בשבועיים וחצי האחרונים החלו עוד ועוד מתושבי אוקראינה, אזרחים נמלטים ולוחמים, להעלות לטיקטוק ולאינסטגרם סרטונים שלהם מתארים את הלחימה – הבתים ההרוסים, הטנקים המפגיזים וזעקות האימה – במה שהופך ליומני מלחמה אישיים. את התיעוד הזה הם מתעקשים לעשות למרות המכשולים שעומדים בדרכם – חיבור אינטרנט לא רציף עקב פגיעה בתשתיות, תחת אש ובזמן מנוסה ממקום מחסה אחד למשנהו.
“התחלתי לתעד ולדווח בטיקטוק את כל מה שקורה לי ביומיום ברגע שרוסיה התחילה להפגיז אותנו", מספרת מרתה וסטויה בת ה־20 מקייב. “חשוב לי להעביר מידע מהימן, ומה יותר מהימן מלצלם בעצמי מה שקורה ולהראות בתים הרוסים ופחד, כפי שאני וחבריי חווים אותו? הסרטון הראשון צבר עד כה למעלה מתשע מיליון צפיות, וזה ממשיך לעלות. יש אנשים שלא סומכים על עיתונאים בגלל שהם עלולים להעביר פייק ניוז, אבל כשאני, בחורה רגילה מקייב, מצלמת את מה שאני רואה – זה יותר אמין".
אחת הראשונות לתעד את המלחמה בטיקטוק הייתה ולריה ששנוק, אוקראינית בת 17 שעוסקת בצילום, ותיעדה את המראות תחת השם valerishh. “המצב רק הולך ומחמיר", אמרה בימים האחרונים בראיון ל־CNN. “אני אוהבת להעלות קטעי וידיאו לטיקטוק, זו פלטפורמה טובה להראות מה שאנחנו רואים בחיים, ויום אחד החלטתי להעלות סרטון של איך נראה הבונקר שלנו אחרי ההפגזה. זה הפך לפופולרי, ולכן החלטתי להעלות סרטונים נוספים. אני מרגישה שזו המשימה שלי, להראות לעולם מה המצב באוקראינה".
סשה רהיילו, דוגמן אוקראיני, העלה אף הוא לאחרונה לא מעט סרטוני טיקטוק מהשטח ובהמשך עבר לדווח גם בסטורי שבאינסטגרם. “החלטתי להתחיל לפרסם עדכונים על המצב בטיקטוק ובאינסטגרם כי ראיתי שיש כל כך הרבה דיס־אינפורמציה מהצד הרוסי, והרבה אנשים ברחבי העולם מבולבלים ולא יודעים מה המצב באמת", הוא מספר. “אז החלטתי להראות מה שאני רואה במו עיניי. בייחוד עכשיו, שהמצב הזה כל כך לא הוגן כלפי תושבי אוקראינה, זה חשוב מאוד להראות לעולם את מה שקורה לעם שלי, כולל ההפגזות של גני ילדים ושל בתים ופגיעה באזרחים שוחרי שלום. זה אבסורדי שאנשים מאמינים למי שמפגיזים את המדינה שלנו, ולכן חשוב לי לדווח מה שקורה מנקודת מבטי".
מהן התגובות שקיבלת על הסרטונים שהעלית עד כה?
“תגובות תומכות מאנשים רבים שגרמו לי להבין כמה חשובה העובדה שאני מעלה את הסרטונים האלה ומדווח לכל העולם. זה גרם לי להמשיך לעשות זאת כדי להשמיע את קולי. הטיקטוק והאינסטגרם זו הדרך. אנחנו נלחמים על החופש שלנו ועל הדמוקרטיה. אנחנו נלחמים עבור כל העולם, ואנשים מבינים את זה ותומכים באהבה ובשלום".
לדבריו, גורמים רוסים דיווחו לטיקטוק על החשבון שלו, מה שהוביל לסגירתו. “אני רוצה להגיד לכל החבר’ה, כמוני, שמעלים יומנים לטיקטוק: היזהרו מדיווחי חסימה של גורמים רוסים", הוא אומר. “הם מנסים לעצור אותנו, אבל הם לא יצליחו. אנחנו ננצח".
ניקיטה איגורביץ’, טיקטוקר מאוקראינה, מתמקד בהתקרבות לחיילים הרוסים המכתרים את שכונתו ותיעודם. סרטון שלו, שבו תיעד חייל רוסי מכוון נשק למפגינים אוקראינים שהתקרבו לכיוונו, ובסוף נסוג אחורה, גרף למעלה משישה מיליון צפיות. “פרסמתי את הסרטון הזה בטיקטוק כדי שאנשים יוכלו לראות מה בדיוק קורה באוקראינה", הוא מסביר. “רוסיה תקפה אותנו והיא הורסת את הערים שלנו ואת מרכזי המידע, הורגת אזרחים, וחשוב לי לתעד מה שאני יכול כדי להעביר את המסר".
אתה חדש בטיקטוק, פתחת חשבון בשביל המטרה הזו?
“כן, מעולם לא היה לי חשבון טיקטוק, אבל הבנתי שזו הדרך שלי לדווח מדי יום מה שקורה באוקראינה. לא שיערתי שהסרטונים האלה יהפכו לכל כך פופולריים, בייחוד הסרטון הראשון שגרף בתוך שלושה ימים למעלה מארבעה מיליון צפיות. יש הרבה אנשים שתומכים בי ויש גם ששונאים אותי, זה נורמלי וזה לא מציק לי".
לא פחדת להעלות סרטון כזה?
“לא פחדתי. אני רוצה שהעולם יראה את האמת. אנחנו במלחמה. רוסיה תקפה אותנו, והרבה אנשים לא מאמינים לדיווחים".
שהמשפחה תראה
אבל לא רק אזרחים במנוסה מעלים סרטוני תיעוד, אלא גם חיילים אוקראינים. אחד מהם, שמעלה סרטונים לטיקטוק, לאינסטגרם ולעמוד הפייסבוק שלו, הוא מירוסלב ולגן מקייב, שמתעד מנקודת מבטו את הטנק שלו שמפגיז כוחות רוסיים, כבישים אחרי הפגזה, ונסיעות דרוכות בדרך לקרב. “אני מעלה סרטונים קבועים לאינסטגרם ולטיקטוק כדי שקודם כל המשפחה שלי תראה שאני חי ושאחיי לנשק חיים", הוא מספר בראיון שהסכים לתת באישור מפקדו. “אני גם מעלה את הסרטונים האלה בשביל הרוסים, שיראו שאנחנו מפוצצים אותם".
אתה לא מפחד להסתבך עם הצבא?
“לא, כל חבריי והמפקד שלי עושים את זה גם, זו הדרך שלנו לתעד את המלחמה כמו שהיא באמת מהזווית שלנו, החיילים הפשוטים, ולהראות לתושבים שאנחנו נלחמים עבורם, ונמצאים פה תמיד בשבילם. אני גם מצלם את השטחים שנהרסו כדי שידעו בעולם כמה נזק הרוסים עשו לנו, ושכל תושב בעולם, גם אצלכם בישראל, ידע שפוטין הוא פשיסט, ויש לנקוט נגדו סנקציות".
יומן מחאה
גם בצד הרוסי יש מי שנעזרים ברשתות החברתיות כדי לתעד את המתרחש ולמחות על הפגיעה הרוסית בזכויות אדם, בין היתר הפגיעה בזכות להפגין, חסימת הגישה של אזרחים לפייסבוק ולטוויטר וסגירת חשבונות טיקטוק.
מי שהסכימה להתראיין לכתבה זו היא הבלוגרית נטאשה, שמעלה לטיקטוק ולאינסטגרם על בסיס קבוע תמונות וסרטונים מהפגנות נגד השלטון הרוסי שנערכות בימים אלה. חשבון הטיקטוק שלה כלל מיליוני צפיות לסרטונים מהפגנות נגד פוטין, אך בעת כתיבת שורות אלה החשבון נסגר, ולכן היא העתיקה את סרטוניה לאינסטגרם. מחשש לצפייה בהתכתבותנו, הראיון בינינו נערך בטלגרם דרך חשבון שפתחה בשם בדוי.
“יש לי בלוג שעוסק באופן כללי בכל מה שקורה ברוסיה, והבלוג שלי תמיד מתעד מה שקורה", היא מספרת. “כשידעתי שהמלחמה הולכת לפרוץ, מצאתי בטיקטוק ובאינסטגרם דרך לנהל יומן מחאה נגד המלחמה, נגד דיכוי ונגד פגיעה בחופש הביטוי. הלכתי לכל מקום הפגנה בולט והראיתי מה שקרה".
את לא פוחדת?
“ברור שאני פוחדת, אני חיה בפחד כי אני יודעת שזה יכול לסכן אותי, בייחוד שהדעות שלי לא תומכות במה שקורה בקרמלין. אני לא יכולה לחשוף מידע על החיילים שלנו ועל מה שקורה בשטח, ולכן אני מעדיפה לא לדבר על זה בכלל".
מהן התגובות שאת מקבלת?
“רוב האנשים תומכים במה שאני עושה וחושבים כמוני, כי אנחנו רוצים להעביר מסר שאנחנו לא אשמים במה שהממשלה עושה, ואנחנו משלמים את המחיר למרות שלא אנחנו, האנשים הרגילים, אלו שפתחו במלחמה. זה משהו שחשוב לי להראות בסרטונים שאני מעלה מהחזיתות השונות של ההפגנות והמחאות. יש עכשיו שנאה רבה כלפי רוסים, וקשה להסביר את התחושות. אתה הרי לא יכול להעביר ביקורת על הממשלה, לא משנה מי צודק ומי לא, ולכן הסרטונים שלי עובדים כי אני כן מעזה לעשות זאת".
את הסרטונים שהיא מעלה אי אפשר לראות ברוסיה, אלא רק ביתר העולם. “מפעילים סנקציות על הנושא הזה כדי למנוע מאיתנו להביע את דעתנו בפומבי", היא אומרת. “לכן אי אפשר ברוסיה לראות מה שאני משתפת כרגע, אלא רק מחוץ למדינה. החלטתי שהדיכוי גדול מדי בשביל שאשתוק, אז אני מצלמת מה שקורה ברוסיה מהזווית שלי, מהשטח, ומראה לעולם מה באמת קורה. חשוב לי להראות איך הסנקציות משפיעות עלינו. אני נלחמת בגזענות ובשנאה כלפי הרוסים".
מהי האווירה ברחוב הרוסי כיום?
“כמה מחבריי עזבו את רוסיה, כמה רצו לעזוב, אבל פוחדים כי הם יודעים שיש שנאה רבה כלפי הרוסים כרגע בגלל המלחמה. הם חוששים לחייהם. זה מאוד מדאיג ואני מבינה את זה. אין הרבה קולות שיוצאים מתוך רוסיה עכשיו, ורוב הקולות שתשמע הם קולות של הממשלה ושל תומכיה, וזה עצוב. לכן חשוב לי להעלות את הסרטונים שלי כדי להשמיע מה באמת אנחנו חושבים. אני רואה במה שאני עושה משימה שאני חייבת לחלוק עם העולם. אני חייבת להראות שאנחנו בני אדם רגילים ולא אשמים במה שקורה. חשוב שמדינות שמקבלות אליהן רוסים - ידעו שאנחנו לא אשמים במה שקורה. הייתי רוצה שיתייחסו אלינו כאל שווים ולא ייתנו לנו לשלם את המחיר של המלחמה, כי לא אנחנו, האזרחים, יזמנו אותה".
