נסעתי מוקדם מאוד בבוקר לאזור המחנה של יחידת החילוץ הארצית על אדמת טורקיה, ויחידת החילוץ שלנו כבר הצליחה להוציא לא מעט אנשים חיים מתחת להריסות. זו המטרה המרכזית שלנו, הצלת חיים. להציל אנשים במצב הכאוטי הנוכחי זה נפלא”, אומר אל”מ (במיל’) גילי שנהר, מסביר פיקוד העורף שנוטל חלק פעיל בפעולות ההצלה במסגרת משלחת החילוץ הישראלית לטורקיה, שיצאה בשבוע שעבר למדינה לאחר רעידת האדמה הקשה שפקדה אותה. “אנחנו כמדינה עשינו את הכל כדי להגיע כמה שיותר מהר לשטח, בימים הראשונים, אלו היו הרגעים הכי קריטיים בהצלת חיים ועשינו כל מאמץ אפשרי”.
עם היוודע ממדי האסון שגרמו רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה בשבוע שעבר, הוציאה ישראל משלחות חילוץ, רפואה וסיוע הומניטרי, לטורקיה על מנת לסייע בפינוי הפצועים ובחילוץ מבין ההריסות. המבצע זכה לשם “ענפי זית”.
“סוג של דז'ה וו"
עבור רבים, הדיווחים והמראות מרעידת האדמה בשבוע שעבר הזכירו את המראות מרעידת האדמה הקשה שפקדה את טורקיה בשנת 1999, ונצרבה גם בזיכרון הישראלי בזכות התמונות המרגשות של חילוצה של הילדה שירן פרנקו. אבל בשביל חלק מחברי משלחת החילוץ שיצאה לטורקיה בשבוע שעבר, המראות האלה מעוררים זיכרונות מורכבים מהרעש שלפני 24 שנים, כיוון שגם אז הם הוזעקו לטורקיה לסייע בחילוץ ובפינוי.
“זה סוג של דז’ה וו עבורי כי עבורי רעידות אדמה, לצערי, הן דבר שאני כבר רגיל להתמודד איתו”, מסביר סא”ל (במיל’) ערן מגן, בעברו סגן מפקד יחידת חילוץ והצלה ארצית בפיקוד העורף ומייסד חברת “מגן”, המעניקה שירותי הדרכה ואימון מקצועי לחילוץ מהרס אורבני.
צוות בן 17 מדריכים בראשות מגן יצא לטורקיה והצטרף לצוות החילוץ, ומגן מעיד: “הייתי ארבע פעמים ברעידות אדמה בטורקיה, ובכל פעם ההרס נראה אותו דבר, המראות דומים וההתנהגות של האנשים זהה. אני לא יכול לתאר לך מראות שבשבילי הם דרמטיים, כי זה העיסוק שלי ואני רגיל לתרחישים כאלו, גם אם לעין חיצונית הם נראים קשים מאוד”.
“הדבר הראשון שהרגשתי וראיתי כשהגעתי לטורקיה הפעם היה הרס וחורבן גדול”, מתאר נחום כץ, אף הוא חבר ביחידת החילוץ של פיקוד העורף. “יש המון הרס, המון אנשים זרוקים ברחובות, אנשים שהחיים שלהם גם הסתיימו וגם אין להם לאן ללכת, כאוס טוטאלי. עשר דקות לפני ששוחחנו חילצנו אישה שנקברה חיה בתוך אתר בנייה מתחת לבטון. זה לא פשוט אבל כשאנחנו מצליחים להציל חיים זה שווה הכל”.
במבצע בשנת 99’, שכונה מבצע “חבל הצלה”, חילץ פיקוד העורף 12 ניצולים חיים ולכודים, בהם כאמור הילדה בת ה־9 שירן פרנקו. כמו כן, בית חולים שדה שהוקם באזור טיפל ב־1,200 פצועים.
“ב־99’ הגענו לטורקיה לקראת הערב וראינו הרבה דם, הריסות ואנשים לכודים ומהר מאוד ידענו שהמצב קריטי”, משחזר כץ. “כשהגענו החיילים הטורקים הובילו אותנו לאזור שבו היו לכודות משפחות ישראליות. אני זוכר במיוחד חילוץ שבו ראינו חייל טורקי פצוע בכתף קבור בין ההריסות והצלחנו להוציא אותו החוצה אחרי כמה שעות והתיישבנו לנוח. עשינו הערכת מצב וקצת דיברנו על מה שקרה בתוך המבנים שמתוכם חילצנו פצועים. בעודנו יושבים הייתה רעידת משנה. ישבנו בתוך מתחם בניינים נטוש וראית מחלקה שלמה רצה באטרף החוצה מהלחץ שהמבנה יקרוס”.
“ברעידה שהייתה לפני 24 שנים ראינו מראות מאוד קשים, מבנים שקרסו, אנשים שבעצם איבדו את חייהם ואוכלוסייה שזקוקה לסיוע, מחסה ומזון”, נזכר שנהר. “זה מחזה נורא טרגי, אתה מבין שזה אירוע רחב. המראות הקשים של משפחות שלעתים כל המשפחה נעלמת. אני זוכר בסיס שלהם שעבדנו בו, שרוב האנשים בו נהרגו. לראות משפחות יושבות ליד ההריסות ומחכות לראות אולי יצילו מישהו מהיקירים שלהן, ולראות משפחות יושבות בחוץ ללא בית ומחסה, ובעצם אין להן לאן לחזור או ללכת - אלו מראות בהחלט לא פשוטים והם תמיד מלווים שנים רבות את מי שנמצא באירועים האלה. מה שקורה עכשיו העיר בי מיד את הזיכרונות האלה. המראות שהיו ב־99’ חרותים בי עד היום, האירוע שקרה אז חרות לי עם המספרים הגדולים של ההרוגים והפצועים, עוצמת הרעש הייתה חזקה ביותר ודי דומה לרעש של הרעידה הנוכחית”.
סיכוי של אחד למיליון
מגן, שב־99’ שימש כמפקד פלוגה ב’ של פיקוד העורף, פלוגה שהשתתפה בין היתר בחילוצה של פרנקו, נזכר: “היו חילוצים מעניינים, כמו החילוץ של שירן שהפלוגה שלנו עשתה אותו, וכל כלי התקשורת חותרים לדבר עליו, והיה חילוץ מאוד מורכב ומעניין של אישה שהייתה קבורה עמוק בתוך האדמה והיה סיכוי של אחד למיליון שהיא תשרוד, כשאתה מגיע אליה ומוציא אותה חיה – זו הרגשה נפלאה. ברעידה הנוכחית, לפני כמה ימים הצלנו מישהי שהייתה קבורה מתחת לאדמה והצלחנו אחרי 17 שעות אינטנסיביות לחלץ אותה”.
מה ההבדל מבחינתכם בין רעידת האדמה בטורקיה ב־99’ לעומת רעידת האדמה הנוכחית?
מגן: “הגענו ממש מהר לטורקיה, ביום של רעידת האדמה אחרי הצהריים. אני חושב שלמחרת היינו הצוות היחידי שעבד שם. לא היו צוותי חילוץ טורקיים או אחרים שעבדו שם ובהיבט זה, לא היה שוני מאז, לצערי. ביום למחרת, בצהריים, התחלנו לראות יותר צוותי רפואה וחילוץ טורקיים שמסתובבים בשטח ומנסים לעבוד, אבל גם פה יש בעיה: יש פי עשרה בניינים שהם לא עובדים עליהם מאשר בניינים שהם כן עובדים עליהם. אין איזושהי התארגנות סדרתית שהשתנתה מאז 99’ עד עכשיו. חשוב לציין גם שהם לא החליפו או חיזקו את הבניינים מאז 99’, הבנייה היא אותה בנייה רופפת ולכן ברעידת האדמה הזו ההרס נראה די אותו דבר, למרות שב־99’ החורבן היה יותר גדול, אבל בסופו של דבר הרס זה הרס”.
שנהר: “אלו מראות שחוזרים. אני חושב שרואים עכשיו הרבה יותר כוחות חילוץ שמגיעים לשטח. יחסית ל־99’ יש שיפור משמעותי בתיאום בין מדינות שמגיעות לסייע, יש יותר כוחות הצלה וארגונים נוספים שמגיעים לסייע. ההתארגנות כאן של המדינה לטיפול בדברים היא טובה יותר, אפשר לראות בהחלט הבדל משמעותי בהתארגנות שלהם. מבחינת עוצמת הרעידה זה די דומה למה שהיה ב־99’, גם מבחינת הכאוס והרעש ולצערי גם מבחינת האובדן זה מתקרב לשם”.
כץ: “אני לא יודע לדבר על הטורקים אבל אני יודע שאנחנו כיחידה השתפרנו המון. יש פה ארגון מופתי של הצוות הישראלי. לטורקים יש התארגנות שנותנת לנו טיפה יותר מענה ממה שהיה אז, אבל עדיין הצוות שלנו פועל בצורה אוטונומית לחלוטין. העובדה שאנחנו כמשלחת הגענו בכמות גדולה ומאוחדת עוזרת מאוד”.
עד כמה, ממה שאתם רואים, ישראל ערוכה לרעידת אדמה?
שנהר: “זו שאלה מורכבת. פיקוד העורף לא אחראי על כל הדברים. אני יכול להגיד לך שבהחלט התחלנו דברים שנועדו לשפר בצורה משמעותית את ההיערכות, פיקוד העורף בשנים האחרונות עשה פעילויות רבות כמו בניית יחידות חילוץ והצלה, שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בהיבט של צוותי חילוץ, הכשרת תלמידי תיכון לביצוע חילוץ והצלה קלים, אלה דברים מאוד משמעותיים וחשובים. לצערנו אנחנו חיים בעולם שיש בו אסונות והם מתרחשים. תפקידנו לנסות הכל כדי למזער את מה שאפשר”.
מגן: “שום צוות חילוץ ושום יחידת חילוץ לא ידעו לתת מענה ברגע המיידי שקורה האסון, ומה שצריך לעשות זה ללמד את האזרחים לעזור לעצמם ובמדינת ישראל התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות. אני והצוות שלי מעבירים קורסי חילוץ של יומיים, זה דבר ייחודי בעולם, אנחנו עובדים עם פיקוד העורף, משרד החינוך והעיריות השונות, ואני חושב שזה סוג של שובר שוויון לכשתהיה רעידת אדמה, ותהיה רעידת אדמה. זו לא בחירה שלנו. אנחנו צריכים להיות מוכנים ולהשקיע בזה משאבים. נורא נחמד שיש לנו יחידות הצלה מוצלחות שעוזרות בכל העולם אבל את רוב האנרגיה אנחנו צריכים להשקיע קודם כל בישראל”.