טראמפ וסבטלובה לא לבד: עשרה רגעים שפוליטיקאים ירצו לשכוח - ומהר

סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני והקשר של עיראק לפיגועי התאומים

ב-20 מרץ 2003 פלשו כוחות צבא ארה"ב, יחד עם חילות קואליציה של מדינות נוספות, לעיראק במטרה להפיל, בין היתר, את משטרו של סדאם חוסיין. כשלושה שבועות לאחר מכן הדיקטטור העיראקי נתפס, הועמד לדין במדינתו והוצא להורג. אחת העילות ליציאה למבצע ההוא, מלבד החשש מפני הימצאות של נשק גרעיני בידיו של חוסיין, הייתה קשרים שהוא קיים, לכאורה, עם "אל קאעידה", אותו ארגון שעמד מאחורי פיגועי 11 בספטמבר.

לפי דיווחים באמריקה, באותה עת סגן נשיא ארה"ב לשעבר דיק צ'ייני, שכיהן בתקופת נשיאותו של ג'ורג' בוש הבן, היה מהבולטים שדחפו לפעולה צבאית בעיראק, כאשר בין היתר הוא אף רמז שעיראק קשורה למתקפת הטרור המשולבת שהתרחשה כשנה וחצי קודם לכן. במסגרת זו הוא הצהיר בראיון בתקשורת האמריקאית כי "בכיר בקהיליית המודיעין העיראקית נפגש בפראג שבצ'כיה עם מתכנן פיגועי ה-11 בספטמבר, חאלד שייח מוחמד, חמישה חודשים לפני הוצאתם אל הפועל", והדגיש כי "הצלחנו לאשר את המידע". ואולם, בראיון ברשת CBNC, זמן מה לאחר סיום המלחמה, הוא התנער מדבריו, כשאמר: "מעולם לא אמרתי את זה. אף פעם לא הצלחנו לאשר את המידע הזה", והפך לשק החבטות של התקשורת המקומית בשל כך.

יאיר לפיד הצביע בבחירות למנחם בגין כשהיה בן 14 בלבד?

בראיון של יו"ר יש עתיד, שקטעים ממנו שודרו בערוץ 10, ניסה לפיד, ככל הנראה, להתחבב על המצביעים מכל קצוות הקשת הפוליטית. לשם כך, הוא בחר לציין כי בשנת 1992 הוא נתן את קולו בבחירות לראש הממשלה לשעבר, מטעם מפלגת העבודה, יצחק רבין, בעוד שמוקדם יותר הוא בחר במנחם בגין, רה"מ לשעבר מטעם הליכוד.

כידוע, הפעם הראשונה שבה נבחר יו"ר הליכוד ותנועת חירות לשעבר לראשות הממשלה הייתה בשנת 1977, כאשר לפיד היה בן 14 בלבד, ולכן לא הייתה לו אפשרות להצביע לו. ביוני 1981 בגין נבחר בפעם השנייה לתפקיד, וגם אז לפיד, שנולד בחודש נובמבר, לא יכל לתת לו את קולו משום שהיה בן 17. לצפייה בקטע הריצו ל-1:30 (באדיבות חדשות 10).

אובמה ואביו ששירת במלחמת העולם השנייה

עוד בכיר שבחר לא לדייק בעובדות וקיווה שיצא מכך בשלום הוא נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, שכיהן בתפקידו בין השנים 2009-2017. במהלך קמפיין הבחירות השני שבו השתתף, במהלכו גבר על יריבו הרפובליקני מיט רומני, הצהיר אובמה, בנאום שעסק בתגמולים לחיילים משוחררים, כי "אבי שירת במלחמת העולם השנייה וכשחזר הביתה הוא זכה לקבל את השירותים שלהם הזדקק".

אובמה התעלם מהעובדה שאביו, שנולד בשנת 1936, היה בן תשע בלבד כשהסתיימה המלחמה, ובאותה עת הוא התגורר בקניה, כך שמן הסתם לא הייתה לו אפשרות להתגייס לצבא ארה"ב ולהילחם למען למדינתו. עם זאת, במקרה הזה, כידוע, האמריקאים סלחו לו ובחרו בו לכהונה נוספת.

בנימין נתניהו מצביע בעד תכנית ההתנתקות

ב-26 באוקטובר 2004 אושרה תכנית ההתנתקות בהצבעה בכנסת ברוב של 67 כנגד 45 ושבעה נמנעים. באותה הצבעה גורלית מפלגת הליכוד הייתה מפוצלת בהצבעתה, כאשר מצד אחד יו"ר הכנסת כיום, יואל יולי אדלשטיין, התנגד למהלך, בעוד שמהעבר השני תמכו בו רבים, ביניהם גם ראש הממשלה בימים אלה בנימין נתניהו, שאף אמר לפני כן לחבר הכנסת אורי אריאל: "שלא יהיה לך ספק, במשאל העם אני אתמוך בתוכנית". אריאל השיב לו: "אני חושב שאתה תפסיד יחד עם ראש הממשלה". 

ואולם, בראיון שהעניק לאיילה חסון בערוץ 1 בשנת 2012 הכחיש את נתניהו את הצעד שבו נקט, כשאמר: "את יודעת, אני התנגדתי להתנתקות". גם לאחר שחסון טענה בפניו כי "הצבעת בעדה", נתניהו לא חזר בו מדבריו וטען: "לא נכון, התנגדתי והתפטרתי מהממשלה". יש לציין כי נתניהו אכן התפטר מהממשלה, אך עשה זאת רק כשבוע לפני ביצוע ההתנתקות, במהלך שלא השפיע כלל על האירוע.

הילרי קלינטון ופרשת המיילים

לפי פרשנים פוליטיים אמריקאים, אחת הסיבות המרכזיות להפסד של הילרי קלינטון בבחירות 2016 היא פרשת המיילים, שריחפה מעל הקמפיין שלה עד לימי ההכרעה. כזכור, במרץ 2015 נחשף כי קלינטון השתמשה בשרת דואר אלקטרוני פרטי על מנת לשלוח מיילים אישיים ורשמיים בעת כהונתה כמזכירת המדינה, זאת בניגוד לנהלים הפדרליים המחמירים בנושא. בעקבות החשיפה נפתחה חקירה נגדה ובית המשפט הורה לפרסם את התכתובות, אם כי חלקן צונזרו משום שהוחלט בדיעבד כי הן הכילו מידע מסווג. עם זאת, בסופו של דבר ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי החליט לא להמליץ להעמידה לדין למרות שהתנהלה באופן רשלני, לדבריו, עם מידע סודי.

למעשה, קומי אף העיד במהלך שימוע בקונגרס כי קלינטון אכן שלחה או קיבלה תכתובות שהכילו מידע סודי, ובכך סתר את טענותיה של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, שהכחישה בעבר את ההאשמות נגדה. בראיון ברשת "פוקס ניוז" האמריקאית קלינטון עומתה בשידור עם דבריה, וחזרה על כך ש"קומי אמר כי תשובותיי היו נכונות ועקביות". לרוע מזלה, היא לא ציפתה לכך שמיד לאחר מכן יוקרנו דבריו של קומי בבית הנבחרים האמריקאי, במסגרתם טען כי "טענותיה של קלינטון ביחס למיילים הן לא אמת".

כחלון מסתבך מול פעילי מאבק הגז

מי שהסתבך עם הבטחות שהעניק לבוחריו לפני כניסתו לכנסת היה שר האוצר משה כחלון, זאת לאחר שטען כי יעסוק בנושא הגז למרות שלמקורבו קובי מיימון יש, על פי ההערכות, חלקים במאגר "תמר", אך בסופו של דבר הודיע מספר שבועות לאחר מינויו שלא יעסוק בענייני משק הגז בשל קשריו עם איש העסקים.

בראיון בחדשות 2 נשאל כחלון על הנושא וענה באופן נחרץ: "מה זה קשור בכלל? אני אעסוק בזה ואין קשר למי יש ולמי אין ואני גם לא יודע מה יש לו ומה אין לו, וזה גם לא מעניין לצורך העניין. מונופול צריך לפרק". לאחר מינויו לשר האוצר ניסה כחלון להסביר את הצעד בערוץ הכנסת: "אני יודע שאכזבתי מספר אנשים, צר לי על כך. אילו ידעתי לא הייתי עושה את זה. אני לא אדם שאומר משהו ועושה משהו אחר, אבל הם חייבים להבין שעשיתי זאת באמונה שלמה שכן אוכל לטפל (בנושא)".

טראמפ נגד סין

לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יש יחסים מורכבים ביותר עם סין, כאשר במסגרתן לעתים הוא מבקר את ממשלת בייג'ינג בחריפות, ובמקביל לא שוכח גם לשבח אותה, ולנסות להתקרב אליה. ארבע שנים לפני בחירתו מנהיג העולם החופשי התארח בתכנית הלילה של דיוויד לטרמן, בה הזהיר מפני התעצמותה הכלכלית של סין, כשאמר: "אין לי שום דבר נגד סין, אני פשוט שונא את העובדה שהמנהיגים שלהם כל כך חכמים יותר מאלו שלנו. ב-2016 לא נהיה יותר המנהיגים של העולם יותר, וסין תהפוך למעצמה הכלכלית הגדולה ביותר".

טראמפ לא תיאר לעצמו את מה שיקרה מיד לאחר מכן, כאשר מגיש התוכנית החליט להציג בגדים שטראמפ מייבא לארה"ב, כחלק מעסקיו, ומוכר במדינתו. לאחר שהציג לו חולצות שיוצרו בבנגלדש, לטרמן שאל טראמפ לגבי המיקום שבו מיוצרות העניבות שהביא עמו לאולפנו. טראמפ, שלא ידע לענות על כך, הופתע לגלות כי הן יוצרו דווקא בסין, אותה מדינה שהוא הזהיר מפני התעצמותה הכלכלית על חשבון אמריקה רק מספר דקות לפני כן.