הלילה בשתיים אחר חצות, עת היוודע תוצאות ההצבעות בפלורידה ובצפון קרוליינה ואחר כך בפנסילבניה, וויסקונסין ומישיגן, נקבל אינדיקציה אם הבחירות הוכרעו לטובת ג’ו ביידן או שאנו נמצאים בשיאה של דרמה שתימשך עד 6 בינואר 2021 ובסופה בית הנבחרים ייקבע בהליך תקדימי, מורכב אך ברור, מי יהיה נשיא ארה”ב.
השיטה נקבעה בפרוטרוט בתיקון ה־12 לחוקת ארה”ב. זהו תיקון עתיק יומין משנת 1803 שהורתו ולידתו בדרמה גדולה וטרגית בבחירות 1800, ונעשה בו עד כה שימוש משמעותי אחד ויחיד - בבחירות 1824. הדרמה שהולידה את התיקון ה־12 נשלפה בשנים האחרונות מתהום הנשייה, בהיות אירוע הבסיס לאקורד הסיום במחזמר ההיפ הופ הפופולרי ביותר בארה”ב ובעולם – המילטון. בארבע מערכות הבחירות הראשונות בחרו המדינות המרכיבות את ארה"ב באלקטורים, שכל אחד מהם סימן שני מועמדים לנשיאות.
המועמד שקיבל את מירב הקולות נבחר לנשיא, והבא אחריו בכמות הקולות לסגן הנשיא. הבחירות השלישיות ב־1796 היו הבחירות הדו־מפלגתיות הראשונות. נציג המפלגה הפדרליסטית ג’ון אדמס נבחר לנשיא. מצביעי אדמס התפצלו בסימון השני, ולכן מועמד המפלגה היריבה תומס ג’פרסון זכה במקום השני ונבחר לסגן נשיא.
אחרי ארבע שנות התקוטטות מתמדת, הגיעו בחירות 1800 ובהן כבר הקפידו המפלגות שלא לפצל את הקול השני כדי למנוע בחירת סגן נשיא לעומתי. אלא שבעוד שהפדרליסטים הקפידו שאחד האלקטורים לא יצביע לצ’רלס פינקני, המיועד לסגנות, כדי להבטיח שאדמס יקבל קול אחד יותר, הרי במפלגה הדמוקרטית־רפובליקנית היריבה העניקו את כל 73 הקולות לג’פרסון וגם לאהרון בר, המיועד לסגנות.
בעקבות התיקו עברה ההכרעה לבית הנבחרים. אדמס המושפל דאג שהפדרליסטים בבית הנבחרים יתמכו בבר. 35 הצבעות הסתיימו בתיקו. בהצבעה ה־ 36 התמרד באדמס אלכסנדר המילטון, פדרליסט מצפוני, והיטה את הכף לטובת ג’פרסון. בר, שכבר ראה את עצמו נשיא, עלב בהמילטון. הסכסוך המר הוביל לדו־קרב בו הרג בר את המילטון. בעוד המחזמר לא נגמר בהפי־אנד, בקונגרס החליטו לתקן את התקלה. התיקון ה־12 בא לעולם וקבע את העיקרון שכל אלקטור מצביע פעם אחת לנשיא ופעם נוספת – בנפרד לסגן נשיא.
לפיכך, בהיעדר הכרעה ברורה וסופית בבחירות צמודות, יישלף התיקון ה־12 מהניילונים וניסוחיו האנכרוניסטיים ישמשו לבחירת הנשיא. ב־6.1.21 אמורים להתכנס שני בתי הקונגרס לישיבה משותפת בראשות סגן הנשיא מייק פנס, שאמור לספור בנוכחותם את קולות האלקטורים ולהכריז על הנשיא המיועד. בהיעדר רוב של 270 אלקטורים לאחד המועמדים ייפתח על־פי התיקון ה־12 הליך מורכב, שבו מצביעים חברי בית הנבחרים מכל מדינה בנפרד על מועמד לנשיא, כאשר מי שמקבל רוב ב־26 מדינות מוכרז על יד פנס לנשיא.
הדרך היחידה לערער על קביעתו של סגן הנשיא היא פנייה לבית המשפט הפדרלי. אמנם בבית הנבחרים יש רוב דמוקרטי. אבל ההצבעה היא לפי מדינות - וכאן התמונה שונה. ב־26 מדינות יש רוב לצירים רפובליקנים, לעומת 23 לדמוקרטים. אם המצב הזה לא ישתנה בבית הנבחרים החדש, יש לטראמפ סיכוי.
אבל חשוב להדגיש - גם פנס וגם הרוב השמרני בבית המשפט יפעלו על פי חוק ועל פי ראיות. כנ”ל במקרה של בחירות צמודות: מי שמבקש לבטל בחירות חייב להביא ראיות מוצקות – להבדיל מתחושות לקיומן של תקלות משמעתיות שהיטו את התוצאה.