עליית מפלס הים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ והמסת הקרחונים בעולם צפויה לפגוע בערי החוף בישראל, כמו גם במתקני התשתיות והצבא החשובים. מקבלי ההחלטות בישראל מודעים היטב לצורך להתכונן לעליית מפלס הים התיכון והבוקר אנו מפרסמים על ישיבת היערכות רצינית ראשונה בנושא שקיים המשרד להגנת הסביבה.
בימים האחרונים כינס המשרד להגנת הסביבה את המנהלת להיערכות לשינוי האקלים לדיון מקיף ראשון בסדרת דיונים בנושא עליית מפלס פני הים, שכבר מתרחשת לאיטה בעקבות משבר האקלים. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פתחה את הישיבה ואמרה: "המנהלת עוברת לשלב הפרקטיקה, הכולל היערכות לתחזיות קונקרטיות כתוצאה ממשבר האקלים. ההמלצה שתתקבל על ידי המנהלת תאפשר לגופי התכנון והביצוע להתייחס באופן מוחשי לקו חוף שיאפשר היערכות נכונה יותר למציאות המשתנה".
הדיון נערך בצל חילוקי הדעות בממשלה על חקיקת חוק האקלים, שגם יחייב את המשק להפחתת פליטות גזי החממה ואשר מגיע היום שוב להכרעת ועדת השרים לחקיקה אחרי דחייה של שבוע. סילמן הוסיפה: "באמצעות חוק האקלים שאנו מקדמים, יעוגנו גם תוכניות היערכות לרשויות החופים".
במפגש הוצגו התרחישים השונים, וכן ההשלכות והאיומים הנובעים מעליית פני הים במספר תחומים לשם בחירת תרחיש לקביעת מדיניות בישראל. נקבע כי הגורמים הרלוונטיים יבחנו בחודש הקרוב את ההשלכות על התכנון, הניהול והמוכנות לחירום בחופים, ויגבשו המלצה לגבי התרחיש הלאומי לעליית מפלס הים - שישמש את הממשלה בהליך של ניהול סיכונים מפורט, שיימשך כשנתיים.
ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר לחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, מסביר: "לאחר שהובהר, על סמך ממצאי סוכנויות האו"ם, כי נראה שמדינות העולם לא יעמדו ביעדי צמצום הפליטות כפי שנקבעו בהסכם פריז - המנהלת תקיים הליך ביניים לבחינת ההשלכות של עליית מי הים לפי תרחישים של המשך פליטות גזי החממה בעולם ברמות שונות, כולל בחינה של גובה פני ים מקסימלי שעלול להתרחש במקרים של שילוב עם גאות והיערמות גלים בעת סערה. עבור שנת 2100 הגובה המקסימלי שנבחן הוא 1.86 מטר מעל הקו המוגדר היום כ'אפס האיזון הארצי'.
"עליית פני הים מחייבת את המשק להיערך להשלכות רבות על מבנים ותשתיות בהיבטים של ביטוח, תפעול ומניעה".