הפעם הראשונה שבה גארט רייזמן, אסטרונאוט נאס"א לשעבר והאסטרונאוט היהודי הראשון שהיה בתחנת החלל הבינלאומית, פגש את אילן רמון ז"ל, הייתה ב־1998. "אילן התחיל אז להתאמן, ובאותה תקופה גם אני התחלתי להתאמן כאסטרונאוט", הוא מספר. "יום אחד נכנסתי לכיתה שלי כדי ללמוד את מעבורת החלל, היה שם בחור ישראלי ואמרו: 'זה אילן רמון, הוא הולך להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון'. ממש התרגשתי. אני יהודי, גדלתי בניו ג'רזי, ואז להפוך לאסטרונאוט ולגלות שהאסטרונאוט הישראלי הראשון הולך להיות חבר שלי לכיתה, זו הייתה באמת הפתעה. זה היה מאוד מרגש. התאמנתי איתו והכרתי את משפחתו. אילן הזמין אותי לערב פסח כשהם היו ביוסטון. אז הם לא הכירו יותר מדי יהודים אחרים ביוסטון, והזמינו אותי לבוא אליהם. ככה פגשתי לראשונה את רונה והילדים. הם היו נהדרים, והיה ערב מאוד נחמד".
הסיבה העיקרית
רייזמן, מהנדס יהודי אמריקאי יליד 1968, נולד בניו ג'רזי. ב־2003 החל את הקריירה שלו בנאס"א, שבמסגרתה הפך לחבר היהודי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית. כאסטרונאוט, הוא לא ישכח את אסון מעבורת החלל קולומביה, שבו ב־1 בפברואר 2003 מעבורת החלל התרסקה מעל טקסס בעת חזרתה לכדור הארץ. באסון נספו שבעת אנשי צוות המעבורת: ריק האסבנד, ויליאם מק'קול, מייקל אנדרסון, קלפנה צ'אולה, לורל קלארק, דיוויד בראון ואילן רמון, שהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל. בעקבות אסון זה קורקעו כל הטיסות של מעבורות החלל במשך כשנתיים וחצי, ולא חודשו עד יולי 2005.
היכן היית ביום שבו מעבורת החלל קולומביה התרסקה?
"זה היה יום מאוד קשה. הייתי בבית, בדיוק חזרתי מאימונים בקנדה, העירו אותי, פתחתי את הטלוויזיה, ראיתי מה קרה וידעתי מיד שקרה הגרוע מכל. הלכתי לעבודה, כולנו היינו שם, כל האסטרונאוטים הגיעו. דיברנו על מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור. חלק הלכו לעזור בחקירה, אחרים עזרו באיסוף חלקי קולומביה שהיו על הקרקע בטקסס. אנשים אחרים הלכו לעזור עם המשפחות, וזה גם מה שאני עשיתי. ככה בעצם אחרי ההתרסקות זכיתי להכיר את רונה ואת כל הילדים הרבה יותר טוב מאשר לפני כן".
איך האסון הזה השפיע על עולם החלל ועליך באופן אישי?
"קודם כל, הכרתי לא רק את אילן אלא גם את שאר חברי הצוות. זה היה פשוט נורא מבחינת התחושה האישית, נורא מבחינה רגשית. מנקודת המבט של תוכנית החלל, חשבנו שאולי זה הסוף ולעולם לא נטוס שוב במעבורת החלל, שאנשים יחשבו שזה מסוכן מדי ושלא נטוס יותר. הרוב הרגישו שלא לטוס יותר זה יהיה דבר לא נכון. התפיסה הייתה שאנחנו צריכים להבין איך לטוס בצורה בטוחה יותר, אבל שאנחנו צריכים להמשיך, וזה מה שעשינו. גם כשאני טסתי אחר כך, זה היה בטוח יותר כתוצאה ממה שלמדנו מאסון קולומביה, והיו לי שתי טיסות מוצלחות".
איך נראו יחסיך עם משפחת רמון אחרי האסון?
"עברנו הרבה, והיחסים שלנו מאוד קרובים. רונה הייתה מדהימה והיא הייתה הכוח מאחורי כל החינוך הזה שאת רואה היום. התשוקה שלה הייתה חינוך ועזרה, גם לילדים שלה וגם לכל הילדים בישראל. רונה רצתה שכל הילדים יוכלו להגשים את החלום שלהם, וקרן רמון עוזרת להם להגשים את התשוקה שלהם. העבודה שהקרן עושה היא מדהימה. שלשום למשל הייתי בירושלים וראיתי אלפי ילדים שמתעניינים בתחום החלל ושמחים ללמוד על כך. זה נהדר לראות זאת".
לרייזמן, גם פרופסור להכשרת אסטרונאוטים ב־USC, היו גם יחסים מיוחדים עם אסף רמון ז"ל, בנם הבכור של אילן ורונה רמון וטייס קרב, שנהרג בספטמבר 2009 בהתרסקות מטוסו בתאונת אימונים. "הייתי מדריך הטיסה הראשון של אסף", מספר רייזמן. "אסף אמר מיד אחרי התאונה שהוא רוצה ללמוד לטוס בדיוק כמו אביו, וככה התחלנו ללמד אותו במטוס הקטן שהיה לי. טסנו ביחד והוא היה הכי טוב מכל התלמידים־טייסים שאי פעם ראיתי. אסף היה ממש מוכשר, טייס טוב מאוד, בחור כריזמטי, מנהיג מטבעו, והוא גם ידע ליהנות".
קרן רמון הוקמה על ידי רונה רמון ז"ל במטרה להקנות לדור הצעיר של ישראל את היכולת למיצוי הפוטנציאל האישי באמצעות חלל ותעופה, תוך הישענות על ערכי מצוינות, מנהיגות חברתית ותעוזה פורצת - ערכים ברוחם ובדמותם של אילן, אסף ורונה רמון ז"ל. הקרן מפעילה תוכניות חינוכיות בכל הארץ ובכל המגזרים והרבדים של החברה הישראלית, שבהן משתתפים מדי שנה 9,500 ילדים. שלשום התקיים בפתיחת שבוע החלל הישראלי בבנייני האומה בירושלים גמר תוכניות חינוך לחלל 2023 של קרן רמון בהשתתפות 2,500 תלמידים ותלמידות הלוקחים חלק בתוכניות החינוכיות של קרן רמון: רמון ספייס סטארטאפים לגילאי יסודי ורמון ספייס־לאב לתלמידי חטיבות הביניים. פאנל השופטים כלל בכירים בתעשיית החלל מהארץ ומהעולם, ביניהם גם רייזמן שמקפיד כמעט מדי שנה להגיע לשבוע החלל הישראלי. "אני הולך למעבדת החלל, נפגש עם כל הילדים, מדבר איתם, אבל הסיבה העיקרית באמת לכך שאני מגיע היא כדי לבלות עם משפחת רמון. אני אוהב את החבר'ה האלה, והרגעים שאני נמצא איתם הם רגעים יקרים עבורי", הוא אומר.
מה הכי מעניין את הילדים שאתה משוחח איתם?
"אני חושב שכל הילדים באמת מוקסמים מהחלל. חלל ודינוזאורים הם שני הדברים שהכי מעניינים את הילדים. יש להם הרבה שאלות, אבל השאלות הכי שכיחות הן שאלות אישיות, למשל 'איך זה לאכול צהריים בחלל, איך מרגישה הליכה בחלל, איך זה ללכת לשירותים?'".
אתה מאמין שבעתיד אחד התלמידים האלה אכן יצליח להגיע לחלל?
"אני בטוח. עכשיו יש הרבה התפתחויות, קיימות יותר ויותר הזדמנויות. תראי את איתן סטיבה, שהפך לאסטרונאוט הישראלי השני. אני חושב שבעתיד יהיו עוד הזדמנויות. זה זמן נהדר למי שמתעניין בתחום, כי המון דברים קורים".
ראית את ישראל גם מהחלל וגם מהאדמה. איזה מראה אתה מעדיף?
"האמת, הרבה יותר טוב על האדמה".