רגע לפני שהברקזיט יוצא לדרך: בריטניה ממשיכה לשקוע בחילוקי דעות

המפלות של מיי

הסערה המחודשת סביב משאל העם מעידה כי תשעה חודשים אחרי ההצבעה הדרמטית, הברקזיט ממשיך לעורר אמוציות וחילוקי דעות בממלכה המאוחדת.

ביום שני אישרו חברי הפרלמנט הבריטי את הצעת החוק שמאפשרת למיי להפעיל את סעיף 50 לאמנת ליסבון של האיחוד האירופי, אשר תביא לפתיחת המו"מ עם האיחוד על הסכם הגירושים, תהליך מורכב שצפוי להימשך שנתיים. לפי ההערכות, מיי תכריז רשמית על הפעלת הסעיף בשבוע האחרון של החודש. אולם מיי נאלצה לירוק לא מעט דם עד שהשיגה את יעדה השבוע. תחילה היה זה בית המשפט העליון בלונדון שפסק לפני כחודשיים כי הממשלה חייבת לקבל את אישור הפרלמנט לפני שניתן יהיה להפעיל את סעיף 50, וזאת אחרי שמיי קיוותה כי תוכל לעקוף את הצורך בדיון בווסטמינסטר.

אחרי שבית הנבחרים אישר את העמדה הממשלתית, הגיעה הצעת החוק לדיון בבית הלורדים, וגם שם ספגה מיי מפלות. תחילה התקבל תיקון שדורש כי הממשלה תבטיח את זכויותיהם של שלושה מיליון אזרחי האיחוד שנמצאים בתוך הממלכה המאוחדת, ולאחר מכן אישרו חברי בית הלורדים החלטה שמבהירה כי הפרלמנט חייב לקיים הצבעה על ההסכם הסופי שיגובש עם האיחוד האירופי.

אחד המורדים השמרנים שהחליטו להמרות את רצון הממשלה היה הלורד מייקל הזלטיין, לשעבר סגן ראש הממשלה בתקופת ג'ון מייג'ור וחבר הממשלה בימיה של מרגרט תאצ'ר. מוקדם יותר החודש הוא הודח מתפקידו כיועץ הממשלה לצמיחה אזורית, וכאשר התראיין על כך ברשת סקאי, ביום האישה הבינלאומי, אמר על מיי כי "היא צריכה לבצע משימה של גברים, והיא עסוקה מאוד". האמירה השוביניסטית עוררה סערה, אולם השבוע הגן הפוליטיקאי הוותיק על דבריו ואמר כי "אני חושב שאנחנו מאבדים את דעתנו אם אנחנו באמת חושבים שבסוגיה החשובה ביותר שניצבת מול ארצנו, פליטת פה של אדם בן 83 לגבי שימוש במונח שכולם היו משתמשים בו עד לפני כמה שנים היא עניינו של מישהו".

השבוע שבה הצעת החוק לבית הנבחרים, אולם אחרי שהצירים דחו את התיקונים של חברי הבית העליון - וחברי בית הלורדים החליטו שאין טעם לתמוך שוב בשינוי הסעיפים - היא אושרה והעניקה רשמית למיי את הזכות להכריז על פתיחת המו"מ. "זה רגע משמעותי בעת שאנחנו מתחילים ליצור יחסים חדשים עם אירופה ותפקיד חדש עבורנו בעולם", אמרה ראש הממשלה אחרי ההצבעה. "אנחנו נהיה בריטניה גלובלית חזקה ששולטת על עצמה, עם שליטה חוזרת על הגבולות שלנו ועל החוקים שלנו".

מתיחות מחודשת

מלבד סקוטלנד, רוחות הברקזיט מעוררות חוסר ודאות רבה גם בצפון אירלנד. אחרי קרוב לשני עשורים של רגיעה וניסיון לפיוס בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים בעקבות 30 שנה של אלימות וטרור שהותירו אלפי קורבנות, שוב גובר המתח בין הקהילות וקיים חשש מפני היום שאחרי הפרישה מהאיחוד: אז, שוב צפוי להתייצב גבול פיזי מסוים בין צפון אירלנד לבין אירלנד, שתישאר חברה באיחוד.

בתחילת החודש נערכו בחירות למועצה המחוקקת של צפון אירלנד, בפעם השנייה בשנה האחרונה. הסיבה להקדמת הבחירות הייתה ההתפטרות של סגן השרה הראשונה, מרטין מקגינס מהשין פיין, שהביאה לפירוק השותפות בין המפלגה הקתולית הלאומנית לבין המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית ולאחד המשברים החמורים ביותר מאז הסכם יום שישי הטוב של 1998.

הסיבה העיקרית למשבר הייתה סירובה של השרה הראשונה, ארלין פוסטר, להשעות את עצמה אחרי שנחשפה השחיתות בפרויקט שנועד להעניק סובסידיות לעסקים שיעברו לאנרגיה ירוקה, יוזמה שפוסטר הובילה באופן אישי. אולם בפועל, התפטרותו של מקגינס לא נבעה רק מהפרשה, שקיבלה את השם "מזומן תמורת אפר", אלא גם מהמחלוקת בין הצדדים על עתיד החבל בעידן הברקזיט - השין פיין התנגדו, מול היוניוניסטים שתמכו.

הבחירות הסתיימו כאשר היוניוניסטים איבדו את הרוב שהיה להם במועצה והם נמצאים בשוויון עם המפלגות הלאומניות ובראשן השין פיין, כעת בהנהגתה של מישל אוניל. עבור הלאומנים, תומכי האיחוד עם אירלנד, מדובר היה באיתות לכך שתושבי החבל מעוניינים להיפרד מבריטניה ולחבור לאירלנד כדי להישאר במסגרת האיחוד האירופי.

בעקבות זאת, החלו מנהיגי השין פיין לדרוש מבריטניה לקיים משאל עם חדש על עתיד צפון אירלנד. "השמרנים בבריטניה נמצאים על סף הפעלת סעיף 50 כדי להוציא את הצפון מהאיחוד האירופי בניגוד לרצון התושבים. זה יערער משמעותית את הסכם יום שישי הטוב ויוביל לכפייתו של גבול נוקשה", אמרה אוניל השבוע, שעות אחרי שסטארג'ון הכריזה על כוונתה לקיים משאל. "הממשלה הבריטית מסרבת להקשיב לרוב העם והמפלגות בצפון".

מיי סירבה מיד להיענות לדרישה. "השר לענייני צפון אירלנד בחן נסיבות שונות, וזה לא נכון לקיים משאל על הגבול בשלב הזה", אמרה בנאומה בפרלמנט. "עלינו להתמקד בהתקרבות בין המפלגות כדי להבטיח שאנחנו יכולים לראות את הממשל בצפון אירלנד פועל, כפי שכבר עשה, למען האינטרסים של תושבי צפון אירלנד. אנחנו רוצים לראות שהממשל מוקם וזה כל מה שהצדדים צריכים להתרכז בו בשלב הזה".

מרטינה אנדרסון, חברת הפרלמנט האירופי מטעם השין פיין, לא אהבה את עמדתה של מיי וסיפקה תגובה ציורית ולא דיפלומטית בעליל. "תרזה, את הרעיון שלך של גבול, חזק ורך, את יכולה לדחוף למקום שבו השמש לא זורחת כי את לא יכולה לעשות את זה באירלנד", אמרה בדיון בפרלמנט האירופי.

הסוגיות הבוערות

גם אחרי שמיי תפעיל רשמית את סעיף 50, יעברו עוד שבועות ארוכים עד שיחל בפועל המו"מ על הסכם הגירושים הבריטי מהאיחוד. דיפלומטים אירופים אף העריכו כי מנהיגי 27 מדינות האיחוד לא יספקו תגובה לפני הפגישה שלהם בסוף מאי, ולכן הדיונים בפועל יחלו רק בחודש יוני. בכך תתקצר התקופה של שנתיים שהוקצתה למו"מ.

העמדה הבריטית, כפי שהוצגה על ידי מיי בינואר האחרון, היא כי "אף שאני בטוחה שניתן להשיג הסכם חיובי, אני גם יכולה לומר בבירור שעדיף לבריטניה שלא יהיה הסכם מאשר שיהיה הסכם גרוע עבור בריטניה". למרות זאת, השבוע הודה השר לענייני ברקזיט, דיוויד דיוויס, כי הממשלה לא ביצעה הערכה אמיתית לגבי ההשלכות הכלכליות של עזיבת האיחוד ללא הסכם סחר, מצב שבו סחורות בריטיות יהיו חייבות בתשלום מכסים בכניסה לגבולות האיחוד.

מנגד, נשיא האיחוד, דונלד טוסק, הבהיר ביום רביעי כי עדיף לבריטניה להגיע להסכם מאחר שבלעדיו ההשלכות יהיו קשות מאוד. "תסריט של 'אין הסכם' יהיה רע עבור כולם, אבל מעל הכל זה יהיה גרוע עבור בריטניה, כי זה יותר ממספר סוגיות בלתי פתורות", אמר טוסק בנאומו בפני חברי הפרלמנט האירופי בשטרסבורג. הוא הוסיף כי "אנחנו לא נירתע מאיומים ואני יכול להבטיח שהם פשוט לא יעבדו. המטרה שלנו היא להשיג גירושים חלקים ומסגרת עבודה טובה לעתיד".

לא מעט סוגיות יעמדו על הפרק בעת שצוותי המו"מ ישבו אלה מול אלה סוף־סוף - החל מעתיד היחסים הכלכליים והסכמי
הסחר בין הצדדים, דרך מעמדם של אזרחי האיחוד בבריטניה ושל אזרחי הממלכה במדינות האיחוד, ועד ההשפעה של החקיקה האירופית על המתרחש בבריטניה. חופש התנועה, אחד מעקרונות היסוד של האיחוד, צפוי להיות סוגיה מורכבת ביותר בשיחות, במיוחד לנוכח העמדות הנוקשות שהפגינו הפוליטיקאים הבריטים - הן תומכי הברקזיט והן המתנגדים - ביחס להגירה לממלכה.

בעוד השאלה אם בריטניה והאיחוד אכן יצליחו להתגבר על חילוקי הדעות ולגבש הסכם פרידה מסודר עדיין פתוחה, ברור שבמחצית השנייה של 2019 הממלכה המאוחדת כבר לא תהיה חברה בגוש. באיחוד כבר נערכים לכך באופן פעיל, ורבות מהפגישות של ראשי המדינות החברות כבר כוללים רק 27 מנהיגים, בלי בריטניה. במפגש האחרון, שהתקיים לפני כשבועיים בבריסל, הדגיש טוסק בפני המנהיגים כי המטרה היא "לחזק את האמון ואת האחדות בקרב ה־27. אם אתם רוצים ללכת מהר, לכו לבד. אם אתם רוצים ללכת רחוק, לכו יחד".

תוצאות הבחירות בהולנד אומנם היו משב רוח חיובי מסוים לתקוותו של טוסק, אבל עם הברקזיט והבחירות המתקרבות בצרפת, נראה שעדיין לא ברור לגמרי כמה מאוחדות יהיו מדינות האיחוד וכמה רחוק ילכו.

[email protected]