הרס וקריסת סכר נובה קחובקה שבאוקראינה השפיעו רבות על חייהם של עשרות ואפילו מאות אלפי בני אדם ברחבי המדינה, אשר נותרו מחוסרי בית, נאלצו להתפנות מהיישובים שהוצפו ונותרו ללא מים ומזון. במקביל, גם אספקת המים המתוקים באזור מזרח המדינה הושפעה מכך. עם זאת, מי השתייה הם לא ההיבט האקולוגי היחיד שהושפע מהמצב.
לאחר פיצוץ הסכר בחרסון: עדויות מהשטח - הנזק הרב שנגרם לצבא הרוסי
בעקבות פיצוץ הסכר באוקראינה: האזהרה החמורה של ארגון הבריאות העולמי
כאמור, אוקראינה היתה לאחת מיצרניות החיטה הגדולות בעולם, והמלחמה - שגרמה להפסקת הייצוא, הובילה לעליית מחירי המזון ברחבי העולם כולו. כעת, נראה שישנו מכשול נוסף בדרך, שכן במשרד החקלאות האוקראיני מעריכים שכ-24 אלף דונמים של קרקע חקלאית נמצאים כעת מתחת לפני המים באזור של חרסון שנותר בשליטת קייב. במשרד ציינו כי שטחים "גדולים פי כמה מזה" הנמצאים באזור שנכבש על ידי רוסיה נמצאים גם הם מתחת לפני המים.
למעשה, מהנתונים עולה כי קריסת הסכר הובילה למצב בו 94 אחוזים ממערכות ההשקייה בחרסון, 74 בזפוריז'יה ו-30 אחוזים בדניפרו נותרו "ללא מקורות מים", דבר שעלול להוביל למצב בו שדות חקלאיים רבים בדרום המדינה "הופכים למדבריות".
כזכור, לפני קריסתו, הסכר היה למאגר המים הגדול ביותר באוקראינה, והאחרון מבין ששת הסכרים שהוקמו בתקופה הסובייטית על נהר הדניפרו שבדרום מזרח המדינה. כל השישה אמורים היו לפעול ביחד, אך עם הכיבוש הרוסי, האזור כולו הוזנח, ולא ברור האם מדובר במהלך מכוון או שרשלנות - אך הם איפשרו למפלסי המים להשתנות ללא שליטה. מדובר היה במקור שסיפק מים לחלק דגול מהאזור הדרום-מזרחי של אוקראינה, כולל חצי האי קרים שנכבש על ידי רוסיה ב-2014.
האם אוקראינים צריכים לנסות ולתקן את הנזק הכבד? משימה קשה ומסוכנת למדי, בהתחשב במהירות בה המצב כולו משתנה, או שמא עליהם לאפשר לאזור לחזור להיות מישור צחיח, כפי שהיה לפני הבניית הסכר לפני כשבעה עשורים.
מומחים ציינו בשיחה עם רשת סקיי ניוז כי כי עשוי לעבור עשור עד שהחי והצומח באזור יחזרו למצב בו היו בעבר, ויסתגלו למציאות - ואפילו יותר מכך עבור בני האדם המתגוררים באזור.
במקביל, החקלאים של מריינסקה מחפשים תיעוד של בארות מים ישנות, שניתן לחשוף, לנקות ולנתח כדי לבדוק האם עדיין ניתן להשתמש במים. ראש עיריית הכפר דמיטרו נבסלי אמר: "היום ומחר נוכל לספק לאוכלוסייה מי שתייה, אבל גם התעלה שסיפקה את מאגרי המים שלו הפסיקה לזרום".
קטרינה פיליוטה, מומחית לבתי גידול מוגנים עבור קבוצות שימור הטבע באוקראינה, ציינה בשיחה עם סקיי ניוז כי "ההשלכות הקשות ביותר לא ישפיעו עלינו, אלא על הדורות הבאים.
איחור מדונוב, מדריך ציד ודייג הפסיק לעבוד עם פרוץ המלחמה, אך נותר להתגורר במתחם שלו. לאחר פריצת הסכר, המים זלגו לסלון דירתו וכעת הם נמצאים במרחק הליכה. דגים וציפורי המים נותנו בסכנה בשל המצב - וכך גם פרנסתו. הוא סיפר לסוכנות הידיעות AP: "המים יצאו לנגד עיני, כל מה שהיה בבית שלי, כל מה שעבדתי בשבילו כל חיי - נעלם. בהתחלה הוא טבע, וכשהמים נסוגו - נרקב".
סכנה נוספת שהתעוררה בשל המצב היא היסחפות של מוקשים שהיו מאוחסנים באזור. במקביל, מאות טונות של שמן מכונות נשפכו למימי הים השחור. "המים הזורמים נשאו גם כימיקלים וחומרי הדברה שונים שהפכו לבוץ שהתייצב בקרקעית, וכעת ישנה סכנה בכך שיהפוך לאבק רעיל בקיץ", כך הסביר יוג'ין סימונוב, מדען סביבה.