מנכ"לי החברות פייסבוק, גוגל וטוויטר התייצבו היום (רביעי) מול ועדת המסחר בסנאט האמריקאי, בשל הדיון בביטול תקנה 230 בחוק. תקנה זו עוסקת בשחרור הרשתות החברתיות מאחריות משפטית בעניין תכנים המתפרסמים בהן. לדברי אחד החברים בוועדה: "החברות האלו שולטות במידע שהציבור נגיש לו".
הדיון שהיה אמור לעסוק כאמור בביטול תקנה 230, עבר במהרה לשיח פוליטי מהותי. חברי המפלגה הרפובליקנית מחו נגד הבכירים על סתימת פיות והחל צנזורה מוגזמת, ומנגד חברי המפלגה הדמוקרטית מחו בפניהם על מתן במה לשיח אלים ופוגעני ברשת. ראשי החברות נדרשו להשיב על מדיניות סינון התוכן שלהם.
בין השאר נשאל ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר, על הבמה שהוא בוחר לתת למנהיגים שונים בעולם. לטענת יו"ר הוועדה, רוג'ר וויקר, מנהיגים טוטאליטריים ברחבי העולם זוכים לבמה חסרת פשרות, בעוד לא אחת מצונזרים ציוציו של הנשיא טראמפ. בכך ציין וויקר בין השאר ציוצים שמפרסם מנהיגה העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'מינאי.
בהמשך לשאלות בנושא הכחשת שואה השיב דורסי שטוויטר מעולם לא קבעה קריטריונים להסרת פוסטים העוסקים בנושא. יחד עם זאת הבהיר, כי טוויטר מגנה כל גילוי של גזענות ואנטישמיות. מנכ"ל טוויטר עמד במרכז תשומת הלב של חברי הוועדה הרפובליקנים והתייחס בין השאר לפרשת האנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן.
הפרשה נקשרת בכך שהופץ תחקיר סביב קשריו של המתמודד לנשיאות ג'ו ביידן ובנו עם אוקראינה. וויקר טען כי המידע שמופץ במקרים מסוימים, אינו עובר בדיקת עובדות. "גוגל ביצעה לאחרונה מעשה שנוי במחלוקת, כאשר איימה על כמה עיתונים, בהם המגזין "פדרליסט". צריך להבין, שכשגוגל מחליטה להסיר מידע על מישהו, זהו גזר דין מוות. לטענת גוגל, סעיף התגובה של המשתמש כלל תוכן בלתי הולם. עם זאת, יוטיוב השייכת גם היא לגוגל, מאפשרת תגובות לכל סרטון שעולה".
ג'ק דורסי (טוויטר), היה הראשון לדבר ופתח בכך שאמר: "סעיף 230 הוא החשוב ביותר בהגנה על הזכות לדבר. באם מסירים את הסעיף הזה, אנו מסירים למעשה את היכולות להביע את עצמנו באינטרנט. הוא חשוב לנו מדי. חלקכם לא מאמינים ברצוננו הטוב, זו הבעיה. יש לנו שלושה פתרונות על הפרק, שכולם מתמקדים באיזון או עידון השיח. זה יכול להיות הרחבות של התקנה הקיימת, או רגולציה עצמית.
לאחריו, נאם סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, שאמר: "האינטרנט הוא כלי חזק בשלושת העשורים האחרונים. הוא מחבר לעבודות, לאנשים ומסייע בעתות משבר. באותה הנשימה, הוא מאפשר במה לביטוי עצמי, כפי שלא יכלו קודם. בדרך זו, האינטרנט מאפשר זרימת מידע מכל מקום, מכל אחד. כחברה העוסקת בהעברת מידע והפכה אותו לנגיש לכל, גוגל מודעת גם לסיכונים הנמצאים ברשת. אני גאה להיות חלק ממאגרי המידע האלו. אנו מרגישים את הצורך לשמור על בטחונם של האנשים שמשתמשים בשירותנו בכל יום. כשזה מגיע לפרטיות, נמשיך לדבוק במדיניות להגנה על פרטיות, כמו גם המדיניות שהצגתי השנה - תמיכה בחוקים פדרליים התומכים בפרטיות".
מארק צוקרברג עלה לאחר מכן: "בכל יום מליוני אמריקאים נמצאים ברשת ומדברים שעל ליבם. זהו אתגר חשוב לחברה שלנו. איך נאזן בטיחות? איך נגדיר בטיחות? מי מחליט? אני לא מאמין שחברות פרטיות צריכות לקבל החלטות כאלו בעצמן. בפייסבוק, לעתים אנו שוקלים כך או אחרת, תוך עבודה עם מומחים כדי לאזן בצורה נכונה, אנחנו מנסים להיות הוגנים ועקביים. במציאות, לאנשים יש השקפות שונות. הדמוקרטים טענו כי אנו לא מסירים מספיק תוכן, בעוד הרפובליקנים טוענים בדיוק ההיפך".
צוקרברג עמד במרכז הדברים של חברי הוועדה הדמוקרטים. הם כאמור האשימו אותו במתן במה לתוכן אלים ומסית. בנוסף, שאלו אותו על הסיכון הגלום בהשפעת גורמים זרים - סינים, רוסים ואיראניים, על תוצאות הבחירות. צוקרברג השיב לחברי הוועדה שבזכותו למעלה מארבעה מיליון אמריקאים הצליחו להירשם להצבעה בדואר. בנוסף הבהיר מנכ"ל פייסבוק שהחברה סגרה מאות קבוצות פייסבוק החשודות בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב.
גם צוקרברג וגם פיצ'אי הדגישו את העלות הגבוהה שהשקיעו החברות בהעסקתם של עובדים שאחראים לסינון התוכן המסית והפוגעני. צוקרברג דחה גם את הטענות לחלקה של פייסבוק בהתארגנות של קבוצות פרה-צבאיות לפגיעה באזרחים בפייסבוק.