במידה מסוימת, הממשלה החדשה בגרמניה שאמור להציג אולף שולץ הצפוי להתמנות היום לקנצלר, היא ממשלה מפתיעה. עד לפני שנים ספורות הראתה המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, SPD, מפלגת השמאל־מרכז הגדולה בגרמניה, סימני דעיכה משמעותיים והחלה לאבד כוח ורלוונטיות. אולם למרות הירידה היחסית בכוחה, היא תשוב היום לשלטון, 16 שנים לאחר שאיבדה אותו. המהלך התאפשר לאחר שמפלגת האיחוד הנוצרי־דמוקרטי, CDU, המייצגת את הימין־מרכז הגרמני, העמידה את ארמין לאשט כמחליף הפוטנציאלי לאנגלה מרקל, אך הוא הביא לה את התוצאה הגרועה ביותר בתולדותיה תוך הפסד דחוק ליריבתה המושבעת.
הקנצלר שולץ, 63, שכיהן בשנים האחרונות כסגנה של מרקל, ייאלץ להתמודד עם לא מעט אתגרים משמעותיים בארבע השנים הקרובות: ממשבר הקורונה, כולל ההחלטה אם לחייב חיסונים במדינה או לאו, דרך הצורך בהעברת רפורמות הקשורות להיבטים טכנולוגיים, ועד ההתמודדות עם המחסור החמור באנרגיה שחווה גרמניה.
לצד זאת, בעקבות התחייבויות שניתנו למפלגת הירוקים במסגרת ההסכם הקואליציוני, גרמניה הציבה יעד: להפסיק בהדרגה את התלות שלה באנרגיה שפוגעת בסביבה ולעבור לאנרגיות מתחדשות. מלבד זאת, הקואליציה החדשה צפויה לייצר גם אתגרים פוליטיים פנימיים. מפלגת SPD, המשתייכת כאמור לצד השמאלי של המפה הפוליטית, תיאלץ להסתדר עם המפלגה הדמוקרטית החופשית, FDP, המשתייכת לימין הליברלי.
לאחר היחסים החמים ששררו בין הקנצלרית מרקל לבין ישראל לאורך 16 שנות כהונתה, עולה השאלה כיצד ישפיעו חילופי השלטון על יחסי ישראל וגרמניה. הקנצלר שולץ חתם עם שותפיו על הסכם קואליציוני שלפיו הם מתחייבים להמשיך את דרכה של מרקל ולראות, כהגדרת מרקל בנאומה המפורסם ב־2008, את ביטחון ישראל וקיומה כ”חלק מהאינטרס הלאומי העליון של גרמניה”. אולם יש להניח שהוא יתמודד עם לא מעט לחץ מצד חוגים פרו־פלסטיניים ואנטי־ישראליים שיתקפו את מדיניותה של ישראל, בעיקר בנושא הפלסטיני. כמו כן, האם שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל וגרמניה יישאר על כנו?
“היחסים בין ישראל לגרמניה הגיעו בשנים האחרונות לרמת אינטימיות וקרבה מאוד משמעותית, עד כדי שותפות שהיא אסטרטגית וחשובה לישראל”, אומר ג’רמי יששכרוף, שגריר ישראל בגרמניה. “הדבר בא לידי ביטוי במגוון נושאים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, ותחומי בריאות, תרבות, מחקר ועוד. למעשה, אין כמעט נושא שאנחנו לא מדברים עליו, וכל צד יודע מה הדעה של הצד השני בכל נושא נתון. יש פה ושם אי־הסכמות, אבל ברוב הדברים יש הסכמות, והן משמעותיות. מבחינת תמיכה בישראל, הרי שרק לאחרונה, במבצע הלחימה האחרון בעזה, ראינו את הייקו מאס, שר החוץ, מגיע לביקור תמיכה בישראל בעיצומה של הלחימה. רוב המנהיגים הפוליטיים של המפלגות הגדולות בגרמניה הביעו תמיכה בישראל, וזה מעיד על קרבה ותמיכה גדולה מצד הגרמנים”.
התמיכה הגרמנית בישראל בשנים האחרונות התקיימה למרות היחסים האמביוולנטיים בין הקנצלרית אנגלה מרקל לבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לדברי יששכרוף, הקנצלר החדש צפוי לאמץ את הקו התומך של גרמניה בישראל, למרות ההתנגדות להמשך הבנייה בהתנחלויות והתמיכה בפתרון שתי מדינות לשני עמים. באוקטובר האחרון אף נפגש שר הבריאות ניצן הורוביץ עם הקנצלר הנכנס אולף שולץ. “אחד הדברים הראשונים ששולץ אמר לו היה בדבר חשיבות המשך היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה”, אומר יששכרוף.
“שולץ היה שותף מלא וחיוני של הממשלה בראשות מרקל ותמך בגישתה כלפי ישראל. גם בתקופה שהוא היה ראש עיריית המבורג ושר האוצר, הקשר איתו היה חיובי. גם אנלינה ברבוק, מנהיגת הירוקים שתתמנה לתפקיד שרת החוץ, הבהירה כי היא מחויבת למדיניות הנהוגה כיום בגרמניה כלפי ישראל ולביטחון מדינת ישראל. אני מניח שנשמע גם דעות אחרות בבונדסטאג, ויהיו גם חילוקי דעות, אבל יש לנו יחסים טובים מספיק כדי לדבר עליהם, להתמודד איתם ולהתגבר עליהם. התחושה העיקרית היא שמתוך היחסים המיוחדים של היום והרקע ההיסטורי נמשיך לקדם את השותפות האמיצה שהתפתחה בשנים האחרונות תחת ממשל מרקל”
לפרוץ דרך
לדברי השגריר יששכרוף, גם ישראל תורמת לביטחונה של גרמניה ומסייעת לה בנושאים שונים: “היחסים המיוחדים עם ישראל צברו משקל רב, וזה לא שהם באים לידי ביטוי רק במחויבות הגרמנית כלפי ישראל וביטחונה; יש שיתוף פעולה, בונים דברים לעתיד. יש פה אינטרסים והבנה שגם הם יכולים לקבל תועלת מאיתנו”.
בהסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה נכתב כי גרמניה תתמוך בפתרון שתי המדינות לשני העמים לפי עקרונות גבולות 67’ ומופיעה בו קריאה נגד בנייה בהתנחלויות. במקביל נכתב כי גרמניה תגנה כל איום או טרור נגד ישראל. כמו כן, נכתב כי “גרמניה נגד צעדים חד־צדדיים שיכולים לפגוע בתהליך השלום”. בהסכם נכתב כי גרמניה תתמוך בארגוני חברה אזרחיים לפליטים פלסטינים כמו אונר”א, אבל תוך בדיקה וניטור שהם לא תומכים בתכנים ובמסרים אנטישמיים.
“אני חושב שהממשלה הנוכחית תהיה ביקורתית יותר כלפי ישראל”, אומר ראלף שולר, האחראי על סיקור הפרלמנט והקנצלר בעיתון “בילד”. “אנחנו רואים שבאופן כללי בצד השמאלי של מפלגות הירוקים ו־SPD נמצאים גורמים המזדהים עם תנועות אנטי־ישראליות, והשאלה היא אם המנהיגים של המפלגות הללו יעצרו את הביקורת שמופנית כלפי ישראל, בדגש על הנושא הפלסטיני.
בגלל שיש יותר גורמים פרו־פלסטיניים במפלגות הללו, ייתכן שהביקורת על ישראל תהיה מיידית וגדולה יותר”. לדברי שולר, מינויה של קלאודיה רוט ממפלגת הירוקים, שידועה כמי שמבקרת את ההתנהלות הישראלית כלפי הפלסטינים, לתפקיד שרת התרבות – עלול להוביל לשינוי בטון הציבורי כלפי ישראל. “ישראל צריכה לסמוך יותר על מפלגת FDP, המפלגה הדמוקרטית החופשית, בקואליציה הזאת. מנהיג המפלגה כריסטיאן לינדנר מאוד ברור בתפיסה החיובית שלו כלפי ישראל והוא מרכיב חשוב בקואליציה”.
גם חבר הפרלמנט פרנק מולר־רוזנטריט ידוע בתמיכתו המובהקת בישראל. “היחסים עם ישראל מעוגנים בהסכם הקואליציוני והתמיכה בה כתובה בצורה ברורה“, אומר מולר־רוזנטריט. "הקמת הממשלה החדשה תביא עמה הזדמנויות חדשות לקידום הקשר בין המדינות. ביטחון מדינת ישראל וקיומה ממשיכים להיות ערך עליון באינטרס הלאומי הגרמני, ובנוסף, הממשלה שמה עצמה במקום המתנגד לפעולות אגרסיביות מצד השלטון האיראני. ישנו גם קונצנזוס בקואליציה לגבי חשיבות ביטחונם של יהודי גרמניה“. לדבריו, הצפי הוא שישראל תיהנה מתמיכתה של גרמניה גם במוסדות האו“ם.
מה יהיה בהקשר הפלסטיני?
"השינוי המשמעותי במזרח התיכון הוא כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. החזון שלנו הוא שהמזרח התיכון יהיה אזור משגשג, וכדי שזה יקרה חייבת להגיע הפחתה בתוקפנות וכריתת בריתות נוספות כמו הסכמי אברהם. הרשות הפלסטינית יכולה להפוך מרכז כלכלי אזורי, דבר שיכול לשפר את חייהם של האזרחים הפלסטינים. גם בהקשר הזה הממשלה החדשה יכולה לייצר הזדמנויות חדשות ולפרוץ דרך“.
המפתח בוושינגטון
מי ששותף לתחושה שלא תהיה פגיעה ביחסים בין המדינות הוא זיגמר גבריאל, שר החוץ הגרמני לשעבר שכיהן בין 2009־2017 כיו“ר מפלגת SPD: "אני לא חושב שהגישה לישראל תשתנה כי לעמוד לצד ישראל זה משהו שנמצא בקוד הגנטי של גרמניה. במפלגות הקואליציה ניתן למצוא צדדים עם סימפטיה לפלסטינים, אך זה לא אומר שהממשלה החדשה תצא בקריאות חריפות נגד הממשלה הישראלית“.
לדבריו של גבריאל, היעדר ניסיון מצד השותפות הקואליציוניות במדיניות חוץ יגרום להן להתנהל בזהירות ובצורה מדודה בכל הקשור למדיניות החוץ של גרמניה, כל שכן מול ישראל. "אולף שולץ מחויב לאמירה של הקנצלרית מרקל בנוגע למחויבות הגרמנית לביטחונה וקיומה של מדינת ישראל“, הוא אומר. "האנשים שמובילים את מדיניות החוץ של גרמניה ייזהרו לא לעשות טעויות. יכול להיות שנשמע יותר אמירות ביקורתיות כלפי ישראל מצד חברי פרלמנט ממפלגות הקואליציה, אבל אני לא חושב שתהיה לזה השלכה על המדיניות הרשמית של גרמניה“.
לדברי גבריאל, גרמניה תיצמד לברית נאט“ו בכל הקשור להחלטות משמעותיות בנושאים כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני וגם הגרעין האיראני, שבו גבריאל היה מעורב, בין היתר בבניית הסכם הגרעין עם איראן: "ביטחונה של ישראל חשוב לנו. במקביל, בכל הקשור לנושא האיראני אנחנו מסתכלים על הדברים אחרת. אנחנו תמכנו בהסכם הגרעין הקודם והתנגדנו לעזיבתו של הנשיא טראמפ.
אני חושב שצדקנו כי כרגע ישנו מצב שהינו מסוכן יותר עבור ישראל. זמן הפריצה לעבר הכנת פצצה גרעינית קצר יותר מאשר הוא היה כאשר ההסכם היה בתוקף. בנושא איראן, המדיניות הגרמנית תתמוך בקו של האיחוד האירופי, גרמניה תקיים שיחות עם הבריטים, הצרפתים והשותפים האחרים בנאט“ו לגבי האופן שבו אירופה תתייחס לסוגיית איראן. כולם מקווים שנגיע להסכם, וצריך להגיד את הדברים: המפתח להשגת הסכם נמצא בוושינגטון, לא בברלין“.