זה שנה וחצי שתושבי העיר מלבורן, בירת מדינת ויקטוריה באוסטרליה, נכנסים לסגרים ויוצאים מהם עקב התפרצות נגיף הקורונה. לאחרונה החלו הפגנות אלימות ברחובות המדינה נגד מדיניות הממשלה והעומד בראשה סקוט מוריסון, כמו ביתר המדינות באוסטרליה, הפגנות שבימים אלה רק הולכות ומתגברות.

“לממשלה פה יש מדיניות של להגיע לאפס נדבקים, ועל כל מה שיותר מזה – סוגרים מדינה שלמה”, אומר אופיר קוברמן, מתכנת ישראלי שמתגורר במלבורן. “יש סגר הרמטי, אתה לא יכול להיכנס למדינה או לצאת ממנה, יש עוצר החל מהשעה תשע בערב, ואם חלילה אתה נתפס מפר הנחיה כלשהי, אתה מקבל אוטומטית קנס של 5,000 דולר”.

עד כה הצטיינה אוסטרליה בבלימת המגיפה וכמעט לא חוותה תחלואה, מה שגרם כנראה לשיעור ההתחסנות הנמוך בה – רק כ־24% התחסנו בה פעמיים. מאז פרוץ המגיפה נדבקו בה כ־45 אלף בני אדם, ומתו מעל 980. בימים אלה היא חווה גל רביעי של קורונה. האסטרטגיה כוללת מדיניות מחמירה, במטרה להגיע לאפס הדבקות בקהילה, תוך שימוש בסגרים ארוכים לכלל האוכלוסייה.

במסגרת המדיניות, כיום שלוש מתוך שש מדינות הפדרציה מחייבות את כל תושביהן בסגר ביתי. בין המגבלות, שמשתנות ממדינה למדינה: איסור יציאה מהבית משעות הערב, סגירת מקומות בילוי, איסור יציאה מהעיר או כניסה אליה ללא אישור מיוחד, וקנסות כבדים על הפרת הנחיות כגון איסור נסיעה במכונית עם מי שאינו בן משפחה. אחת המדינות שבהן יש בימים אלה סגר היא כאמור ויקטוריה, שבה מספר הנדבקים היומי עומד בימים אלה על כ־50.

לדברי קוברמן, המחאות ברחוב מעידות על כך שהתושבים קרובים לנקודת שבירה. “התרבות האוסטרלית היא תרבות שונה באופן דרסטי מהישראלית”, הוא אומר. “בדרך כלל האוסטרלים מפגינים קצת, לא הרבה, אבל לפני כמה זמן הם השתגעו מזה שהשוטרים השתמשו ברובה גומי נגד המפגינים עצמם, וזה יצר אלימות וסערה. זה מרגיש שלאוסטרלים מתחיל להימאס מהמצב כי הממשלה האוסטרלית משחקת בנו. הם מחליטים על סגר לשבוע ומאריכים אותו כל פעם בעוד שבוע ועוד שבוע, וככה זה נמשך עוד ועוד”.

“מדינת ויקטוריה היא מקרה שונה משאר המדינות”, מסביר עידן גולדברגר, תושב מלבורן ומנכ”ל ארגון הידידים האוסטרלי של בית החולים שיבא תל השומר. “כשאנחנו התחלנו את הסגר, שאר המדינות חיו כרגיל עם סגרים קלים, אז הרבה מתושבי מלבורן התרגזו, אבל עכשיו כולם באותו בור. האוסטרלים לא יוכלו לספוג עוד הרבה. מבחינה כלכלית, אוסטרליה היא מדינה שיש בה שפע גדול, ועד הקורונה - במשך 29 שנה לא היה בה מיתון. עכשיו ברחובות יש הרבה חנויות להשכרה, וקשה לדעת מתי העסקים יצליחו, אם בכלל, להשתקם. בגלל המצב גם החלו ההפגנות, ומדברים פה על כך שאלו ההפגנות האלימות ביותר שהיו באוסטרליה ב־20 השנים האחרונות. אנשים מתוסכלים ומוציאים את זה החוצה כי אין להם כסף ללכת לסופר בשביל לקנות אוכל”.

“האוסטרלים בהתחלה היו תמימים, האמינו לכל מה שהממשלה אומרת וצייתו, כי זה מקום מאוד רחוק ומנותק מחדשות”, מתארת סיגל טבו, תושבת מלבורן. “גם אם הם מקשיבים לחדשות, זה פעם ביום למשך רבע שעה, לא כמו בישראל שבה אנשים צמודים לחדשות 24/7. פתאום נחתה עליהם הקורונה, הממשלה עזרה, ועכשיו לאט־לאט התחילו עוד ועוד הדבקות, הסגרים החלו להחמיר, ואנשים התחילו למחות. בימים האחרונים הייתה הפגנה ענקית נגד הממשלה ונגד הסגר, האוסטרלים מתחילים להגיב ולכעוס. מצד אחד הם יוצאים לרחובות כי נמאס להם מהמדיניות השגויה הזו של הממשלה, ומצד שני, זן הדלתא יכול לסגור אותנו למשך הרבה זמן”.

“האוסטרלים סופגים את הסגרים מכמה בחינות”, מסבירה איילת הרפז, שף־קונדיטורית בעיר דייסלפורד שבמדינת ויקטוריה. “העסקים שנפגעו - החלו לעבור לטייק־אוויי אם מדובר בעסקי המסעדנות, או לעבודה מהבית. הממשלה מספקת עזרה כלכלית רבה מאוד. גם אם אתה הולך לעשות בדיקת קורונה ונאלץ להפסיד יום עבודה, אתה מקבל אוטומטית מענק, וגם בסגר יש פיצוי שבועי. הבעיה היא שאם קורה מקרה הדבקה מחוץ למלבורן, סוגרים את כל המדינה אוטומטית, וזה בעייתי”.

סגורה עד כריסמס

בחודשיים האחרונים גם מדינת ניו סאות’ ויילס ובירתה סידני נכנסו לסגר ארוך ומייגע. ניו סאות' ויילס היא המאוכלסת ביותר בפדרציה ומתגוררים בה כ־8 מיליון מתוך 26 מיליון תושבי אוסטרליה. במסגרת הגל הנוכחי שברה המדינה שיא של מעל 700 מאומתים ביום. “היה לנו מזל בשנה האחרונה כי היו שני סגרים ממש קטנים, ולא היו יותר מדי דרמות עד לפני חודשיים”, מסבירה יעל מרום, תושבת סידני. “הכל התפוצץ ממקרה אחד של נהג של צוות אוויר שנדבק בזן הדלתא מאחת הדיילות במטוס, ומשם הכל הידרדר, וכל סידני נכנסה לסגר”.

איך הגיבו שם לסגר?
“זה היה קצת משעשע לראות איך הם נלחצים משני נדבקים, אבל אז המספרים הלכו וגדלו ונראה כאילו לא נצא מזה, אז הם הקשיחו את ההגבלות. יש היענות מאוד גדולה לסגר. בכל סופר אתה צריך למלא פרטים ושאלון בריאות, לעשות בדיקות חום וגם לעשות צ’ק־אין במקום, כך שאם יש מקרה של מישהו שחולה, אז הממשלה שולחת הוראה לכל מי שעשה צ’ק־אין בסופר להיכנס לבידוד ולעשות בדיקות. הכל מסודר שם. היה אצלנו מישהו שביקר בסופר ונמצא חולה, וכל מי שהיה בסופר בחמשת הימים לפני שאותו אדם גילה זאת – נכנס לבידוד של שבועיים. מדובר על 5,000 איש”.

לדבריה, “יש פה קצת לחץ, ויש מקרים של אנשים שמלשינים על מישהו שראו אותו נכנס לבית של מישהו אחר בניגוד להנחיות. גם המשטרה פה קוראת לאנשים להלשין אם הם רואים שיש אירועים או שכנים שמפירים הנחיות. יש פה קנסות מטורפים. אם אתה נוסע עם מישהו לא מהמשפחה שלך באוטו, יש 3,000 דולר קנס. אנשים די צייתנים, אבל אני לא יודעת עוד כמה הם יוכלו להמשיך כך. זה מתחיל לבעבע אצל האנשים”.

“הפגיעה העיקרית בניו סאות’ ויילס הייתה בתיירות”, מסבירה שירה ילינק, המתגוררת עם בן זוגה בגבול שבין מדינת ניו סאות’ ויילס למדינת קווינסלנד. “היה אצלנו די שקט, גם כשסידני נכנסה לסגר אצלנו הכל המשיך כרגיל. לפני שלושה שבועות הגיע מכחיש קורונה מסידני לאזור, תוך שהוא מפר סגר, והסתובב פה במשך שמונה ימים. לאחר שהתגלו אצלו סימפטומים ובא אמבולנס ופינה אותו והוא גם הועמד למשפט, החליטו לסגור אותנו.

"מיד אחרי המקרה כולם הלכו להיבדק ונמצאו שליליים. עד שאתמול התגלה אדם אחד חיובי, וכנראה הולכים לסגור אותנו שוב. הדיבור הוא שהמדינה תהיה סגורה עד כריסמס. כל התקופה הזו לא היה אצלנו מקרה מאומת אחד כי אנשים לא הלכו להיבדק, מהסיבה שלא רצו שיימצא מקרה אחד של הדבקה, ואז יסגרו אותנו. זה לא אומר שאין פה מקרי הדבקה או שאנחנו מוגנים, אבל בגלל אותו בן אדם שהפר סגר ונכנס אלינו - 40 אלף איש הלכו להיבדק”.

לדברי ילינק, השוטרים האוסטרלים מתחילים להיות אגרסיביים כלפי המפגינים. “היו הפגנות גדולות בסידני ובמלבורן, והשוטרים מתחילים להשתמש ברובי גומי ולירות על מפגינים”, היא אומרת. “יש יותר זעם מצד הציבור. עכשיו גם סוגרים את הגבולות בין המדינות בתוך אוסטרליה, אז המצב רק מחמיר”.

סיר לחץ

בימים האחרונים השתתפו 69 אזרחים אוסטרלים, מרביתם יהודים, במסיבת אירוסים חרדית שנערכה במלבורן והפרו את הסגר. על כך נקנסו משתתפיה בקנס של 350 אלף דולר בסך הכל – אחד הקנסות הגבוהים שהוטלו בעולם מאז פרוץ המגיפה. תיעוד של המסיבה שהועלה לרשתות החברתיות - גרר תגובות נאצה כלפי יהודים בכלל. “השיח מתלהם כשאנשים במצוקה”, מסביר גולדברגר. “שנאת יהודים תמיד הייתה, ויש מקומות גרועים יותר להיות בהם יהודים מאשר אוסטרליה, אבל אכן העלייה באנטישמיות מאוד מדאיגה. האירוע של המשפחה החרדית פוצץ בכוח את העניין האנטישמי”.

עוד כמה זמן לדעתכם האוסטרלים יחזיקו מעמד בסגר הזה?
קוברמן: “עד הסגר החמישי עסקים עוד הצליחו לשרוד, אבל בשני הסגרים האחרונים זו כבר הייתה מכת מוות לעסקים. בגלל הסגרים, גם מספר ההתאבדויות באוסטרליה עלה משמעותית. הפתרון יבוא אם סידני תתחיל לחיות עם הקורונה כמו ישראל”.

ילינק: “זה מבעבע כסיר לחץ אצל האוסטרלים. היכולת לסבול את זה הולכת ופוקעת. אם לא יהיה תאריך סיום לסגר, יבוא הפיצוץ הגדול”.
גם סוגיית החיסונים מטלטלת את אוסטרליה. החיסון הפופולרי שם הוא מבית היוצר של חברת התרופות השוודית אסטרה־זניקה, שלפי דיווחים התגלו מקרים נדירים של קרישי דם בקרב מתחסנים בו. “האוסטרלים קיבלו רישיון לייצר את החיסונים האלה באוסטרליה ונותנים אותם לכולם במקום את אלו של ‘פייזר’”, אומר קוברמן. “יש אנשים שלא רוצים לקחת את הסיכון ומחכים ל’פייזר’, אבל אין מספיק חיסוני ‘פייזר’, והממשלה לא נותנת לכולם, אלא רק לצעירים או באישור רופא”.

גם סגירת השמיים בצורה כמעט הרמטית בפני מי שאינו תושב – מקשה על המצב. “היחידים שיכולים להיכנס אלו תושבים”, אומר קוברמן. “מי שרוצה לצאת יכול רק בשלושה תנאים: או לצורך עסקים לטובת המדינה, או לצורך טיפול רפואי שאי אפשר לעבור באוסטרליה או אם קרוב משפחתו הלך לעולמו במדינה אחרת. הגשתי באופן אישי שתי בקשות לצאת, ולצערי לא אישרו לי. אני מרגיש שאני בבית סוהר. אין חופש ואין חירות”.

“העובדה שהגבולות של אוסטרליה סגורים ליציאה מאוד מאתגרת אותי”, מוסיפה ילינק. “אני לא יכולה לבקר בישראל, ואוסטרליה היא אחת המדינות הבודדות בעולם שיש לה מדיניות כזו. אני יכולה לנסות להוציא אישור מיוחד, אבל זה תהליך מורכב, ואם מאשרים, אז הטיסות מאוד יקרות ומתבטלות לעתים ברגע האחרון. אנשים בקהילות הישראליות כבר לא יכולים עם המרחק הזה מהמשפחה ורוצים לעזוב את אוסטרליה בלי לחזור יותר”.

המדיניות האוסטרלית בולטת במיוחד לעומת המציאות בישראל, שבה נרשמו אתמול 9,831 מאומתים ביום, אך המדיניות היא "לחיות לצד המגיפה", ולהימנע מסגר ככל שניתן.

מה דעתכם על מדיניות אוסטרליה לגבי הקורונה בהשוואה לישראל למשל?
גולדברגר: “הישראלים תופסים משברים בצורה אחרת ומתמודדים עמם אחרת. אנחנו הישראלים מאלתרים דרכנו החוצה, העיקר לצאת מזה, והאוסטרלים יותר אטיים ואוהבים ללכת על בטוח. אוסטרליה יותר מסודרת ויש לזה מחיר. מה שכן, האוסטרלים מסתכלים על ישראל בתדהמה לגבי ההישגים המטורפים באחוזי החיסון הגבוהים. הם כאילו שנה וחצי מאחורי ישראל בהתנהלות עם הקורונה”.

קוברמן: “יש מדיניות לא הגיונית של ממשלת אוסטרליה, אי אפשר להגיע לאפס נדבקים. בישראל לומדים לחיות לצד הקורונה, וכך צריך”.
ילינק: “הם מאוד קשוחים לגבי כל דבר. הם הולכים לפי המודל הסיני וסוגרים על כל נדבק אחד. הם המון מאחורה יחסית לישראל. זו טעות לדעתי. הם רוצים לחסן את כולם, אבל לא מבינים איך לעשות את זה”.

מרום: “באוסטרליה עושים את כל הטעויות האפשריות שבעולם. הייתה להם שנה ללמוד מכל העולם, והם לא למדו. במקום לטפל בזה חכם כמו ישראל, כמעט שנתיים הם נוקטים את אותה מדיניות לא מועילה. הם סוגרים מיליונים של אנשים בבית על מקרה הדבקה שיש בעיר אחת. זו טעות נוראית שתוביל לאבדון”.