מכה למאבק של ממשל ביידן בהתחממות העולמית: בית המשפט העליון בארצות הברית החליט היום (חמישי) לצמצם באופן משמעותי את הסמכויות של הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בקביעת התקנות לגבי פעילותן של תחנות הכוח, מקור הזיהום השני בתרומתו בארה"ב להתחממות העולמית.
התביעה של מדינת וירג'יניה המערבית נגד הסוכנות להגנת הסביבה עסקה בשאלה אם חוק אוויר נקי, שהתקבל לראשונה בשנת 1963, מאפשר לסוכנות לקבוע תקנות גורפות עבור כל ענף תחנות הכוח ולאלץ אותן להפסיק את השימוש בפחם ולעצב מחדש את רשת החשמל בארה"ב.
התקנות של ממשל אובמה משנת 2015, שזכו לכינוי "תוכנית כוח נקי", נועדו להעביר את תחנות הכוח לפעילות באמצעות אנרגיה מתחדשת כדי לקצץ את פליטת הגזים המזהמים עד שנת 2030 ב-32 אחוז לעומת הרמה של 2005. אולם בית המשפט העליון עצר את כניסתה לתוקף של התוכנית ב-2016 בטיעון שהמדינות לא חייבות למלא אחרי התקנות עד שהתביעות שהגישו מדינות שמרניות ותעשיית הפחם לא יסתיימו בבתי המשפט.
ממשל טראמפ גיבש תוכנית חלופית, מתירנית יותר עבור תחנות הכוח, שטענה כי הסוכנות להגנת הסביבה יכולה לקבוע תקנות לגבי פליטת הגזים רק לתחנה ספציפית ולא לכולן. בינואר אשתקד, ביומו האחרון של הנשיא טראמפ, קבע בית המשפט לערעורים בוושינגטון הבירה כי התקנה היא "פירוש לא נכון של החוק", אולם גם התקנות של אובמה לא הופעלו.
בפסיקה היום, קבעו ששת השופטים השמרנים כי הקונגרס לא העניק לסוכנות הפדרלית סמכות ליישם את המעבר לאנרגיה נקייה יותר ועל כן היא לא יכולה לקבוע תקנות גורפות, ובפועל יכולה רק לנקוט בצעדים מגבילים על מפעלים בודדים. "הגבלת הפליטה של פחמן דו חמצני לרמה שתכפה מעבר כלל ארצי מהשימוש בפחם לייצור חשמל עשויה להיות 'פתרון הגיוני למשבר של היום'", נכתב בדעת הרוב שחיבר נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס. "אבל לא זה לא מתקבל על הדעת שהקונגרס נתן לסוכנות את הסמכות לאמץ תוכנית רגולטורית כזו משלה".
מנגד, שלושת השופטים הליברלים הביעו את התנגדותם לצמצום הסמכויות. "היום, בית המשפט לקח מהסוכנות להגנת הסביבה את הסמכות שהקונגרס נתן לה כדי להגיב 'לאתגר הסביבה הדוחק ביותר של תקופתנו'", כתבה השופטת אלנה קגן.
היום הסתיים אחד המושבים הדרמטיים ביותר של בית המשפט העליון, עם פסיקות שבין השאר ביטלו את הזכות החוקתית להפלות והגבלות על נשיאת נשק בפומבי. הערב, גם יפרוש השופט הליברלי, סטיבן ברייר, אחרי 27 שנה ובמקומו תושבע השופטת קטנג'י בראון ג'קסון, האישה השחורה הראשונה במוסד המשפטי החשוב ביותר בארה"ב.