המלחמה באוקראינה בעיצומה, אבל שירותי הביון המעורבים בה כבר עושים את חשבון הנפש (הזמני) לגבי הצלחותיהם ובעיקר כישלונותיהם.
מקורות יודעי דבר אינם מהססים להתחלק במידע וברשמים, במיוחד מצד אלה שלא ידעו לקרוא נכון את המפה ובפרט לגבי הצפי לעצם פריצת המלחמה. אין ספק שהכישלון הגדול הוא של השירותים האירופיים, במיוחד של הצרפתים והגרמנים, ובמידה רבה של האוקראינים שסמכו עליהם יתר על המידה.
על פי המקורות, קבוצה של חמש מדינות – ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה - קיימה במשך חודשים התייעצויות והתחלקה במידע לגבי סיכויי פריצת המלחמה, אך לא הצליחה להגיע לגיבוש אסטרטגיה משותפת. שני מחנות נוצרו, כאשר באחד ארה"ב ובריטניה שהיו משוכנעות שפוטין יתקוף, ובאחר האירופים האחרים שחשבו שיש עוד מקום למשא ומתן דיפלומטי. האמריקאים והבריטים מסרו לעמיתיהם כבר באוקטובר 2021 על סבירות גבוהה לתקיפה רוסית.
עם זאת, הצרפתים מתלוננים שהאמריקאים לא חלקו איתם את המידע וציפו להחלטת הבית הלבן, שאישר באמצע נובמבר להעמיק את שיתוף הפעולה. בדצמבר טענה אווריל היינס, מנהלת שירות הביון הלאומי האמריקני DNI, כי הצהרותיו המרגיעות של פוטין הן הטעיה, והבריטים תמכו בהערכה זו. שני השירותים נהנו ממקורות טובים אצל האוקראינים, שגם הם רחוקים מלהיות אחידים, ובמיוחד נהנו האמריקאים, כנראה, ממודיע בכיר בצמרת השלטון הרוסי, ולכן סירבו להתחלק בכל מידע שעלול להסגיר אותו.
הבריטים ארגנו בשנה שעברה תמרונים צבאיים משותפים עם האוקראינים, ומדריכים שלהם נשלחו להכשיר כוחות אוקראינים. חלק גדול מהתמרונים נערכו בבסיס הגדול ביבוריב, ליד גבול פולין, שספג בסוף השבוע שעבר מתקפת טילים רוסית קשה שבה נהרגו עשרות אנשי צבא שהיו שם. לדברי האוקראינים לא היה שם שום גורם זר, אולם הרוסים טענו כי שהו שם לפחות "180 שכירי חרב זרים".
במקביל סיפקו הבריטים לאוקראינה ציוד טכני מתקדם שסייע לה לפחות בתחילת המתקפה, אולם הם שינו את הערכותיהם לגבי מועד הפלישה וגם לא העריכו מספיק את מידת ההתנגדות של האוכלוסייה האוקראינית מפני שסמכו יותר מדי על תגובתה של החברה האזרחית הרוסית לפלישה.
צרפת וגרמניה המשיכו לדבוק בעמדתם השגויה בזכות המשא ומתן. האיטלקים חששו מסנקציות שרוסיה עלולה לנקוט נגדם. בשטח עצמו הופעלו במקביל סוכנים אוקראינים, שבחלקם הגדול שיתפו פעולה עם השירותים המערביים. מולם היו סוכני הפס"ב הרוסי ולצדם גם סוכני שירות הבטחון הצבאי ג.ר.או, שהובאו כדי להכין מעבר חלק של השלטון לידי הרוסים.
השאננות הצרפתית והגרמנית נמשכה גם בפברואר השנה, כשארה"ב ובריטניה מיהרו לקרוא לאזרחיהם לעזוב את המדינה. ב־25 בפברואר נתפס ברונו קאהל, מנהל השירות הפדרלי הגרמני BND, ממש "עם המכנסיים למטה", כשהפלישה הפתיעה אותו במהלך פגישה עם עמיתיו האוקראינים בקייב, ויחידה מיוחדת של הקומנדו ספציאלקראפטה נאלצה לחלץ אותו חזרה לגרמניה.
קאהל בא לעזור בארגונן ובהפעלתן של יחידות הגרילה האוקראיניות שהוקמו עוד במלחמת 2014, בהנחה שיצטרכו לפעול תחת הכיבוש הרוסי. גם ארה"ב הכשירה יחידות "רדומות" יחד עם שירות הביטחון האוקראיני ס.ב.או, אף שידוע ששירות הביון הרוסי חדר לחלק מן הארגון.