בניגוד למהלך העניינים ב־31 ימי השישי שחלפו מאז שהחלו צעדות השיבה, בשישי האחרון - שבו נפגעו 32 פלסטינים, שבעה מהם מירי חי - הצביעו הפרשנים הפלסטינים על רגיעה יחסית. אף לא מפגין הרוג אחד. לפי עיתונאים פלסטינים ומצרים, השינויים הדרסטיים הללו מעידים כי המודיעין המצרי הצליח להגיע לפשרה בכל הנוגע לצעדות השיבה, כשהמשלחת המצרית אף סיירה בנקודות החיכוך לאורך הגבול והבחינה מקרוב ביכולת של חמאס להרגיע את הרוחות לאורך הגדר. אומנם חלק מהמפגינים יידו אבנים לעבר המשלחת כדי להעביר את המסר שגם למצרים יש אחריות למצור המוטל על רצועת עזה, אך מנגנוני הביטחון של חמאס מיהרו להשתלט על המצב. תושבי עוטף עזה בהחלט יכולים להעיד על כך שבמהלך שישי האחרון לא נשמו עשן צמיגים, ורק שני בלוני תבערה נראו בשמיים. 



אתמול דנו הצדדים במצב בישיבה מיוחדת, שכותרתה "הקפאת צעדות השיבה עד יום שישי הבא", השבוע ה־33 של הצעדות. "זה יהיה שבוע ניסיוני", אמרו גורמים פלסטינים. "כל צד יבחן את התוצאות ויראה לאן מתקדמים שלב אחר שלב בהסרת המצור המוטל על הרצועה". כך, מעריכים פרשנים פלסטינים, סוכם עם הצד הישראלי.
 
"ועד התיאום העליון של צעדות השיבה הצליח להשתלט על המפגינים בשיעור של %95, בשל שיתוף פעולה בין כולם", סיכם הפרשן הפלסטיני איאד אל־קרא את המצב בפוסט שהעלה לפייסבוק בשישי האחרון. "במקביל, ישראל עמדה במחויבות שלה להימנע מהרג פלסטינים, אם כי השתמשה בגז מדמיע ופגעה בירי חי בשבעה אחרים. מה שהתרחש ביום שישי האחרון נתן ביטחון לצד המצרי לפתוח במגעים אינטנסיביים, בין היתר להכניס את הכסף הקטארי לתשלומי משכורות, הפעלת פרויקטים וסיוע הומניטרי. עם זאת, צעדות השיבה יימשכו במתכונת השבוע ה־32, עד שכל הצדדים ימלאו את הבטחותיהם".

אל־קרא מצנן את ההתלהבות ומוסיף כי "אין הסכמים, אלא הבנות תמורת שקט, עד לחזרה להסכם הפסקת האש מ־2014 (צוק איתן), מה שנותן הזדמנות ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לא לחתום על הסכם עם ישראל בלעדיו, שזה מוצא משכנע לכולם".
 
עוד לפי הפרשן הפלסטיני, סוגיית העברת 600 מיליון דולר מקטאר לעזה תלויה בהסכמה בינה לבין ישראל, שהושגה עם חמאס, אך אבו מאזן מסרב להכניס את הכספים. הדבר יביא ככל הנראה להעברת הכספים על ידי קטאר, ישראל והאו"ם ללא הסכמתו של יו"ר הרשות. "נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי לוחץ על מחמוד עבאס להסיר את הסקנציות על רצועת עזה ולהמשיך בדיונים על הפיוס, במקביל להמשך דיוני הרגיעה בלחץ ישראלי־אירופי־אמריקאי, והדבר עשוי להתברר במהלך השבוע הקרוב", מוסיף אל־קרא. "חמאס ממשיך ללחוץ כדי לקבל הקלה במעבר רפיח המחבר את העזתים עם מצרים, וכן להביא לסיומה את פרשת ארבעת הפלסטינים שנעלמו בסיני לפני כמה שנים. בינתיים, ביקורו של ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל ברצועת עזה לא בא בחשבון, וזה תלוי בפגישה בין א־סיסי לבין אבו מאזן".
 
***
 
העיתונאי המצרי יאסר אל־בחירי כתב מצדו שמצרים הצליחה להשיג הסכם רגיעה ביום שישי בערב, ואף פירט את סעיפיו: הפעלת תחנות הכוח ברצועת עזה בגז טבעי במקום סולר; הסכמת ישראל להכניס סכום של 600 מיליון דולר לרצועה לצורכי בנייה מחדש; התחייבות חמאס לשקט על הגבול, כולל הפסקת שריפת צמיגים והפרחת בלוני ועפיפוני תבערה; התחייבות חמאס להשיב את השקט, כולל הרחקת המפגינים ל־500 מטרים מהגדר; אי־פגיעת הסכם הרגיעה בפיוס הפנים־פלסטיני; הכנסת 600 מיליון דולר – כספי הסיוע הקטארי; הקלות במעברים".
 
העיתון הלבנוני "אל־אחבאר", המקורב לחמאס, הוסיף כי טיוטת ההבנות שהושגה בתיווך המודיעין המצרי כוללת המשך צעדות השיבה במתכונת החדשה עד סוף השנה, ובמהלכן תפעל מצרים להסיר 70% מהמצור על עזה עד שהצעדות ייפסקו לחלוטין. בתמורה, בין היתר, ייפתחו המעברים לרצועת עזה באופן קבוע; יינתנו אישורי עבודה בשטח ישראל ל־5,000 פלסטינים מעזה מתחת לגיל 40, מרחב הדיג יגדל ל־14 מייל; ישולמו משכורות בגובה 80% על ידי הרשות הפלסטינית לפקידי הרצועה, במקום 40%; ויופעלו פרויקטים בתשתיות ובאנרגיה שיעניקו 30 אלף מקומות עבודה לאקדמאים מובטלים.
 
חבר הלשכה המדינית של חמאס, חליל אל־חיה, הדגיש ביום שישי כי "המאמצים לשבירת המצור לקראת הצלחה, בשל עמידתו האיתנה של העם שלנו. הטוב יגיע לכולם". זאת במקביל לכך שהוועד העליון של צעדות השיבה קרא להשתתפות בפעילות "הצעדה נמשכת" בשישי הקרוב. בדיווח בעיתון הלבנוני צוין כי רק לאחר יישום צעדי הרגיעה למשך שלוש שנים, בפיקוח האו"ם ורוסיה, תתחיל מצרים בתיווך להוצאה לפועל של עסקת אסירים.
 
בינתיים, בפת"ח יש האומרים שחמאס משתף פעולה עם ישראל. מוניר אל־ג'אגוב, ראש לשכת ההסברה בארגון, אמר כי "ההדלפות בדבר הסכם רגיעה בין חמאס לממשלת הכיבוש מדגישות את הסכנות שמהן הזהיר פת"ח, שלפיהן חמאס משתף פעולה עם התוכניות של ישראל והממשל האמריקאי, שמטרתן להפריד את עזה מיתר המולדת".

בינתיים דווח כי במהלך הפגישה בין נשיא מצרים א־סיסי לבין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שנערכה בשבת בשארם א־שייח', הסכימו השניים שיתנגדו לכניסת כסף קטארי לרצועת עזה לטובת תשלום משכורות אנשי חמאס ברצועה. במקביל, הטלוויזיה הקטארית הודיעה כי תזרים ארבעה מיליון דולר באופן מיידי לרצועה כדי לסייע לתושביה. ייתכן שקהיר תפשיר כספים בסך מיליוני דולרים, שהחרימה מאנשי חמאס במסוף רפיח. כך או כך, נשיא מצרים אמר ליו"ר הרשות הפלסטינית שמצרים מעוניינת להשיב את השקט ולמנוע מלחמה חדשה ועוד שפיכות דמים בעזה. הוא הבהיר כי אין מדובר בהסכם רגיעה כולל, שהנו בסמכותה של ההנהגה הפלסטינית ובראשה אבו מאזן, אלא בהסכם הבנות. 

מבחן אמריקאי
 
עיתונים ערביים דיווחו בהרחבה על הסנקציות שממשלו של דונלד טראמפ החליט להטיל על איראן וטענו כי מדובר בעיצומים שאינם מציאותיים ולא יפגעו בכלכלה האיראנית. חטאב אבו דיאב כתב ב"אל־ערב" הלונדוני כי האסטרטגיה של וושינגטון היא לחנוק את המשטר עד כדי החלפתו, אולם "מבחינה אזורית, המצוקה עלולה להביא את המשטר להיות קיצוני יותר באמצעות פגיעה בנתיבי האוניות במים הבינלאומיים, או לחמש את בעלות בריתה של איראן בלבנון ובעיראק בנשק איכותי. אין לטראמפ חלופות רבות, שכן הקמת נאט"ו הערבי טרם הושלמה, וחוסר התיאום עם אירופה יהיה בעוכריו".
 
ויקטור שלהוב כתב ב"אל־ערבי אל־ג'דיד" ("הערבי החדש") כי "הממשל האמריקאי לא מסוגל ללחוץ על הידידים ועל בעלי בריתו, שכן הוא נמצא בסוג של מלחמה עם כוחות כלכליים גדולים ואינו מסוגל להוסיף למשוואה יריבים כלכליים שעלולים לפגוע בכלכלה האמריקאית. גם ההצהרות כי יביאו את איראן למצב שבו לא ייצאו נפט – אינן מציאותיות".

"אל־ערבי אל־ג'דיד"

 
גם אימיל אמין אימץ ב"א־שרק אל־אווסט" ("המזרח התיכון") הלונדוני, שיוצא במימון סעודיה, דעה דומה. "כל מה שרוצה היושב בבית הלבן הוא למזער את השליטה האיראנית באזור ולהפסיק את תוכנית הגרעין שלה", כתב. "אך התגובות של האייתוללות עלולות להיות קשות, בעיקר באמצעות פגיעה בקו הימי במפרץ הערבי, וכך הן יובילו לתגובה צבאית שעלולה להוביל לצונאמי אזורי. במקביל, רבים ייפגעו מהעיצומים, ובראשם סוכני איראן במזרח התיכון".
עבאס אל־מג'רן כתב ב"אל־ג'רידה" ("העיתון") הכווייתי כי "השוק ספג את השפעת המחסור בנפט האיראני, וזה לא סוד שאיראן הקדימה תרופה למכה וסיכמה עם סוחרים פרטיים למכור להם נפט זול בחמישה דולרים לחבית לעומת מחירו בשוק".
 
בעיתון "אל־מוסתכבל" ("העתיד") הלבנוני סבור עלי נון כי "איראן תמצא את עצמה בעתיד הקרוב לבד, כאשר אף גורם בינלאומי לא יסתכן ויעמוד לצדה אל מול הסנקציות האמריקאיות, וזאת ללא תלות בבחירות האמצע בארצות הברית, או היחס שלהם עם הרוסים, הסינים, ההודים או האירופים". ואילו פאטמה חליל תהתה ב"אל־ווטן" הבחרייני אם חשיפת דבר החיסול שתוכנן על ידי המשטר האיראני על אדמת דנמרק היא בבחינת "הקצה לאיחוד האירופי כדי להיענות לסנקציות של ארצות הברית".