חילול קברה החודש של הרבנית שרה, בתו של רבי נחמן מברסלב, הטמונה בבית הקברות היהודי בעיר קרמנצ'וג שבמרכז אוקראינה, הוא כנראה עוד עדות לאנטישמיות החדשה הפורחת בימים אלו במדינה. “אני מרגיש את האנטישמיות ברמת היומיום”, אומר לי אדוארד דולינסקי, יהודי ממוצא אוקראיני ומומחה לאנטישמיות.
"פסל זה סמל, זה לא מבטא הלך רוח", אומר מצדו עופר קרז’נר, איש עסקים ישראלי וקונסול של כבוד מטעם הממשל האוקראיני. “מדובר בפרובוקציות במימון רוסים כדי להראות שיש בעיה כלפי היהודים. אך אין מגמה של אנטישמיות; יש הערכה לעם היהודי. אין פה מנהיג אחד ששונא יהודים. אנשי עסקים ישראלים מגיעים לכאן ולא מרגישים אנטישמיות. אולי יש מקרה חד־פעמי. איזה שיכור או מסומם זה לא אומר כלום".
אלא שחילול הקבר היה הפעם החמישית שבה אירוע זה קרה בשנים האחרונות. על פי עדי ראייה, מבנה האוהל נשרף כליל, והמצבה נופצה לרסיסים ונזרקה בשטח. זוהי אינה העדות היחידה לאנטישמיות החדשה: רק באוקטובר האחרון נערך בקייב מצעד לפידים לציון 75 שנה לצבא המורדים האוקראיני שטבח ביהודים בזמן השואה והסגיר אחרים לידי הנאצים, ומצעדים מסוג זה אינם נדירים בנוף האוקראיני.
"ביטויי האנטישמיות באוקראינה שונים במהותם מאלו המוכרים לנו ממערב אירופה או מצפון אמריקה, שבהם הם מוצגים לרוב כ'אנטי־ציוניים' או כחלק מה־BDS", אומר שגריר ישראל באוקראינה, אלי בלוצרקובסקי. "ביטויים אנטישמיים באוקראינה מבוססים בעיקר על מעשים של בריונים משכבות
סוציו־אקונומיות נמוכות, המוצאים פורקן לתסכוליהם בניפוץ מצבות, כתובות נאצה וקריאות גנאי. מדובר בתופעה מוכרת, מושרשת, אך עדיין שולית. בנוסף, אנו עדים גם לאנטישמיות אידיאולוגית. מקורה בעליית הימין הקיצוני במדינה, אשר מביע עמדות אנטישמיות מושרשות, אם מתוך אמונה נבערת מדעת בתפקידם השלילי של היהודים, ואם מתוך ניסיון להרוויח הון פוליטי מאותם פלגים באוכלוסייה שהתייאשו מפוליטיקאים ומחפשים את הסיבה למצבם הקשה. עד עתה אין בביטויי האנטישמיות משום סכנה של ממש לחיים היהודיים באוקראינה.
"עם זאת, בהחלט יש מקום להגביר את המודעות הציבורית הן על ידי הכללת הנושא בשיח הציבורי, ובעיקר על ידי גינוי נחרץ וחד־משמעי של התופעה על ידי ראשי המדינה", מוסיף בלוצרקובסקי. "לאחרונה נשמע גינוי כזה מצד הנשיא פטרו פורושנקו. אנו מקווים כי הדבר יוביל ליותר מודעות לחשיבות ההתבטאויות הפומביות של אישי ציבור בגנות התופעה. תחום חשוב נוסף החיוני להתמודדות עם התופעה הנו נושא האכיפה. תחום זה משמעותית לוקה בחסר, ומבצעים של אותם פשעי שנאה מקבלים מסר ש'הכל מותר'. יש צורך להגביר את האכיפה ולהביא להעמדה לדין של מבצעי הפיגועים".
הצד השלישי
“מספרי האירועים האנטישמיים גדלים כל שנה בכל העולם, אך באוקראינה המספרים לא ברורים בגלל שיטת הממשל”, אומר יעקב חגואל, סגן ומ”מ יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה למאבק באנטישמיות. “יש ערפל, וקשה לנו לנתח את האירועים. אנחנו לא יודעים הכל בגלל חוסר שיתוף הפעולה של הממשל בתחום הזה. בראייה היהודית יש עלייה במספר דורשי העלייה שמעידים על מצוקה. גם תיירים מספרים על שלטים אנטישמיים. בראש השנה האחרון היה שלט במלון: ‘אין כניסה ליהודים’. חשוב לומר שיש מגמה מנוגדת. מצד אחד, קבוצות מסוימות שמהללות את מצב היהודים, ומצד שני אלה שטוענים שהכל שחור”.
בין היתר, מה שמשפיע על מצב היהודים באוקראינה כיום הוא מלחמת האזרחים שפרצה במדינה בראשית 2014 והמתיחות מול רוסיה, שהובילה להכרזתה על סיפוח חצי האי קרים שבאוקראינה לשטחה. “היהודים נרדפים משני הצדדים, באזורי הקרבות ובאזורים אחרים”, אומר חגואל. “המלחמה עם הרוסים והצורך בשליפת גיבורים מהגנזך, זה מה שמייצר הצלחה יהודית מצד אחד ומצוקות מצד שני. כיום מציינים באוקראינה את הגיבורים היהודים האוקראינים: גולדה מאיר, ז’בוטינסקי ועוד. זה מקשה על היהודי ברחוב, להבדיל מהיהודי בממשל. זה מייצר אווירה לא פשוטה של להיות יהודי לא עשיר בקבוצת שווים באוקראינה”.
“הלחימה מול רוסיה עוררה הרבה אגרסיה במדינה", אומר חבר פרלמנט אוקראיני. “חצי הביקורת מופנים לשלטון ולממשל, לאוליגרכים וגם ליהודים. נוח להציג מצג שווא כאילו רוב תיקי השוחד קשורים ליהודים, כלומר שהיהודים הפכו לסמל למאבק בשחיתות, מה שלא נכון כלל. הנרטיב שלפיו היהודים אשמים בכל הוא מסוכן ומזכיר את גרמניה של לפני המלחמה. צריך להיזהר שהמצב לא יידרדר כמו שקרה בגרמניה".
בין היתר, רובץ על אוקראינה כתם השואה שבה נרצחו יותר ממיליון יהודים שחיו במדינה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, ועשרות אלפי אוקראינים סייעו לגרמנים בהוצאתם להורג.
“הנשיא שלכם, ראובן ריבלין, בא לפה לציון 75 שנים לטבח בבאבי יאר בספטמבר 2016”, מזכיר דולינסקי. “הוא הלך לפרלמנט שלנו, דיבר על אוקראינים שהם חסידי אומות העולם והזכיר גם את האזרחים שלקחו חלק בביצוע בשואה. כל התקשורת השתוללה פה. אמרו שזו תעמולה רוסית. דיברו על ניתוק יחסים וביקשו לגרש את הנשיא”.
“אני מניח שזה הרבה יותר בטוח עבור יהודי עם כיפה ללכת היום ברחוב של קייב מאשר ברחובות של פריז, ברלין או בריסל”, אומר שמעון ברימן, עיתונאי והיסטוריון יהודי ממוצא אוקראיני. “בספטמבר 2016 ציינה אוקראינה את השנה ה־75 לטרגדיה של השואה בבאבי יאר, וראיתי במו עיניי כי עבור האוקראינים המודרניים, הטרגדיה של השואה הופכת לחלק מההיסטוריה שלהם וכאבם. אבל יש גם נטייה מסוכנת, מדאיגה מאוד. זוהי תופעה ייחודית בעולם, תחת השם: ‘אוהבים יהודים - מכבדים את רודפיהם’. האהדה ליהודים ולישראל, הרצון ליחסי שלום ושותפות עם הקהילה היהודית והמדינה היהודית משולבים בחלק ניכר מהתנועה הלאומית האוקראינית עם האדרת מנהיגי הלאומיות, ששיתפו פעולה עם הנאצים והרייך השלישי. האדרה כזו נעשית בתמיכת המדינה וגורמת כאב ליהודים רבים באוקראינה.
“הבעיה של אוקראינה המודרנית היא החולשה הכללית של הרשויות וכוחות הסדר”, מוסיף ברימן. “לכן, ריבוי התקריות נגד יהודים וונדליזם נגד מטרות יהודיות נותר ללא עונש. ברשתות החברתיות האשמות של יהודים בכל הבעיות של אוקראינה נשמעות ללא עונש. עלינו להבין כי דיאלוג בין אוקראינים ליהודים מתקיים תמיד עם ניסיונות של צד שלישי - רוסיה - להתערב בנושא היהודי האוקראיני עבור תעמולה נגד אוקראינה”.
“נושא ההנצחה אינו זוכה להתייחסות הראויה באוקראינה", מודה גם השגריר בלוצרקובסקי. "בהחלט קיימת התייחסות חיובית לאותם אזרחים אוקראינים שהצילו יהודים, ובהם יותר מ־2,500 חסידי אומות עולם. עם זאת, יש מקום גם להתייחסות רצינית ומעמיקה לסוגיית משתפי פעולה. הנשיא פורושנקו התנצל בעבר על הפשעים שביצעו אותם אוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים והשתתפו באופן פעיל ברצח יהודים. עם זאת, מעבר לכך אין שיח ציבורי היסטורי בנושא, וכל ניסיון להעלות שיח כזה נדחה בטענה שמדובר בתעמולה רוסית. גם תהליך הגלוריפיקציה של אישים וארגונים שלחמו נגד רוסיה מתבצע ללא הבחנה בין גורמים שפעלו מתוך מניעים אידיאולוגיים, לבין גורמים שהיו מעורבים בפשעי מלחמה ובמיוחד בהשמדת יהודים. צעדות הנן ביטוי נוסף לקיומם של גורמים רדיקליים הנמצאים מחוץ למערכת הפוליטית. בהקשר זה, אנו גם עדים לעליית גורמים המזוהים עם הימין הקיצוני. מדובר בשוליים, אך עם זאת שוליים המחייבים התייחסות משמעותית של גורמי האכיפה".
גם דולינסקי מוטרד מסוגיית ההנצחה. “לאחרונה, כאשר קראו לרחוב על שם בוגדן חמלניצקי, מחולל פוגרומים ידוע ביהודים, ביקשנו להחליף לגולדה מאיר ולא הסכימו”, הוא מספר. “כיום מואדרים לרגל המלחמה עם רוסיה גיבורי מלחמה היסטוריים שרובם תמכו בשואה. עשו כל כך הרבה רעש על החוק הפולני לאזכור השואה, ופה יש חוק אוקראיני מקביל הרבה יותר גרוע, שלפיו כל הארגונים שהשתתפו בשואה היו גיבורים, ואסור לבקר את הארגונים האלו. בעוד שהפולנים נוקטים צעדים למען היהודים, לנו אין מוזיאוני שואה או הנצחה. בבאבי יאר לא מסכימים לקבוע לוח הנצחה לרצח יהודים. אומרים שזו טרגדיה כוללת, אך זה שקר. 99% מהנרצחים בבאבי יאר היו יהודים. גם בבתי הספר באוקראינה לומדים מעט מאוד על השואה. רק לאחרונה הייתה צעדה בעיר לבוב לרגל 75 שנה להקמת דיוויזיית האס־אס בגליציה. המצעד נתמך על ידי העירייה. אני קונה ירקות בשוק, והמוכר אומר לי: ‘היהודים משתלטים על הכל. הם עשירים’. אני נוסע במונית בקייב, והנהג אומר לי: ‘היהודים משתלטים על המדינה’”.
מרוויחים מהסכסוך
אך יש מי שגם מתעקש להציג את הצד שמנגד. "הקהילה היהודית באוקראינה היא הרביעית בגודלה בעולם", אומר ג'ורג' לוגוינסקי, חבר פרלמנט יהודי וראש השדולה הפרלמנטרית האוקראינית. "140 חברי פרלמנט כאן חברים בשדולה הפרלמנטרית למען ישראל שאני עומד בראשה, והיא בין השדולות הגדולות בעולם. הקהילה היהודית כאן מאוד חמה. יש כאן 50 ארגונים יהודיים ושלושה בתי כנסת, ובהם בית הכנסת הגדול ביותר בעולם. כמו כן, יש לנו מרכז קהילתי ליהדות הכי גדול בעולם. יש לנו 4־5 בתי ספר יהודיים, מסעדות כשרות, עשר טיסות ביום מישראל לאוקראינה. אבל לכל מטבע יש שני צדדים. כשהיהודים עולים, יש קנאה. היהודים תמיד אשמים בזה שהמדינה ענייה ולא מפותחת. הסכנה היא שככל שהקנאה גדלה, גם האנטישמיות גדלה. ואכן שמענו על אנשים שאמרו טקסטים אנטישמיים".
העובדה שראש ממשלת אוקראינה הנוכחי, וולודימיר גרויסמן, המכהן מאז אפריל 2016, הוא יהודי - תופעה חסרת תקדים בעולם מלבד בישראל כמובן - עוררה תקווה לגבי שיפור מצב היהודים במדינה. אלא שיש מי שטוענים שיהדותו המוצהרת גרמה לאפקט הפוך. "ראש הממשלה היהודי מוביל שיח שהיהודים שולטים באוקראינה", אומרת אנה זהרובה, יו"ר אגודת החברים ישראל־אוקראינה. "יש שימוש בזה לקראת הבחירות. קל להגיד שהיהודים אשמים ולקבל יותר קולות. יש גופים שהרוויחו מהסכסוך ומהקלף האנטישמי. ביולי הקרוב אנחנו עורכים כנס ראשון בנושא השואה בלבוב, וזה צעד ראשון בנושא וחשוב מאוד".