מחשב מול מחשב: הנבואות של הפרשנים הביטחוניים דיברו רבות על מעבר של חלק גדול מהמערכה לתוך מסכי המחשבים, ושהמלחמות בימינו מתרחשות לרוב במרחב הקיברנטי, לא פחות מאשר במציאות. האם כך המצב גם בין רוסיה ואוקראינה? יוסי רחמן, ראש מחלקת המחקר בחברת סייבריזן אמר הבוקר (שני) לליאת רון ברדיו צפון 104.5fm: "האוקראינים הזמינו את הציבור לתקוף מטרות סייבר רוסיות".

"יש לנו ארבעה סוגים של שחקנים בלוחמה הזו", טען רחמן תחילה. "יש לנו מצד אחד את הרוסים, ומצד שני את האוקראינים. יש כל מיני גופים מטעם עצמם. וכן את חברות הטכנולוגיה הענקיות כגון גוגל, פייסבוק ועוד".

רחמן טען שכמות תקיפות הסייבר מצד הרוסים לעבר האוקראינים עלה משמעותית במהלך הלחימה: "תחשבי על מטוסים שמפציצים בלי להתחשב במה הם פוגעים". לדבריו, כמה ימים לפני הפלישה הרוסית רוסיה החלה במתקפה על אתרי ממשל, בנקים וחברות אוקראיניות במטרה להשבית את פעילותן. עם התחלת הפלישה עלתה עוצמת התקיפות, המורכבות משני סוגים: וירוס כופר, והשבתת מערכות מחשבים.

מתקפת סייבר, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס,אינג אימג')
מתקפת סייבר, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס,אינג אימג')

האקר, מתקפת סייבר (צילום:  REUTERS/Kacper Pempel)
האקר, מתקפת סייבר (צילום: REUTERS/Kacper Pempel)

"בצד האוקראיני יש ניסיון להגן על תשתית האינטרנט שלהם, ובמקביל שר הדיגיטל הוציא קול קורא בו הוא מזמין את כל מי שמבין בסייבר להגן על אוקראינה", הוסיף רחמן. "הם פרסמו בטלגרם בנק מטרות ברוסיה. תחשבי ששר הביטחון במדינה שאליה פולשים יבקש מהציבור לשלוח רחפנים מתאבדים ויפרסם את בנק המטרות במדינה שעימה נלחמים", הסביר.

"אנחנו לא מסייעים באופן ישיר", אמר רחמן לגבי העבודה שמבצעת החברה שבה הוא עובד, "אולם עבור אותם כלי התקיפה שבהם עושים שימוש הרוסים, אנחנו מפרסמים את אמצעי הזיהוי על מנת שיוכלו להתגונן מולם", הוסיף.