הפלישה הרוסית לאוקראינה - ציר הזמן לאחר חודש של לחימה: נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הודיע לפני חודש על הכרה חד צדדית במחוזות הבדלניים באוקראינה, דונייצק ולוהאנסק כרפובליקות עממיות נבדלות מאוקראינה. הצעד הבא שלו, ב-24 בפברואר, היה הכרזה על "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שכלל פלישה צבאית מלאה לשטחה של אוקראינה. לימים יתברר כי זו המלחמה הקשה ביותר על אדמת אירופה, מאז מלחמת העולם השניה.
במהלך חודש הלחימה הקשה, נגבו קורבנות רבים על אדמת אוקראינה, יותר מעשרה מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם ומספר ערים במדינה הפכו נצורות לאחר שהותקפו בעוצמה. בתגובה לכך, רוסיה הוכתה בסנקציות חמורות לרבות הקפאת נכסים ואיסורי ייצוא, שפגעו בכלכלה המקומית שרק החלה להתאושש מנזקי הקורונה.
זהו ציר הזמן של הלחימה:
יום תחילת הפלישה, ה-24 בפברואר: רוסיה פתחה במתקפה בקנה מידה עוצמתי נגד אוקראינה. נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הורה על גיוס כללי.
ב-27 בפברואר: האיחוד האירופי אסר על מטוסים אזרחיים רוסיים לחדור למרחב האווירי של מדינות האיחוד. בנוסף, נאסרו שידוריהם של כלי התקשורת המקומיים כמו גם הסוכנויות הגדולות, ספוטניק ו-RT.
ב-28 בפברואר: אוקראינה הגישה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי, ונפתחו לראשונה השיחות להפסקת אש בין הצדדים. הרובל הרוסי צנח בכ-30%, מה שאילץ את פוטין להטיל פיקוח על ההון במדינה. במקביל, האיחוד האירופי אסר על עסקאות עם הבנק המרכזי של רוסיה ואישר חבילת תמיכה בסך של כ-500 מיליון אירו, עבור אוקראינה.
ב-1 במרץ: שיירה באורך כ-65 קילומטרים עשתה את דרכה לעיר הבירה, קייב, בעוד הלחץ נגד הערים מריופול וחארקוב הופעל בידי הכוחות הרוסים במזרח המדינה ונגד חרסון בדרום. לראשונה דווח כי רוסיה עושה שימוש בפצצות מצרר נגד האוקראינים.
ב-2 במרץ: הכוחות הרוסים הצליחו לחדר לעיר חרסון, העיר הראשונה שנפלה לגמרי מאז תחילת הלחימה. בשלב זה של הלחימה, כמיליון פליטים נמלטו מאוקראינה.
ב-3 במרץ: התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי בהאג הודיע על שליחת צוות מיוחד שיפתח בחקירה, בחשד לביצוע פשעי מלחמה נגד האוקראינים.
ב-4 במרץ: פוטין הודיע על חסימת הרשתות החברתיות ובהן טוויטר, פייסבוק, כמו גם כלי תקשורת גדולים, בהם BBC ו- Deutsche Welle ברוסיה. הוא חתם כי מדובר בפלטפורמות המפיצות "פייק ניוז".
ב-8 במרץ: אזרחים אוקראינים עוזבים את העיר סומי באמצעות מסדרונות הומניטריים שנועדו לפינוי אזרחים, כפי שהוסכם במשא ומתן בין מוסקבה לקייב ובכך, מספר הפליטים עלה ליותר משני מיליון. במקביל, ארצות הברית הטילה סנקציות על ייבוא נפט גולמי, מה שהוביל לעלייה במחירי הנפט.
ב-10 במרץ: הכוחות הרוסים הפציצו מסדרון הומניטרי שנועד לפינוי אזרחים ובכך מנעו גם הובלת אספקה לעיר מריופול.
ב-13 במרץ: רוסיה הרחיבה את תקיפותיה למערב אוקראינה וירתה 30 טילי שיוט לעבר בסיס אימונים ביבוריב, הנמצא כ-25 קילומטרים מהגבול הפולני. לפחות 35 בני אדם נהרגו ו-135 נפצעו, על פי גורמים רשמיים באוקראינה.
ב-14: במרץ: המנהיג הצ'צ'ני ומקורבו של הנשיא פוטין, רזמן קדירוב, הודיע כי צ'צ'ניה תצטרף למאמץ הלחימה הרוסי באוקראינה. במקביל, ארצות הברית הזהירה את סין, בת בריתה של רוסיה, לבל תקל בסנקציות נגדה.
ב-16 במרץ: מנהלי המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה הודיעו כי הם דנים באחת מן התנאים המשמעותיים שהציבה רוסיה, בתמורה לערובות ביטחוניות ועזיבת חיילים רוסים. במקביל, פוטין דיבר על "טיהור עצמי וטבעי של החברה" שנועד "לחזק את המדינה" ורמז על דיכוי פוטנציאלי של מתנגדים.
ב-18 במרץ: תיאטרון בעיר מריופול הופגז. כוחות החילוץ באוקראינה טענו כי הצליחו לחלץ 130 בני אדם מן ההריסות. כ-5,000 אזרחים פונו באותו היום מהעיר, כך שסך התושבים שפונו ממנה עלה ל-35 אלף. מועצת העיר עדכנה כי כ-2,500 אזרחים נהרגו במהלך התקיפות בעיר.
ב-20 במרץ: רוסיה תקפה אווירית בית ספר לאמנויות במריופול, שעל פי דיווחים שימש כמקלט לכ-400 אזרחים שחיפשו מקום מקלט. האו"ם הודיע כי יותר מעשרה מיליון אזרחים נעקרו מאוקראינה.
ב-21 במרץ: לאחר שרוסיה הציעה לאזרחי מריופול "להניח את נשקם" ולהיכנע בתמורה למסדרונות הומניטריים, באוקראינה דחו את האולטימטום.
ב-22 במרץ: נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הזהיר כי טענותיו של פוטין על כך שאוקראינה מחזיקה בנשק כימי וביולוגי מהוות "סימן ברור לכך שהוא שוקל לעשות שימוש בכך".
ב-24 במרץ: אחד מכל שני ילדים מאוקראינה נאלצו להיעקר מבתיהם מאז תחילת הפלישה הרוסית, כך הודיע דובר קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים, ג'יימס אלדר. "אלא אם המלחמה תסתיים, אנו נראה עוד ילדים בורחים מבתיהם בשל ההפצצות", הוסיף.
