"לבנון על סף ניצחון לאומי, היסטורי ואסטרטגי עם השגת כל הדרישות הלבנוניות באזור הכלכלי הבלעדי", כך לפי דבריו אתמול של חבר המועצה המרכזית בחיזבאללה השייח' נביל קאווק, אשר מהווים הבעת תמיכה גלויה של הארגון השיעי בהסכם הגבול הימי שסוכם בין ישראל ללבנון.
המתווך האמריקאי הודיע: טקס החתימה על הסכם הגבול הימי ייערך ביום חמישי
ישראל ולבנון אישרו את הסכם הגבול הימי; לפיד: "הישג היסטורי"
השייח' קאווק הוסיף כי "המשא ומתן לא שחרר אפילו מטר אחד מהזכויות שלנו בים במשך 11 שנה, אבל אחרי המל"טים של ההתנגדות (הכוונה למל"טים של חיזבאללה ששוגרו בחודש יולי לעבר אסדת כריש ויורטו על ידי צה"ל) המשוואה השתנתה - ולבנון השיגה את כל דרישותיה. זה הישג האינטגרציה בין ההתנגדות לעמדה הלאומית הלבנונית המאוחדת. יש בתוך לבנון מי שמכחיש את ההישג הזה מפני שהוא מתרגז מכך".
בישראל צפוי להסתיים הליך אישור ההסכם ביום חמישי הקרוב, כשראש הממשלה יכנס בשעות הבוקר במשרדו בירושלים ישיבת ממשלה מיוחדת לאישור סופי של ההסכם, לאחר שבישיבה שערכה לפני כשבוע וחצי אישרה הממשלה לא להצביע על ההסכם בכנסת, אלא רק להניח אותו לעיון חברי הכנסת. חובת ההנחה תפוג ביום רביעי בחצות. כן סוכם כי אחרי החתימה בין הצדדים, האמריקאים יפקידו את ההסכם באו"ם והוא ייכנס לתוקף.
בעיתון "אל־אחבאר" הלבנוני דווח בשבת כי החתימה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ולבנון צפויה להתרחש כבר השבוע. בביירות ממתינים להגעתו של המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין ביום שלישי או רביעי, כאשר ההנחה הרווחת הינה כי התאריך המדויק לחתימה יהיה ברביעי או בחמישי הקרובים. לפי הדיווח, מעמד החתימה יתקיים בעיירה הלבנונית נאקורה שבגבול עם ישראל.
אחרי 74 שנה: לישראל וללבנון יהיה גבול ימי בינלאומי מוכר
בשורה התחתונה, ההסכם בין ישראל ללבנון יאפשר סוף־סוף, 74 שנה לאחר הקמת המדינה, הגדרה של הגבול הימי בין שתי המדינות והכרה בו, באישורן ובתיווכן של ארה"ב וצרפת.
ההסכם עצמו כולל ארבעה סעיפים העוסקים בתחום הגדרת הגבולות, פיתוח מאגר הגז צידון/ כנא שחוצה את הגבול הימי בין שתי המדינות, פיתוח מאגרים נוספים אם יתגלו ופתרון קשיים שיעלו בהמשך. חמש הקילומטרים הקרובים לחוף יהיו על פי קו המצופים שהגדירה ישראל באופן חד־צדדי לאחר הנסיגה מלבנון. יתר הגבול הימי יהיה בהתאם לדרישת הלבנונים. בנוסף להגדרת קו הגבול, קובע ההסכם כי המדינות יכירו בגבול החדש שנקבע כגבול הקבוע שלהן וכי הפתרון המוצע בהסכם יהיה הפתרון הקבוע למחלוקת הימית ביניהן.
ההסכם קובע עוד כי לאחר החתימה עליו יתחיל באופן מיידי פיתוחו של מאגר צידון/ כנא, הנמצא בשטחן הימי של שתי המדינות. הפיתוח ייעשה על ידי חברה (או שיתוף פעולה בין מספר חברות בינלאומיות) המחזיקה בזיכיון הלבנוני לפיתוח המאגר. אותה חברה תקיים משא ומתן עם ישראל על חלקה במאגר, כאשר לפי ההסכם - לבנון מנועה מהתערבות במשא ומתן של החברה המפתחת את המאגר עם ישראל (ולהפך). הפיתוח ייעשה בצד הלבנוני של הגבול. אם החברה תיאלץ לחצות את הגבול לפיתוח המאגר, הדבר ייעשה בתיאום מראש עם ישראל.