השבוע הופרה הפסקת האש בעיראק. תשע רקטות נורו לכיוון האזור הירוק בבגדד, בירת המדינה, שם שוכנת שגרירות ארה"ב לצד שגרירויות ומבני ממשל נוספים. רקטות הנורות לכיוון השגרירות האמריקאית בעיראק הוא לא אירוע מפתיע במיוחד, אולם תזמון המקרה והעובדה שהשבוע קרה הדבר, לאחר למעלה מחודש בו חווה האזור שקט, דווקא כן מעניינת.
ביום שלישי האחרון הודיע נשיא ארה"ב היוצא, דונלד טראמפ, על כוונתו להסיג את כוחות הצבא האמריקאי מאפגניסטן ועיראק. בעוד שמאפגניסטן צפויים לסגת כאלפיים חיילים, בעיראק צפוי מספר החיילים להצטמצם מלמעלה מ-3,000 לכ-2,500. עיתוי הסגת החיילים לא מפתיע כלל - 15 בינואר 2021 - כחמישה ימים לאחר מכן צפוי ג'ו ביידן להיכנס לבית הלבן ולהחליף את טראמפ.
טראמפ דיבר ארוכות בשנים האחרונות על רצונו להסיג את כוחותיו מהלחימה במזרח התיכון, ואף עשה זאת, באופן חלקי לפחות, בסוריה. טראמפ הקפיד לטפח מדיניות הנוטה לבדלנות האמריקאית הישנה, והתנערות מתפקיד השוטר העולמי, לפחות מבחינה צבאית. בעוד טראמפ ביקש להראות לעולם שהוא מעדיף לפעול על פי תכתיבים עסקיים ולא צבאיים, ולהילחם באמצעות חשבונות בנק וסנקציות כלכליות, הראתה המציאות שהדברים לא תמיד עובדים כמו שרוצים - הוצאת הכוחות הלוחמים ממדמנות המזרח התיכון השונות אינה משימה פשוטה כלל. כעת נקרתה בדרכו הזדמנות לתפוס שתי ציפורים במכה אחת - גם לנסות ולקעקע את מורשתו, ועל הדרך אם אפשר, לשים רגליים לממשל ביידן החדש.
טראמפ הוכיח בשבועות האחרונים שסדר העדיפויות שלו יכול להיות לעתים שונה מסדר העדיפויות הלאומי. סביר להניח שרצונו להנציח את שמו כנשיא אמריקאי שעשה מעל ומעבר לצמצום הפגיעה בחיי בני המולדת האמריקאית, יחד עם רצונו לפגוע במדיניות העתידית של ביידן, מנצח אינטרסים של ביטחון לאומי. על רקע הביקורת, חשוב להדגיש כי טראמפ עושה מאמצים לעמוד במילתו להחזיר את הבנים הביתה.
הביקורת על מהלכו הנמהר של טראמפ, בעל העיתוי השנוי במחלוקת, אינה מגיעה על מנת להצדיק את נוכחות הצבא האמריקאי על האדמה המדממת באפגניסטן ובעיראק. אין גם לראות בכך אמירה כי מעורבות צבאית אמריקאית באזור הכרחית ומביאה לעולם שכולו טוב, אך למרות זאת אסור להתעלם מן העובדה שהוצאת הכוחות כעת, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, כחמישה ימים בלבד לפני טקס חילופי הנשיא, מהווה טעם לפגם בלשון המעטה. מה שכן אפשר לומר על ההחלטה הזו של טראמפ הוא שבהחלט אפשר לנסות לראות בה סוג של הכרה בהפסדו בבחירות - מה שהוא לא מסכים לעשות בינתיים על במת הנאומים, כפי שמתבקש מאדם במעמדו, הוא כנראה מסכים לעשות בשדה הקרב הנמצא במרחק אלפי קילומטרים מוושינגטון.
כאמור, תשע רקטות נורו ביום שלישי לכיוון השגרירות האמריקאית בבגדד. לא יהיה זה בלתי מדויק להתייחס לאירוע כחגיגות שמחה של אנשי המיליציות השיעיות בעיראק. אותן מיליציות, הנוכחות בחיים במדינה באופן עמוק ביותר מזה שנים ארוכות, ומייצגות נאמנות גדולה ומשמעותית לממשלת איראן, הרבה יותר מאשר לממשלת עיראק, נצרו את נשקן שבועות ארוכים. ביחס לכל השנה האחרונה, שהייתה רווייה בעשרות ואף מאות תקריות ירי שכאלה מאז חיסולו של קאסם סולימאני, כמה שבועות ללא ירי הם פרק זמן ארוך במיוחד.
על פי הדיווחים, לפני מספר שבועות הגיעה לראשי המיליציות העיראקיות הודעה ישירה ממנהיגה העליון של איראן, עלי ח'מינאי, לעצור את האש. באיראן העריכו שהתגברות האלימות טרם הבחירות בארה"ב יוכלו לספק לטראמפ, שנוא נפשם, תחמושת פוליטית משמעותית שתעזור לו בבחירות וביקשו למנוע זאת. מאז חיסול סולימאני הבהירו באיראן ובעיראק שהנקמה הטובה ביותר להתנקשות בו תהיה הסתלקות הכוחות האמריקאים מהמדינה המשוסעת. לכן, נדמה שבהודעת טראמפ השבוע יש עבורם יותר מאשר רק שיגורים ופיגועים מוצלחים נגד הכוחות האמריקאים בעיראק. זוהי כנראה דרכם לחגוג את הסתלקותו של הנשיא שכל כך ייחלו לנפילתו.
ירי הרקטות בבגדד כנראה לא הגיע בהוראה ישירה מלמעלה. יחד עם השמחה על ניצחונו של ביידן בבחירות וסיום כהונתו של טראמפ, מבינים באיראן שעליהם לשרוד בשלום את החודשיים הקרובים, עד יעזוב אויבם את הבית הלבן. באיראן מעריכים שדווקא כעת, מסוגל טראמפ, הנתפס על ידם כחיה פצועה, לבצע תקיפה משמעותית נגד יעדים איראניים או בכירים איראנים ברחבי המזרח התיכון. על אף הדיווחים כי בעצת יועציו החליט לוותר על תכניותיו לתקוף באיראן, אין זה אומר שגם כל בכירי הרפובליקה האסלאמית חסינים. על פי הדיווחים, בטהראן הנחו את כל אנשיהם ברחבי המזרח התיכון להיות בכוננות גבוהה בתקופה הקרובה.
כאמור, ספק גדול אם ביידן שמח למשמע הודעתו של טראמפ השבוע. הנשיא הנכנס צפוי לנקוט בגישה מסורתית בהרבה בנוגע לתחומים שונים במדיניות החוץ שלו, לרבות התנהלותו במזרח התיכון, וכנראה שהיה מעוניין לקבל החלטות כאלה בעצמו. בנוסף, ספק גדול אם טראמפ היה מודיע על כך השבוע אם היה הוא המנצח בבחירות. גם אם ישנה הסכמה בנוגע לחשיבות הסגת הכוחות, נדמה כי היא צפויה להתבצע בתנאים הרחוקים מלהיות אופטימליים. חשוב לזכור כי לכל נסיגה צבאית יש מחיר, ולכל אזור שממנו יוצא צבא, סביר שיכנס כוח צבאי או סמי-צבאי אחר.
למרות דברים אלו, יוכל ביידן דווקא לנצל את המגמה החדשה. כידוע, הנשיא הנבחר לא מסתיר את כוונותיו לשוב לשולחן המשא ומתן עם משטר האייתוללות, ואין ספק כי מהווה עיראק קרקע פוריה למתיחות בין המדינות. כחלק מהצעדים בוני האמון שיתכן וינקוט על מנת לזכות באשראי מצד האיראנים, במטרה להביא לתוצאות חיוביות בשיחות, יוכל ביידן לנצל את הסגת מהכוחות מעיראק לזכותו.
צבא ארה"ב נסוג מעיראק בשנת 2011 ושב אליה בשנת 2014 על מנת להילחם בארגון הטרור של המדינה האסלאמית. בקרוב ימלאו שנתיים להודעה על תבוסתו הצבאית של הארגון, אך לכולם ברור שהוא לא חוסל באופן סופי ואף רחוק מכך. בימים האחרונים נרשמה עליה מסוימת בכמות ובאופי פעולות הארגון בעיראק, סוריה ואפילו מצרים. בנוסף, אנו רואים גם עלייה משמעותית בהיקף פעילותו באירופה.
האמריקאים לא הודיעו עדיין על נסיגה צבאית סופית מהלחימה בעיראק, ולמרות הצהרתו של טראמפ עדיין מחזיקים כוחות גם בסוריה. המדינה העיראקית עוד רחוקה מלשלוט באופן יציב ואבסולוטי בשטחה, על אף ההתאוששות המרשימה משנות הדמים הארוכות שפקדו אותה. יתכן ועל ארה"ב לצמצם את מעורבותה הצבאית במזרח התיכון, אך לא בטוח שעכשיו הוא הזמן המתאים ביותר לעשות זאת, ובכך לאפשר לארגוני הטרור לשוב ולהרים את ראשם. מצד שני, לא בטוח שבשלב מסויים בהיסטוריה של המזרח התיכון היה לכך זמן מתאים.