הוצאתם החוצה בטענה כי "יש להוציא את החוצה את הציונים". פעילי החרם ניסו להביא לידי מעצרה של שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, שהייתה אמורה להופיע בכנס, בגין מה שהם מכנים "פשעי מלחמה". לבסוף לבני ביטלה את השתתפותה.
"יחד עם פעילי ה־BDS אנחנו מחפשים אלטרנטיבות כאן למאבק", אומר דרור פיילר, יו"ר הארגון "יהודים לשלום צודק", ממארגני הכנס המקביל, שנועד להגביר את החרם על ישראל והמאבק בה. "ציפי לבני לא מעזה לבוא לכאן כי היא יודעת שהייתה מובאת לחקירה. ישראל מרגישה שהלחץ של ה־BDS יותר גדול והכלכלה נפגעת ובנקים מוציאים השקעות מהמדינה, והיא מנסה להילחם בזה, אבל זה לא יעזור לה. דרום אפריקה ניסתה להילחם בחרם בזמן משטר האפרטהייד, וגם לא זה לא עזר. כך יקרה גם במדינת ישראל. המאבק שלנו הוא לא במדינת ישראל והיהודים, אלא במדיניות של ממשלת ישראל. מבחינתנו, הממשלה הזאת היא האויב הכי גדול בעולם עבור היהודים. יהודים תמיד נלחמו לשוויון זכויות, והגיע הזמן שהם יחזרו למסורת היהודית הטובה של מאבק לשוויון זכויות".
"שני האירועים שהתקיימו היום במקביל בפרלמנט האירופי היו בבואה מדויקת של שתי התנועות", אמר מצדו הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל איגוד הארגונים היהודיים באירופה ומייסד EIPA. "בכינוס של השדולה הפרו־ישראלית התקבל כל אורח בכבוד, ובכלל זה אדם שהציג את עצמו כ'נציג הרשות הפלסטינית', קיבל את רשות הדיבור וזכה לתשובה עניינית מהח"כים בר וקיש. אולם מרגע שמארגני אירוע ה־BDS, ובראשם, לצערנו, ישראלים המתיימרים להיות 'אנשי שלום', גילו עיתונאים ישראלים באולם הדיונים, והם סולקו משם. הם ימשיכו בשקרים ואנחנו נדבוק באמת".
דיבורים מול מעשים
בכנס הפרו־ישראלי דנו גם עשרות מנהיגי קהילות יהודיות מרחבי אירופה בהיערכות הקהילות להתמודדות עם העלייה באנטישמיות ובאיומי הטרור שנשקפים ליהודים באירופה. העדויות הקשות שהובאו בכנס חשפו את ממדי התופעה שהולכת ומחמירה, בעוד מדינת ישראל מסייעת באבטחת הקהילות ובהתמודדות מול טרור. הולי האפנגל, נציגת מחלקת המדינה האמריקאית שנכחה באירוע, ציינה כי ישנה תופעה חדשה של אנטישמים אוהדי ישראל. "אנטישמיות נמצאת בכל מקום גם בארצות הברית", אמרה האפנגל. "יותר מ־%50 מפשעי השנאה בארצות הברית מבוצעים נגד יהודים".
באחת הדוגמאות שניתנו בכנס הוצג סרטון פיגוע הדריסה שבוצע החודש בארמון הנציב בירושלים, ובו נרצחו ארבעה חיילים, ונאמר כי מפגע פוטנציאלי שרואה את הסרטון הזה עלול לחקות אותו ולבצע את אותו פיגוע נגד קהילות יהודיות ברחבי אירופה. "עד היום היינו המטרה לטרור", אמר בכנס פיליפ מרקוביץ, יו"ר הקהילות היהודיות בבלגיה. "הרגשנו לבד, אבל היום זה השתנה. הפיגועים בפריז, בריסל, ברלין ועוד גרמו לאנשים ולמנהיגים להבין שהטרור פוגע בכולם. היהודים כבר לא לבד".
אלכסנדר זלצמן, יו"ר הפדרציה של הקהילות היהודיות, דיווח שהאנטישמיות אינה רק מנת חלקה של אירופה, אלא מחמירה גם ברוסיה. "אנשים מותקפים מדי יום", סיפר זלצמן. "מעבר לתקיפות של עשרות אנשים, אנו נתקלים כמעט מדי יום בצלבי קרס שמרוססים באתרים. האינטרנט הפך למוקד ההתרחשות של תוכן אנטישמי, אך הרשויות מתקשות לאתר ולהעמיד לדין את האחראים לו".
"יש הרבה החלטות והצהרות נגד אנטישמיות ותנועת ה־BDS, אבל אין הרבה מעשים", אמר פסקל מרקוביץ, ראש ארגון הקהילות היהודיות בצרפת. "אנשים אומרים 'אנו לא אנטישמים, אנו מגנים את מדיניות ממשלת ישראל', אבל מעשיהם הם אנטישמיים. רק אחרי הפיגועים ב'שרלי הבדו' וב'היפר כשר' היה מעין שוק אצל הרשויות, והן הציבו אבטחה, אבל זה לא מספיק".
גם נציג הקהילות היהודיות בסרביה סיפר שמציירים לתושבי המדינה צלבי קרס על הבתים, ואף אחד לא עושה שום דבר.
"סכנה לדמוקרטיה"
דוח שפורסם השבוע בידי משרד התפוצות לרגל יום השואה הבינלאומי, שיחול מחרתיים, חשף תמונת מצב עגומה, שלא הפתיעה כלל איש מבאי הכנס. בין היתר, דווח בו כי ישנה הכפלה במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה על רקע משבר הפליטים ועליית הימין הקיצוני במדינה; חלה עלייה של 62% במתקפות אנטישמיות אלימות בלונדון; חלה עלייה של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשת; חלה עלייה של 45% במספר מקרי האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית; ואילו בצרפת חלה ירידה בתקריות האנטישמיות עקב מעורבות ממשלתית ומאמץ ממשלות משותף לאבטחת הקהילות וצמצום מוקדי החיכוך.
הדוח אף חשף כי ישנו גידול בהתבטאויות אנטישמיות בקרב פוליטיקאים בארצות הברית ובאירופה. כך, למשל, השיח האנטישמי חדר לאחרונה
למפלגת הלייבור הבריטית, השנייה בגודלה בפרלמנט הבריטי, בהנהגתו של ג’רמי קורבין. האנטישמיות במפלגה הגיעה לשיאה בשנים האחרונות ואף הובילה להשעייתם של כ־50 מחבריה על רקע התבטאויות אנטישמיות וגזעניות, החל מבכירי המפלגה ועד לפעילים זוטרים. כזכור, בין ההתבטאויות החמורות היו דבריו של ראש עיריית לונדון לשעבר וחבר הפרלמנט הבריטי ממפלגת הלייבור, קן ליווינגסטון, שאמר כי “היטלר תמך בציונות”, ולאחר מכן, בראיון אחר ציין כי נקב ב”עובדות היסטוריות”.
בין היתר, באי הכנס אף הביעו דאגה מהתחזקות תנועות הימין הקיצוני באירופה ובארצות הברית (תנועת “אלט רייט”). תנועות אלו קיבלו רוח גבית מהכתרתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בתקווה שמנהיגיהן יהיו הבאים בתור. הקמפיין לנשיאות ארצות הברית המחיש את מקומן המרכזי של הרשתות החברתיות בהפצת תוכני שנאה, ואת יכולתם של מעטים וקבוצות שוליים ליצור הד תקשורתי נרחב הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. המשותף לקבוצות אלו הוא עליונות גזעית, התנגדות לתקינות פוליטית, התנגדות לרב־תרבותיות והתנגדות להגירה. רעיונות אלו מובילים לשיח אנטישמי ולהכחשת שואה. בסוף השבוע האחרון התייצבו מנהיגיהן של מפלגות ימין קיצוני משלל מדינות באירופה לוועידה פסגה בגרמניה, בהם מרין לה פן מצרפת, חירט ווילדרס מהולנד, מתיאו סלביני מאיטליה ופראוקה פטרי מגרמניה והעבירו את המסר: "זו השנה שבה אירופה תתעורר".
“אף אחד לא האמין שמפלגות הימין כה יתחזקו באירופה", אמר הרב מרגולין בכנס. "אנו צריכים לחשוב אילו ממשלות ישלטו באירופה עוד עשר שנים ולכוון לשם".
"יש דאגה מעלייה של מפלגות ימין באירופה שטוענות כי הן בעד ישראל, ולכן הן אינן אנטישמיות. זה לא נכון. ארגונים אלה הם סכנה לדמוקרטיה", הבהירה גם האפנגל.
"ישנה חקיקה שמגבילה תוכני שנאה", הבהירה קתרינה ון שרייבן, מתאמת המאבק באנטישמיות באיחוד האירופי. "לא יכול להיות שמה שלא חוקי במציאות יהיה חוקי ברשת. נפגשנו עם גוגל, יוטיוב ועוד, שאמרו שמסירים בתוך 24 שעות תוכן כזה בעקבות החקיקה באירופה. אנחנו עובדים עם עוד ארגונים, שיכולים לדווח בזמן אמת על תוכני הסתה ומנטרים את הרשת. לא מקובלת עלינו ביקורת שמטילה ספק בעצם קיומה של ישראל, אבל ביקורת על ישראל ועל מדיניותה היא לא בהכרח אנטישמיות. חופש הביטוי הוא ערך שלחמנו עליו, ועלינו לדאוג שלא נשפוך את התינוק עם המים בנושא הזה".
“מבחינת האיחוד האירופי, ישראל היא עמוד של ביטחון, ואנו סומכים עליכם, גם אם יש לעתים ויכוחים על נושאים עקרוניים”, סיכם לואן פושקו, סגן נשיא הפרלמנט האירופי. “כניסתו לתפקיד של נשיא ארצות הברית החדש מביאה ללא ספק נקודת מבט שונה בכל הקשור לתהליך השלום, ואני מקווה שנמצא יחד את המשותף על פני המפריד”.