אדום בחוץ, סוער בפנים: רכב מחקר של נאס"א הצליח לתעד מאות רעידות אדמה שהתרחשו על מאדים במשך שנה, והמדענים רואים בכך הוכחה לפעילות סיסמית ערה בקרקעיתו של הכוכב האדום.
הגשושית אינסייט נחתה על מאדים בנובמבר 2018 והחלה אז במחקר של שנתיים לחקר המבנה הפנימי של הכוכב. לצורך זה היא משתמשת בסיסמוגרף מתקדם ורגיש העשוי לזהות רעידות קטנות מאטום ובמכשיר שמכונה "חפרפרת", אשר מגיע לעומק של חמישה מטרים מתחת לאדמה ויכול למדוד את הטמפרטורה התת־קרקעית ואת פליטת החום.
ביום שני בלילה סיפקו מדעני נאס"א ממצאים משנת הפעילות הראשונה של הגשושית. בעשרת החודשים הראשונים נמדדו 174 רעידות אדמה, אולם כיום עומד מספרן על יותר מ־450, והחזקות שבהן מגיעות לעוצמה של3.0 ־4.0. עיקר הפעילות היא בסרברוס פוסאי, אזור של קווי שבר וזרימות לבה במרחק של כ־1,600 ק"מ מאזור הפעילות של אינסייט, ומתברר כי אף אחת מהרעידות לא הייתה תוצאה של פגיעת מטאוריטים.
"הצלחנו סוף סוף, בפעם הראשונה, לקבוע שמאדים הוא כוכב לכת שפעיל מבחינה סיסמית", אמר ברוס ברנדט, החוקר הראשי של משימת אינסייט במעבדת נאס"א בקליפורניה. "הרעידות מראות שמאדים פחות פעיל מכדור הארץ, אבל יותר פעיל מהירח, שם נמדדה פעילות סיסמית במהלך המשימות של אפולו".
לדברי המדענים, הפעילות הסיסמית של מאדים שונה מאשר בכדור הארץ, מאחר שאיננה תוצאה של חיכוך בין לוחות טקטוניים אלא של ההתקררות הכוכב האדום. "כאשר כוכב לכת מתקרר, הוא מתכווץ, ואז השכבות החיצוניות הפריכות צריכות להישבר כדי להסתדר על פני השטח", הסביר בנרדט. "זה מקור ארוך טווח של לחצים".
המדענים מקווים שיצליחו לתעד רעידה משמעותית שתביא להבנה גדולה יותר של עומק הכוכב. "מדובר בסטטיסטיקה - לפעמים הדברים מגיעים במקבץ, לפעמים יש פערים גדולים ביניהם", ציין ברנדט. "ברור שאנחנו עדיין עשויים לראות שתי רעידות גדולות בחודשים הבאים".