"חייבים לטפל בפעילות האיראנית הממאירה, לא מודאג מכך שטראמפ 'ישתפן'"

"אני לא מודאג מהאפשרות שהנשיא טראמפ עלול לאבד עניין או 'להשתפן' אם איראן תחליט לפתע להסתער לכיוון פצצה גרעינית. מה שיותר מדאיג אותי זה שהמשטר האיראני נותר מחויב לפיתוח נשק גרעיני, ולכן וושינגטון, יחד עם בעלי הברית שלנו באירופה ובאסיה, צריכה להיות מחויבת להשתמש בכל האמצעים והכלים של העוצמה הלאומית כדי למנוע את זה". 

את הדברים האלה אומר מארק דובוביץ', ראש מכון המחקר הוושינגטוני השמרני־ניצי "הקרן להגנת הדמוקרטיות" בראיון מיוחד ל"מעריב" ערב השתתפותו בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי שנפתח היום.

לדברי דובוביץ', "הסכם הגרעין שנחתם עם איראן היה הסכם כושל. הוא אִפשר לאיראן להמשיך במסלולים סבלניים לכיוון הפצצה, לפתח טילים בליסטיים שיוכלו לשאת את הפצצה ולהמשיך לממן את ההתפשטות האזורית שלה, את הפצת הטרור ואת ביצור הכלכלה לקראת סנקציות עתידיות. הסכם חדש חייב לטפל ולפתור את כל המסלולים הללו של הפעילות האיראנית הממאירה".

דובוביץ' נחשב היום לאחד המשפיעים והמקורבים ביותר לממשל טראמפ בנושאי מדיניות הגנה, ובעיקר בכל הקשור למאבק מול איראן. הוא הוגדר על ידי ה"ניו יורק טיימס" כגדול המבקרים של הסכם הגרעין עם איראן ועמד בראש הקמפיין שניהלו הרפובליקנים, בעידודה של ממשלת ישראל, נגד מדיניות הנשיא אובמה ונגד ההסכם. "אף קמפיין של מכון מחקר בוושינגטון לא היה כה אפקטיבי ומשפיע כפי שהשפיע הקמפיין של דובוביץ' בעניין ההסכם עם איראן", נאמר ב"טיימס", ובוושינגטון שורר קונצנזוס בנושא. אם יש מישהו שיכול לשאת בתואר "פרופסור למאבק בגרעין האיראני", הרי שזה דובוביץ'. 

הראיון עמו התקיים בהתכתבות מייל. את הדברים שבפתיח אמר דובוביץ' בתגובה לשאלה אם הוא מודאג מהאפשרות שברגע האמת של המאבק מול איראן, הנשיא עלול לאבד עניין ולנטוש את הזירה, כפי שעשה במקרה הצפון קוריאני. כששאלתי אותו אם הוא חושב שלנשיא טראמפ יש תוכנית סדורה בנושא המאבק בגרעין האיראני, או שהוא מתנהל ללא תכנון, פרי־סטייל, כפי שעשה עם קים ג'ונג־און, ענה דובוביץ': "לדעתי, יש לו תוכנית ברורה, שעיקרה הוא להשתמש בלחץ מקסימלי ובדיפלומטיה מקסימלית כדי לשכנע את המשטר האיראני לחדול מפעילותו הממארת. לממשלת ארה"ב יש תוכנית בין־משרדית מפורטת המשתמשת בעוצמה האמריקאית כדי להשיג את המטרה הזו". 

"מניסיון העבר אפשר להסיק שהמשטר האיראני יחזור לשולחן הדיונים רק תחת לחץ משתק שיעמיד בסכנה את יציבותו ועצם קיומו. אנחנו חייבים להגביר את הלחץ הכלכלי והפוליטי, בלי להתפתות למלכודות ההסלמה שמציבים בפנינו האיראנים. הנשיא טראמפ היה נבון כדי להימנע מתגובה צבאית על הפלת המל"ט האמריקאי וליהשאר ממוקד במסלול הלחץ הכלכלי והפוליטי. אני מקווה שכל הפרה של הסכם הגרעין בידי איראן תיתקל בתגובה של האו"ם והאיחוד האירופי והשבת הסנקציות שהוסרו בעקבות החתימה על ההסכם. אם זה יקרה, המשטר האיראני יעדיף לחזור לשולחן המו"מ במקום להמשיך לדחוף להסלמה כפי שהוא עושה עכשיו".

"קשה מאוד להעריך מתי משטרים דיקטטוריים אמורים ליפול ולהיות מושלכים לפח האשפה של ההיסטוריה. במקרים רבים הם נראים חזקים ויציבים ממש לפני קריסתם, וגם להפך. הם יכולים להיות עמידים יותר גם כשהם נראים חלשים. עדיף תמיד להחליש את אויביך מאשר לחזק אותם. המשבר הכלכלי באיראן מאלץ את המשטר לקבל החלטות קשות ולבחור בין המשך אספקת רובים לטרוריסטים או לחם וחמאה לאזרחים. אנחנו חייבים להמשיך את הלחץ התקציבי הזה".

"כפי שכבר ציינתי, אני מסכים עם החלטת הנשיא באופן עקרוני, אם כי אני לא מחסידי הדיווח באמצעות ציוצים בזמן אמיתי".

"אלה שיודעים את התשובה לא יגידו אותה, ואלה שאומרים את התשובה לא יודעים אותה".

"לחץ ציבורי של מנהיגים ישראלים מסייע להזכיר לעולם את האיום המוחשי שהמשטר האיראני מהווה. אם אלה שמאוימים ברמה הכי חמורה יישארו אילמים, אף אחד לא ייקח את זה ברצינות. אלה שמאשימים את ישראל ב'חרחור מלחמה' יעשו כן בכל מקרה, גם בלי עדויות או ראיות, כפי שעשו במקרה של עיראק. אלה אותם אנשים שמכחישים או מתעלמים מהאיום האיראני, אותם אנשים שאין להם פתרונות אמיתיים לאיום הזה. הייתי מאוד מופתע אם ראש הממשלה הישראלי הנוכחי, או כל ראש ממשלה ישראלי אחר, לא היה יוצא מגדרו כדי להצביע ולהתריע על האיום הנשקף מהרפובליקה האסלאמית של איראן".