כאשר עמנואל מקרון ניצח בבחירות במאי בשנה שעברה ונבחר לנשיא צרפת, בבירות מערב אירופה הגיבו בתרועות צהלה. בחירתו של פוליטיקאי בן 40 לא רק עוררה תקוות בקרב הצרפתים לשינויים במדינה, אלא נשאה מסר של מנהיגות צעירה שהשפעתה תורגש בכל באירופה. במיוחד רבתה השמחה מבחירתו של מקרון בגרמניה, בסביבתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. בזירה הפוליטית בברלין, מקרון נתפס כדמות תאומה למרקל. "בנוגע לבעיות אירופיות מרכזיות כמו משבר גוש היורו, מקרון רואה את הדברים כמו מרקל", אמר אז בכיר גרמני.



תחושות הסיפוק ההדדיות בשתי הבירות, פריז וברלין, והערכות על שיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות, הולידו אז במרכז האו"ם בניו יורק את המונח "מרקרון"; ביטוי לחיבור הפוליטי הצפוי בין מקרון למרקל. אלא שהחיבור הזה לא בדיוק הוכיח את עצמו. התקוות לשיתוף פעולה בין השניים בנוגע לסוגיות המעסיקות את אירופה לא התגשמו. "דווקא בעת שאירופה כל כך זקוקה לדוגמה מעשית של תבונה מדינית, שתי המדינות, גרמניה וצרפת, אינן מספקות את ההובלה שנדרשת מהן", אמר בשיחה עמו ראש משלחת של מדינה מערב אירופית במרכז האו"ם בניו יורק, והתייחס ל"כאוס במדיניות החוץ ובסדר העולמי", שלדבריו "הנשיא טראמפ יצר ומחריף באחרונה".



משיחות במרכז האו"ם מתברר כי התדהמה שאפיינה את התגובות מבחירתו של טראמפ הפכה באחרונה לתחושות של תסכול וייאוש. "חשבנו שטראמפ ישתנה ויתנהג ברצינות כלפי הבעיות והמשברים בעולם, אבל הוא מתגלה לאחרונה כמסוכן יותר", אמר ראש המשלחת. שגרירים ודיפלומטים בכירים לא מתפעלים מההסכם לפירוז הנשק הגרעיני של צפון קוריאה שהושג לאחרונה בפסגת סינגפור. "טראמפ מציג את עצמו בגאווה כאיש של דילים. אך עד היום הנשיא עוד לא הציג ולו דיל אמיתי אחד", אמר דיפלומט ותיק ממדינה אסייתית.



בתגובותיהם להתנהלותו של הנשיא טראמפ, מרקל ומקרון מוגדרים בשיחות עם שגרירים, דיפלומטים ופרשנים במרכז האו"ם בניו יורק כ"מאכזבים" ו"מרגיזים". שניהם ידועים כמי שלא אוהבים את טראמפ, בלשון המעטה. אבל מה שמתסכל רבים בזירת האו"ם הוא ששניהם לא הצליחו להתלכד ולבטא באופן מתואם את תחושותיהם כלפיו.



כזכור, קנצלרית גרמניה הייתה הראשונה בקהילה העולמית שהתבטאה בביקורתיות נגד טראמפ. זמן קצר לאחר שהתחיל למלא את תפקידו, ובעקבות פגישה ראשונה שקיימה בבית הלבן עם הנשיא, הצהירה מרקל: "אי אפשר לסמוך על טראמפ. אירופה צריכה להתחיל לדאוג לעצמה". מקרון הפגין דווקא יחס אוהד ואף ידידותי כלפי הנשיא טראמפ, ובשנה שעברה אף הזמין אותו להשתתף בחגיגות העצמאות של צרפת ב־14 ביולי, תוך שהוא מתעלם מהביקורת הקשה שרווחה בצרפת נגד ההזמנה. אבל בחודשים האחרונים התהפכו היוצרות. מרקל אימצה קו מרוכך מול טראמפ, ומקרון הקשיח את התבטאויותיו נגד טראמפ. כך למשל, בעוד שהקנצלרית לא הגיבה בפומבי על מדיניות ההגירה של טראמפ וההפרדה בין מהגרים בלתי חוקיים לילדיהם, מקרון גינה באופן חריף את המדיניות. האדישות של מרקל למהלך של ממשל טראמפ שהסעיר את ארצות הברית בלטה גם על רקע הצהרת הגינוי החריפה להפרדה שפרסמה ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי.




בחודשים האחרונים התהפכו היוצרות ביחסם כלפיו. טראמפ, צילום: רויטרס
בחודשים האחרונים התהפכו היוצרות ביחסם כלפיו. טראמפ, צילום: רויטרס




יש מה להפסיד



ההסבר הרווח בזירת האו"ם לשינוי בגישת הקנצלרית לטראמפ הוא שלגרמניה יש מה להפסיד ממדיניות קשוחה מול הנשיא טראמפ, למשל בתחום הכלכלי, בעקבות החלטת טראמפ להפסיק את יבוא המכוניות מגרמניה ומגבלות אחרות שהוא הטיל על הסחר עם מדינות חוץ, כולל גרמניה. "המצב הכלכלי של גרמניה הוא מעולה, והקנצלרית חוששת מפגיעה בשגשוג הכלכלי", הסביר סגן ראש משלחת של מדינה מערבית באו"ם. "לצרפת יש בעיות כלכליות, וגם היא צריכה לחשוש מהמהלכים נגד סחר חופשי שנוקט טראמפ. אבל מקרון החליט שחשוב להפגין עמדה עצמאית נוקשה מול הבית הלבן, בהתחשב בתגובות הקשות נגד טראמפ בקרב רוב אזרחי צרפת".



במאמר ראשי שפורסם לא מכבר ב"אקונומיסט" על יחסי גרמניה וצרפת נטען כי "גרמניה חשה בטוחה, ואם מדינות אחרות מתמודדות עם קשיים ומצוקות, זה עניין שלהן. אבל מקרון מדבר בלשון אחרת, בנוסח של דחיפות, נחיצות. הוא מדבר על 'מלחמת אזרחים אירופית'".



המחלוקת בין מרקל למקרון באה באחרונה לידי ביטוי במיוחד בתחום גוש היורו, הכינוי לאיגוד הכלכלי המוניטרי של 19 חברות האיחוד האירופי, שבהן היורו מהווה את המטבע הרשמי. לדברי פרשן "האקונומיסט", "נשיא צרפת טוען שהמתקפה של טראמפ על הסדר הגלובלי מחייבת תגובה אירופית נמרצת. גרמניה, המבקשת להיחלץ ממאבק עם אמריקה בתחום יצוא מכוניות, שואפת לשאת ולתת עם אמריקה במטרה למצוא דרך לצאת מהמריבה. צרפת ומדינות אירופה אחרות מסרבות להיכנע לטראמפ".



גורם נוסף שמפריע לשיתוף הפעולה בין מרקל למקרון הוא ששניהם מתמודדים באחרונה עם ביקורת אופוזיציונית בזירה הפנימית שלהם. מעמדה של הקנצלרית מרקל התערער בשנה האחרונה באופן משמעותי. החלטתה ב־2015 ליישב בגרמניה מיליוני מהגרים ופליטים ולהפכם לאזרחים התקבלה תחילה כמחווה הומניטרית, אך בשנים האחרונות המוני המהגרים הפכו לנטל בגרמניה, ודעת הקהל נגדם התחזקה. בבחירות האחרונות בגרמניה, לפני חודשים אחדים, מרקל יצאה מנצחת, אבל בעור שיניה, והמשא ומתן להרכבת ממשלה נמשך חצי שנה. לפי דיווחים באמצעי התקשורת בגרמניה, מעמדה של מרקל בציבור נחלש, והיא כבר לא הקנצלרית הפופולרית שהייתה במשך שנים.



גם מקרון סופג באחרונה ביקורת קשה מצד חוגים מובילים בצרפת. לרגל ציון שנה לכהונתו כנשיא, פורסמו בצרפת סקרים מאוד לא מחמיאים לגבי תפקודו כנשיא. בסקר אחד, 78% מהנשאלים אמרו שהוא מוביל את צרפת לכיוון הלא נכון. הביקורת נגד מקרון עוסקת באי־הצלחתו בצמצום הפערים החברתיים ובהוזלת יוקר המחיה.



בספטמבר 2017 נשא מקרון באוניברסיטת סורבון את הנאום המכונן שלו על עתיד אירופה, ובו הציג תוכנית שאפתנית לחידוש מעמדה. "אירופה שאנו מכירים חלשה, איטית ובלתי יעילה", הצהיר. לאחרונה, בפגישת פסגה בברלין עם הקנצלרית מרקל, התברר כי מהתוכנית של מקרון בוצע מעט מאוד, אם בכלל. מרקל ומקרון נראו שם כזוג מנהיגים מודאג מהמצב המעורער של האיחוד האירופי. לפי דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס", הם דנו בדרכים "למנוע התקוממות של מדינות החברות באיחוד".



לשניהם חשוב להבטיח את קיומו של האיחוד ושניהם דוחים בשאט נפש את הזלזול שהנשיא טראמפ מפגין נגד האיחוד. אבל התגברותו של הימין הרדיקלי באחדות ממדינות אירופה וכינונן של ממשלות קיצוניות במדינות כמו הונגריה, פולין, צ'כיה, סלובקיה ועוד, ערערו את בסיסו של האיחוד האירופי. לפי הערכות במרכז האו"ם בניו יורק, עתידו של האיחוד האירופי כמסגרת המאחדת את מדינות המערב ומזרח אירופה הוא בסכנה. חברות באיחוד זועמות על גרמניה בעקבות הצעתה של הקנצלרית מרקל, שלפיה כל מדינה חברה באיחוד תסכים לקבל מכסה מוגדרת של פליטים. לדברי "האקונומיסט", מדינות באיחוד גם חוששות מגרמניה בגין היקף הסחר וההשקעות שלה בהן.



"לא מאמינה לך". נתניהו, צילום: רויטרס
"לא מאמינה לך". נתניהו, צילום: רויטרס



הטינה גברה



ובכל זאת, מה שמשותף לגרמניה וצרפת בימים אלה הוא הידידות עם ישראל, והיחס הביקורתי והחשדני כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. שני המנהיגים מתלוננים על הקיפאון המתמשך בהידברות בין ישראל לפלסטינים וקובלים על היעדר כל סימן לחידושה בקרוב. הם גם לא אוהבים את ההנהגה הפלסטינית, אבל את עיקר האחריות להתרחקות מפתרון מדיני לסכסוך הם מטילים על כתפי ראש הממשלה, שבו אין להם הרבה אמון. לפי סיפור הרווח במרכז האו"ם, באחת הפגישות שהתקיימו בין מרקל לנתניהו הטיחה הקנצלרית בפניו של ראש הממשלה את המשפט: "אני לא מאמינה למילה שיוצאת מפיך".



הטינה כלפי נתניהו מצד מנהיגי גרמניה וצרפת גברה באחרונה, בעקבות החלטת טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן, שעליו חתומות גם גרמניה וצרפת; החלטה שבברלין ובפריז מייחסים להשפעה של נתניהו על הנשיא טראמפ.



בסבב השיחות שראש הממשלה קיים לאחרונה בשלוש הבירות - לונדון, ברלין ופריז - שמע נתניהו התבטאויות ביקורתיות נגדו מפי שלושת מארחיו. לפי דיווח באו"ם, החריף בהם היה נשיא צרפת. דיפלומטים בניו יורק גם מדווחים שגרמניה וצרפת מתייחסות לתוכנית השלום שהבית הלבן מכין בספקנות רבה, וההערכה בשתי הבירות היא שסיכויי התוכנית לקדם פתרון מדיני קלושים.