תמה אחת הסאגות הפוליטיות הארוכות של השנים האחרונות: בריטניה הגדולה כבר אינה חלק מהאיחוד האירופי.  47 שנה אחרי שהצטרפה לאיחוד האירופי, ויותר משלוש שנים וחצי אחרי משאל העם שתוצאותיו הדהימו את העולם, דגלי האיחוד וסמליו הוסרו מעל כל המוסדות הרשמיים והנציגויות הדיפלומטיות ברחבי העולם וליד ארמון בקינגהאם.

לצפייה בשידורי "סקיי ניוז":

ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, ממובילי הקמפיין למען הברקזיט במשאל העם ב־2016, קיים היום ישיבת ממשלה בצפון אנגליה, ועם העזיבה הרשמית הלילה יישא נאום לאומה על העתיד שהוא צופה לבריטניה כעת, אחרי הברקזיט.

כאמור, הפרישה הלילה מסיימת שלוש שנים וחצי של דרמה פוליטית, שהחלה עם הניצחון של תומכי הברקזיט במשאל העם בעקבות הבטחת הבחירות של ראש הממשלה דאז דיוויד קמרון.

מאז עברה בריטניה טלטלה אדירה כאשר קמרון, ולאחר מכן תרזה מיי, התפטרו מראשות הממשלה. מאז עברה בריטניה שתי מערכות בחירות, דיונים סוערים בפרלמנט, משא ומתן מאומץ מול האיחוד והפגנות רבות של תומכי הפרישה ומתנגדיה. רק החודש, בזכות הרוב השמרני שהושג בבחירות בדצמבר, אישר בית הנבחרים את חוק הברקזיט, וביום רביעי נתן הפרלמנט האירופי את החותמת הסופית.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון. צילום: רויטרס
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון. צילום: רויטרס

במסגרת תוכנית חדשה שעליה הכריז ג'ונסון תאשר בריטניה אשרות עבודה לבעלי כישורים מכל העולם בתחומים שתרצה לחזק במדינתה, ובמיוחד למדענים, חוקרים ומתמטיקאים, שאף יקבלו מענקים.

כחלק מהסדר הפרישה תישאר הממלכה חברה בשוק המשותף ובאיחוד המכסים האירופי והיא תצטרך למלא אחר תקנות האיחוד עד סוף השנה הנוכחית. כעת יצטרכו נציגי בריטניה והאיחוד לפתוח במשא ומתן מואץ ומורכב על הסכם הסחר והיחסים העתידיים, שאותו יש לגבש עד 31 בדצמבר. ג'ונסון כבר הבהיר כי לא יאריך את השיחות גם לשנה הבאה.

השיחות צפויות להתמקד שוב בסוגיית צפון אירלנד, החלק היבשתי היחיד של הממלכה הגובל במדינה שחברה באיחוד. הצדדים ינסו להגיע לפתרון סביב עמדות הבדיקה למוצרים שיעברו בין צפון אירלנד לאירלנד, בלי לפגוע בסחר השוטף או בהסכם "יום שישי הטוב" שסיים את האלימות בחבל בשנת 1998. אם לא יהיה הסכם עד סוף השנה, צפון אירלנד תמשיך להיות חלק באיחוד המכסים האירופי, והדבר עשוי להביא להקמת עמדות מכס בין החבל לבין שאר חלקי בריטניה - מהלך שעלול להיתפס כפגיעה באחדות הממלכה.

גורמים לויאליסטיים־יוניוניסטיים בצפון אירלנד התומכים בהישארות תחת הכתר הבריטי, כבר הזהירו כי הדבר עלול לעורר הפגנות ענק ואלימות.