לאחר הודעת שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו כי מערכת ההגנה S-300 כבר הגיעה לסוריה, הרוסים החלו להפיץ אתמול סרטונים שבהם תועדה פריקת חלקי מערכת הנשק ממטוס התובלה הרוסי מכל כיוון אפשרי: מכ"מים, מערכות הפעלה וארבעה משגרים.
סגן שר החוץ של רוסיה סרגיי ורשינין אמר היום (חמישי) כי הצבת מערכת ההגנה האווירית S-300 בסוריה משנה משמעותית את המצב באזור. "מוסקבה מקווה שישראל תפעל בשיקול דעת באזור, זאת למרות הצהרותיה כי תמשיך לפעול צבאית בסוריה", אמר ורשינין לסוכנות הידיעות הרוסית "ספוטניק".
על אף היכולות שהמערכת מביאה לגזרה, לפני הכל תפקידה המרכזי ממשיך להיות בעולם המסרים. לצד התמונות, הרוסים דאגו להבהיר שכוחות הנ"מ הסוריים יוכשרו להפעיל את המערכת בתוך שלושה חודשים, מה שעשוי להשאיר לישראל זמן לנהל שיח עם הרוסים. בכל מקרה מערכת ההגנה לא תעזוב כל כך מהר את סוריה אבל בישראל רוצים להאמין שעדיין ניתן להשפיע בנושאים כגון מי יפעילו את המערכת ובאיזו תצורה.
מערכת הנשק תקשה אומנם על טייסי חיל האוויר והיא מציבה יותר סכנות אבל לא באופן שימנע מהם להמשיך ולפעול בסוריה. השאלה המרכזית היא מורכבת בהרבה ונוגעת למידת הסובלנות הרוסית במידה וישראל תשוב לתקוף מטרות בסוריה. מאז הפלת המטוס הרוסים אולי מתכתבים פומבית בחריפות עם צה"ל אבל המסרים אינם מכוונים רק לישראל. למעשה אצלנו משוכנעים שלאחר התקרית גם האיראנים וגם חיזבאללה קיבלו מסרים שהם צריכים להרגיע את השטח בכל הקשור להברחות ולמשלוחי הנשק. לפי תפיסה זו, ההשפעה של תקרית הפלת המטוס לא משפיעה רק על פעילות צה"ל. גם האיראנים וחיזבאללה הושפעו ישירות מהתקרית ונאלצו להקטין את היקף העיסוק שלהם בפיתוח ומשלוחי נשק מאיראן לסוריה כדי לא לעצבן את הדוב הרוסי.
על אף למרות המציאות שנוצרה בשבועיים האחרונים, שהקטינה את רמת החיכוך בין הכוחות השונים בשטח, בישראל אין אשליות. כאן מעריכים שככל שיחלוף הזמן יחזרו האיראנים וחיזבאללה לעיסוק מואץ בפרויקט הטילים המדויקים שלהם ובהתבססות איראנית בסוריה. הבשורה הטובה היא שהנוכחות של האיראנים וחיזבאללה על אדמת סוריה אינה בהכרח תואמת את האינטרסים של הרוסים.
הבשורה הרעה היא שלפחות בנקודת הזמן הזו מרחב התמרון של ישראל להמשיך לתקוף בסוריה צומצם וקשה עדיין לאמוד את ההשפעות העתידיות על חופש הפעולה שלה. בתוך המבוך הדיפלומטי הזה ישנו שחקן גדול נוסף – ארה"ב. במשבר הזה לומדת ישראל את משמעות ההיעדרות הצבאית של האמריקאים מהאזור ועל ההשלכות של הדומיננטיות הרוסית בסוריה. ובכל זאת, המשך הנוכחות האמריקנית במשולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן הוא בבחינת עצם בגרון לרוסים. בישראל מקווים שזה מותיר לאמריקנים עמדת מיקוח שתאפשר לפעול גם לטובת האינטרסים הישראליים באזור. אבל בטווח הרחוק במערכת הביטחון מודעים הבוקר יותר מתמיד כי לאחר הגעת הטילים לסוריה, בניהול היחסים עם הרוסים זה בעיקר אנחנו והם ואילו האמריקנים הרבה פחות מעורבים ומשפיעים מבעבר.