זה קרה לקראת סוף חודש אוקטובר, פחות משבועיים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב. בחדר הסגלגל בבית הלבן התקבצו בשעת ערב בליל שבת (שעון ישראל) נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ומיטב יועציו ואנשי הממשל שלו. המאורע היה חגיגי ביותר – שיחה בין מנהיגי ישראל, ארה"ב וסודאן. בשיחה נסגר הסכם הנורמליזציה בין ישראל למדינה האפריקאית העוינת. על פניו, היה זה אירוע משמח, שיחה על שלום, אבל לא כך היה הדבר עבור טראמפ. מבחינת מנהיג המעצמה מספר אחת בעולם זה היה עוד חלק במסע הבחירות, רק שלתוך כל זה הוא שאב את ידידו הישראלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והביך אותו מול כל העולם והטוויטר. הרגע המביך הזה, מוכיח יותר מכל דווקא עד כמה חשובה בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב.
"ידידותו עם ישראל הייתה הצהרתית": ההתקפה הקשה של אולמרט על טראמפ
תשמעו זה פשוט... אין דברים כאלה.
— Elad Simchayoff (@Elad_Si) October 23, 2020
ונתניהו יצא מזה כדיפלומט המצטיין שהוא. pic.twitter.com/IDIretiKwk
ידידו? כך לא מתנהגים בין ידידים. נשיא ארה"ב טראמפ, שפרצופו האמיתי מתגלה במלוא כיעורו מאז ליל הבחירות, השתמש בנתניהו כאילו היה בובה בתיאטרון. מי שצפה בסרטון ההוא, במצלמות שהציב, (יותר נכון: האמבוש שהציב) טראמפ, יכול לראות עד כמה זחוח הנשיא האמריקאי נראה. "סליפי ג'ו (או: ג'ו הישנוני, כינוי גנאי לג'ו ביידן) היה יכול להביא דבר כזה?", שאל את נתניהו, כאילו ציפה לתשובה ברורה מעושה דברו בירושלים. אבל נתניהו, דווקא במקרה הזה, גילה קור רוח, ואחרי כמה שניות של מבוכה על הקו, ענה באופן ממלכתי. התשובה של נתניהו מוכיחה שישראל לא צריכה לחשוש מהשינויים בממשל האמריקאי. להיפך.
במהלך ארבע שנות כהונתו, דונלד טראמפ הביע עמדה נחרצת למען ישראל. הוא הכיר בריבונות הישראלית בגולן, העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, נתן רוח גבית למאבקו של נתניהו וישראל באיראן וקידם הסכמי שלום עם בין ישראל לכמה מדינות ערביות ומוסלמיות. נשמע חלומי. אבל עם כל ההילולה סביב הכיכרות שנחנכו בישראל על שמו של טראמפ, מסתתרת בעיה גדולה. יותר כמו אשליה שרבים מתכחשים לה.
לאורך 72 שנותיה, ישראל נאבקה באזור המזרח התיכון, ומהמאבק הזה למדה דבר אחד – היא יכולה לסמוך רק על עצמה. ממשל אמריקאי אוהד כזה או אחר נמוג בדיוק כמו שהגיע. במהלך ההיסטוריה ישראל התמודדה על ממשלים אמריקאים אוהדים יותר ואוהדים פחות, אבל לבסוף ידעה שבסופו של יום, במזרח התיכון המשוגע שלנו, אין עוד מישהו שניתן לסמוך עליו באמת.
אז למה טראמפ, חרף כל ההישגים שהביא לישראל, הוא נזק אפשרי עבורנו? קודם כל כמות הביטחון העצמי. האשליה שאף אחד לא יכול עלינו, שמהווה אנטיתזה לכל מה שצמחה עליה מדינת ישראל, היא מסוכנת ביותר למדינה שלנו, חזקה ככל שתהיה. טראמפ איתנו, אז איראן חלשה, הפלסטינים קטנים וקולם לא נשמע, ושלום – הבאנו שלום לאזור. שלא תטעו, זה מצוין שלישראל יש ידיד כל כך טוב בחדר הסגלגל, אבל הכל בעירבון מוגבל. שכרון הכוח הוא מסוכן לנו.
זאת, כי משטרים מדכאים ניזונים ומתודלקים מעוני, מחוסר תקווה, שנגרמים, למשל, מסנקציות כלכליות כבדות. מוכר לכם? איראן. האיראנים אולי חושבים לעצמם שביידן הוא מישהו שיוכל לנהל איתם שוב משא ומתן, אבל למעשה שלטון דיקטטורי כזה דווקא היה מעודד מזה שטראמפ יישאר בבית הלבן. הקו הקשה שלו ימשיך והאצבע המאשימה והאליבי מול האזרחים האיראנים – ארה"ב וישראל אשמות.
סיפור דומה עם הפלסטינים. כבר שנים שאין שיח לגבי משא ומתן ישיר עם הפלסטינים. רק הסיפוח היה על השולחן. כי לנו היה חבר, ביריון, שלא דרש שנשב. להיפך, טראמפ השמיע נגד הפלסטינים קולות כאילו היו צד שהוא מכופף בקלות במשא ומתן על מכירת רכב. וגם היעדר אופק מדיני (כך קראו לזה פעם), יכול לדרדר את היחסים בינינו לבין הפלסטינים. וכשיחסים בין שני צדדים מתעררים, ללא שום אופק, הדבר יכול להגביר את הלחץ של גורמים פלסטינים קיצוניים. אז רע לישראל, או לא?
והנה, אחרי שנגענו בפלסטינים ובאיראנים, אני מגיע למנה העיקרית. הפינאלה של כהונת טראמפ. הסכמי השלום. איחוד האמירויות, בחריין, סודאן, יש ספקולציות לגבי ערב הסעודית ואפילו קטאר שיצטרפו לחגיגה. וואו. כל כך מפתה לחשוב שזה עושה לנו טוב. כן, בטווח הזמן היחסית קצר של כמה שנים קדימה, זה יהיה נהדר. פריחה, כסף מהמפרץ, שלום ואחווה. מה זה באמת משנה אם הממשל האמריקאי מתכוון לחמש את דובאי בנשק מתקדם בשווי מיליארדי דולרים? יגידו לנו נתניהו וגנץ שארה"ב דואגת לעליונות של ישראל באזור, וזה אכן נכון. אבל לא הכל בשליטה אמריקאית.
היום איחוד האמירויות וערב הסעודית נמצאות בציר האינטרסים האנטי-איראני. אבל, אם למדנו משהו עם השנים זה שהמזרח התיכון הוא מקום הפכפך. ראו ערך סוריה. אין בכוונתי להיות נביא זעם ולטעון כי מטוסי ה-F35 שייתכן ויימכרו לאמיראתים יתקפו בעתיד בשמי ישראל, אבל חייבים לקחת את גורלנו בידינו.
חשוב מאוד שישראל תדאג לעליונות שלה באזור, כפי שעשתה זאת מאז שקמה, יד ביד עם ממשל אמריקאי. אבל, מבלי להיות מסנוורת על ידי דוד עשיר עם טוויטר פופלארי. אז כן, ממשל דמוקרטי יכול לאתגר את ישראל בהרבה מישורים מדיניים. ביידן, סגנו של נשיא דמוקרטי לשעבר בשם ברק אובמה, היה חלק מממשל אוהד פחות מטראמפ. עם זאת, ביידן לא ירוץ לבטל כל הישג של טראמפ מול ישראל. הוא כן, לטעמי, יחזור לאתגר את ישראל. להבהיר לנו את גודלנו. וטוב שכך.
ואם לחזור לשיחה המביכה ההיא בחדר הסגלגל. תגובתו הדיפלומטית של נתניהו לשאלה המטופשת של טראמפ הוכיחה אולי אפילו לראש הממשלה שעדיף חבר שאומר את האמת ומציב לך מראה שתראה לך את הגודל האמיתי שלך, מאשר אחד שמביך אותך מול החבר'ה.