משבר הקורונה
רגע לפני שהסתיימה שנת 2020, החלו מדינות רבות את מבצעי החיסון המיוחלים נגד נגיף הקורונה. כזכור, חיסונים פותחו במהירות שיא והתקווה הייתה כי הנה נמצא הפתרון להתמודדות עם המגיפה הקשה ביותר זה 100 שנה. קבוצות הגיל המבוגרות היו הראשונות שקיבלו את הזריקות, ובהמשך התרחבו קבוצות האוכלוסייה עד שהגיעו לאחרונה לילדים בני 5־11. בימים אלה כבר מתקיימים ניסויים למתן חיסונים החל מגיל שנתיים וחצי.
בינתיים, הנגיף ממשיך לייצר מוטציות ווריאנטים שמראים כי המאבק עוד רחוק מסיום. תחילה היו אלה הווריאנטים אלפא וביתא שהעלו את התחלואה והכינו את הרקע לזן דלתא, שהשתולל ללא רחמים ברחבי העולם ותקף בעיקר בלתי מחוסנים. כאשר עקומת הדלתא החלה לרדת, לא מעט בזכות חיסוני הבוסטר, ונרשמה חזרה הדרגתית לשגרה, הופיע בחודש שעבר הווריאנט החדש – האומיקרון – הזן המידבק ביותר עד כה שמזניק את התחלואה לשיאים חדשים ומאלץ ממשלות ברחבי העולם שוב להטיל מגבלות ואף לחזור לסגרים מלאים. כך, אחרי שנת הקורונה השנייה, ישנה תחושה של עמידה במקום, ואף חזרה לאחור, עם לא מעט סימני שאלה לקראת החורף הנוכחי והחודשים הבאים.
ההצלחה היחסית של החיסונים, במיוחד במניעת מחלות קשות ומוות, לא הרגיעה את מתנגדי החיסון, שחלקם ניזונים מתיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות. המחאה הציבורית רק גברה כאשר ממשלות שונות החלו לקבוע חובת חיסונים וחובת תו ירוק במקומות ציבוריים, ומאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות בברלין ובלונדון, בווינה ובאמסטרדם, בסידני ובלוס אנג'לס, עם שלטים דוגמת "אנחנו לא עכברי מעבדה" ועם השוואות לעולם האורווליאני של הספר "1984". לא מעט פעמים המחאה גם עברה לפסים אלימים שהתבטאו בעימותים עם כוחות המשטרה, התקפות נגד מרכזי חיסונים ואיומים נגד מומחים ופקידי ציבור.
הופעתם של הווריאנטים החדשים הביאה לעלייה בתחלואה בקרב הלא מחוסנים. לא מעט מהם גם שילמו בחייהם על ההתעקשות לא לקבל את הזריקות מצילות החיים. ככל שעקומת התחלואה הקשה עלתה, כך נאלצו הרשויות להחריף את המגבלות, גם כלפי המחוסנים, והדבר מעורר התמרמרות נוספת ומגביר מתיחויות חברתיות וטענות לפגיעה בזכות לשוויון.
מגמה נוספת שהחיסונים החריפו הייתה הפער בין המדינות העשירות, בעיקר במערב, שמיהרו לקדם את קמפיין החיסונים והגיעו כבר לשלב הבוסטר, ובין המדינות העניות, מרביתן באסיה ובאפריקה, שעדיין מחזיקות בשיעורי התחסנות נמוכים ביותר, בין היתר בשל מחסור בחיסונים. אומנם בחודשים האחרונים האיצו ארצות הברית והאיחוד האירופי את הסיוע למיזם "קובאקס" (Covax), שנועד לספק חיסונים למדינות עניות, אולם הדרך לסגירת הפערים עדיין ארוכה.
בנוסף, בעוד שהממצאים מראים כי החיסונים של פייזר ומודרנה, בייחוד מנות הבוסטר, יעילים מול האומיקרון, שאר החיסונים, ובהם אסטרהזניקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון והחיסונים מתוצרת סין ורוסיה - לא מגלים יעילות. הבעיה היא שאלה מרבית החיסונים שמגיעים למדינות החלשות. "אם נסיים את אי־השוויון, נסיים את המגיפה", הצהיר מנהל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תיאודורוס גברה־יסוס. "אם נאפשר לאי־השוויון להמשיך, נאפשר למגיפה להמשיך". החודשים הקרובים יעידו אם המסר הדהד ושינה את התמונה.
משבר האקלים
מגיפת הקורונה דחקה לשוליים אתגר אחר שעמו מתמודדת האנושות כבר לא מעט שנים - משבר האקלים, אולם השנה הוא שוב סיפק לא מעט כותרות עם אירועי טבע חריגים שהתרחשו ברחבי העולם.
בפברואר האחרון התמודדה טקסס, אחת המדינות החמות בארצות הברית, עם הטמפרטורות הנמוכות ביותר זה 30 שנה שהפכו אותה לקרה יותר מאשר אלסקה. הקיץ האירופי הפך לסיוט עם גשמים כבדים שגרמו לשיטפונות במערב גרמניה, בבלגיה ובהולנד והותירו יותר מ־200 הרוגים ונזקים במיליארדי אירו ליישובים ולתשתיות.
בנוסף, בסוף יוני ותחילת יולי פקדה "כיפת חום" קיצונית את מערב קנדה וצפון־מערב ארצות הברית עם טמפרטורות שוברות שיאים, שגם החריבו את הכפר לייטון אחרי שנמדדה בו הטמפרטורה הגבוהה ביותר בתולדות קנדה. שריפות ענק השתוללו במהלך הקיץ בקליפורניה, ביוון, בצפון אפריקה ואפילו בסיביר.
עונת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי הייתה רגועה באופן יחסי לעומת עונת השיא בשנה שעברה, אולם עדיין סיפקה ארבעה הוריקנים עוצמתיים, הבולט שבהם היה הוריקן איידה שפגע בלואיזיאנה, 16 שנה אחרי הוריקן קתרינה, והותיר עשרות הרוגים ונזקים נרחבים. שרידיו של ההוריקן יצרו שיטפונות פתע בניו יורק ובניו ג'רזי, שבהם נהרגו קרוב ל־40 בני אדם.
בתחילת נובמבר האחרון, אחרי דחייה של שנה, התקיימה ועידת האקלים של האו"ם בגלאזגו. אסונות הטבע, יחד עם הדוחות המדעיים שהתריעו כי התחממות כדור הארץ לא נעצרת והזהירו מהסלמה באירועי הטבע החריגים, סיפקו תקווה שמדינות העולם יתאחדו הפעם מול האתגר. ההתחלה הייתה אופטימית עם התחייבות לעצירת ביעור היערות ולצמצום פליטת גזי המתאן. אולם הוועידה הסתיימה בקול ענות חלושה: המדינות קיבלו עוד שנה כדי להציג תוכניות מפורטות לעמידה ביעדים של הסכם פריז מ־2015 וגם נמנעו מלהצהיר במפורש על סיום השימוש בפחם. לנשיא הוועידה, השר הבריטי אלוק שארמה, לא נותרה ברירה אלא להתנצל בדמעות על האכזבה מהתוצאות.
בינתיים, הטבע ממשיך להכות: האזורים בחוף הצפון־מערבי של האוקיינוס השקט בקנדה ובארצות הברית, שבקיץ סבלו מטמפרטורות שיא, התמודדו בחודש שעבר עם סופות קשות שיצרו הצפות ושיטפונות. סופות טורנדו חריגות לחודש דצמבר השתוללו בארצות הברית, בהן טורנדו עוצמתי שחצה מאות קילומטרים במערב התיכון והותיר שביל של הרס עם קרוב ל־100 הרוגים. בדרום הפיליפינים גרם בשבוע שעבר טייפון אדיר למאות קורבנות.
המרוץ לחלל
מול הקשיים, סיפק השנה תחום החלל כותרות חיוביות ופריצות דרך היסטוריות שגרמו גם לקפטן קירק הוותיק להרגיש כי "החלל הוא הגבול האחרון".
אחרי עיכובים ממושכים, החלל הפך ליעד תיירותי חדש, אף שמרבית הטיסות עדיין מגיעות רק לסף החלל, נמשכות דקות ספורות בלבד ומתאפשרות למי שיכולים להרשות לעצמם את התענוג היקר שעומד על כרבע מיליון דולר לכרטיס. זכות הראשונים הייתה של ריצ'רד ברנסון, המיליארדר הבריטי הססגוני, שהמריא ב־11 ביולי ברכב החלל "יוניטי 22" של "וירג'ין גלקטיק" עם שלושה אנשי צוות נוספים מהחברה עד לגובה של 88 קילומטר.
תשעה ימים לאחר מכן, בדיוק 52 שנה אחרי הנחיתה על הירח, הצטרפה גם חברת "ניו אוריג'ין" של ג'ף בזוס עם החללית "ניו שפרד", שעליה היו מייסד אמזון ועוד שלושה נוסעים שהגיעו עד לגובה של 105 קילומטר. מאז המריאה "ניו שפרד" לעוד שתי טיסות. בטיסה השנייה באוקטובר היה גם השחקן וויליאם שאטנר, שלא רק השלים מסע שהחל לפני 55 שנה כאשר גילם את דמותו של קפטן ג'יימס טיבריוס קירק בסדרה המקורית של "מסע בין כוכבים", אלא גם הפך בגיל 90 לאדם המבוגר ביותר שהגיע לחלל אי פעם.
מי שכבר הגיע לשלבים מתקדמים יותר הוא הצלע השלישית במרוץ המיליארדרים - אילון מאסק. חברת "ספייס אקס" שלו כבר הפכה לספקית השירותים המרכזית של נאס"א, כאשר רקטות הפלקון משגרות באופן שגרתי לוויינים ואת רכב החלל "דראגון" עם אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. בספטמבר רשמה החברה היסטוריה נוספת עם הוצאתה לפועל של "אינספיריישן 4", המשימה הפרטית הראשונה בחלל שבמסגרתה הקיפו ארבעה אסטרונאוטים חובבים את כדור הארץ במשך שלושה ימים.
באוקטובר זכו השחקנית הרוסייה יוליה פרסילד והבמאי הרוסי קלים שיפנקו להיות הראשונים לצלם סרט בחלל. בכך הקדימו את השחקן טום קרוז שגם הוא עובד על סרט שמצולם בחלל. פרסילד ושיפנקו הגיעו לתחנת החלל על גבי רקטת סויוז רוסית ובמשך 12 יום צילמו סצינות עבור סרט עלילתי על מנתחת לב שטסה כדי לטפל בקוסמונאוט.
גם סין עלתה שלב בפעילותה מחוץ לכדור הארץ כאשר החלה לבנות השנה תחנת חלל חדשה שאמורה לפעול במשך 15 שנה, וכבר מארחת טייקונאוטים למשימות ממושכות. אולם השיגור הראשון בחודש מאי כמעט הסתיים באסון כאשר ליבת המשגר של הרקטה יצאה מכלל שליטה, ובמשך ימים היה חשש שהיא תתרסק על מקום יישוב עד שבסופו של דבר נפלה לים.
בפברואר, הגיעה המקפת הסינית "טיאנוואן 1" למאדים, וכעבור שלושה חודשים בוצעה נחיתה מוצלחת של הגשושית ג'וז'ונג, שהפכה את סין למדינה השנייה בעולם שנוחתת על הכוכב האדום אחרי ארצות הברית. האמריקאים עצמם הנחיתו על מאדים את הגשושית "פרסרוונס" בפברואר, ועליה גם היה המסוק הרובוטי "אינג'יניואיטי", שבחודשים האחרונים גומע מרחקים בשמי הכוכב. בפברואר הפכה איחוד האמירויות למדינה הערבית הראשונה שמגיעה למאדים כאשר החללית "הופ" נכנסה למסלול סביב כוכב הלכת והחלה למפות את האטמוספרה שלו.
