הפרשן הביטחוני של הוושינגטון פוסט מקס בוט פרסם היום (ראשון) טור דעה תחת הכותרת "נתניהו הוא האיום הגדול ביותר על ישראל" והזהיר: "ביידן מנסה להגיע להבנות עם נתניהו, אבל ביבי לא מקשיב להיגיון - וישראלים ופלסטינים צפויים לשלם מחיר יקר על המדיניות ההרסנית וההזויה של ראש הממשלה".
ההסתדרות חשפה את מתווה הפשרה; בליכוד מתנגדים: "עמדת האופוזיציה"
בכיר במערכת הבריאות מעריך: זו הבעיה הרפואית שממנה סובל נתניהו
בוט כתב: "עוד לפני שדונלד טראמפ נבחר לנשיא, כתבתי שהוא האיום הביטחוני מספר 1 של אמריקה. היום אני משוכנע שהאיום הביטחוני מספר 1 של ישראל מגיע מראש הממשלה הדומה לטראמפ: בנימין נתניהו".
"נראה של'ביבי', כפי שהוא ידוע בכל העולם, לא אכפת שהמדיניות שלו מערערת את הדמוקרטיה הישראלית, מסכנת את מערכת היחסים הקרובה של ישראל עם ארצות הברית, ואולי אפילו מעוררת התקוממות אלימה נוספת - אינתיפאדה שלישית - בקרב פלסטינים בגדה המערבית. כמו טראמפ, נראה שלא אכפת לו מכלום מלבד להחזיק בשלטון, והמדיניות הרדיקלית שלו היא המחיר של שמירה על קואליציה של מפלגות ימין קיצוני קיצוני", כתב בוט.
הוא הזכיר כי "הנשיא ביידן, ידיד אמיתי של ישראל, ניסה להזהיר את ביבי מהדרך ההרסנית שבה הוא נמצא - אך ללא הועיל. בשבוע שעבר שוחח ביידן בטלפון עם נתניהו ואף הזמין אותו להיפגש לראשונה מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר בראש מה שבידן כינה "קבינט מהקיצוניים ביותר שראיתי".
"הצעתו של ביידן להיפגש הייתה מחווה פייסנית שהרתיעה את מפלגות האופוזיציה בישראל. אבל המחלוקת המתמשכת בין שני הצדדים ניכרה בהודעות הסותרות שיצאו אחרי שיחת ביבי-ביידן. הבית הלבן הדגיש כי הנשיא הזהיר את ראש הממשלה מפני נקיטת "צעדים חד צדדיים נוספים" להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית והדגיש את "הצורך בקונצנזוס רחב ככל האפשר" לפני המשך הרפורמות השיפוטיות, בעוד הסיקור בישראל התמקד באיראן ובמאבק בטרור".
"נאמר כי הבית הלבן מחמיר מהמסרים המטעים של נתניהו. אז, כדי לדייק את המסר, קרא ביידן לכותב הניו יורק טיימס תומס פרידמן "לוודא שעמדתו של ביידן ברורה לכל הישראלים", כלומר שהקואליציה של נתניהו צריכה להפסיק לתקוף ולפעול ל"שינוי חוקתי, בלי אפילו מראית עין של קונצנזוס לאומי".
עם זאת, בוט הסביר כי "לרוע המזל, ההשפעה החיובית של ביידן מדוללת על ידי תומכיו הרפובליקנים הנלהבים של ביבי, שמאשימים באופן מגוחך את ביידן שהוא אנטי-ישראלי. נראה שהרפובליקנים להוטים לאפשר את ההתקפה של נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית כפי שהם מתקפה של טראמפ על הדמוקרטיה האמריקאית. נתניהו עשוי בהחלט לחשב שעם כל התמיכה הרפובליקנית שלו, הוא לא צריך להקשיב למה שהנשיא הדמוקרטי אומר לו - לא משנה כמה נזק ארוך טווח הוא גורם לדעת הקהל האמריקאית".
בשלב זה חזר בוט לעניין הרפורמה והזכיר כי "הצעת חוק הרפורמה השיפוטית של נתניהו, שנגנזה באביב לאחר שהפגנות מסיביות הביאו את ישראל לקיפאון, עוברת כעת במהירות בכנסת, למרות מחאות המוניות ואיומים מצד חיילי מילואים צבאיים ישראלים (כולל טייסי קרב מובחרים וקמנדו) לסרב להתייצב לתפקיד אם היא תעבור. אם הצעת החוק תאושר, מה שעלול לקרות כבר השבוע, ישראל תאבד את אחד משומרי הסף הבודדים שלה מפני עריצות הרוב, מכיוון שבית המשפט העליון הישראלי לא יוכל עוד לעקוף את החקיקה בטענה (לכאורה אמורפית) שהיא לא "סבירה"".
הוא הסביר כי "בית המשפט עורר את 'זעמו' של הימין על ידי ביטול פטורים המוניים לחרדים משירות חובה, הגבלת הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות וחסם את נתניהו מלמנות לממשלתו את אריה דרעי, מנהיג מפלגה חרדית שהורשע בהעלמת מס, מרמה ושוחד. בקרוב עשויה להיות לביבי ולקבינט הימין הקיצוני שלו יד חופשית לחוקק אפילו יותר מהאג'נדה האולטרה-לאומית שלהם למרות הרוב האלקטורלי הדל שלהם - עם השלכות קשות לא רק על הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על ביטחון ישראל".
"בחודש שעבר העניק הקבינט הישראלי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', תומך אולטרה לאומי בהתנחלויות, כמעט את כל השליטה על הצמיחה העתידית של ההתנחלויות. זה אותו סמוטריץ' שאמר מוקדם יותר השנה "אין דבר כזה אומה פלסטינית. אין היסטוריה פלסטינית. אין שפה פלסטינית" ו"אני חושב שצריך למחוק את חווארה". המטרה המדאיגה של סמוטריץ' היא להכפיל את מספר המתנחלים הישראלים בגדה המערבית, מ-500,000 ל-1 מיליון, מה שיחריף עוד יותר מצב הפכפך ממילא".
"כמעט 30 שנה לאחר החתימה על הסכם אוסלו, הפלסטינים מאבדים תקווה שתהיה להם אי פעם אומה משלהם. רצועת עזה נשלטת על ידי הקנאים הדתיים של חמאס, ואילו הגדה נשלטת על ידי מושחתים וחסרי יכולת. נשיא הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס, כל כך מבוגר (87) עד שהוא גורם לביידן להיראות כמו צפצוף צעיר בהשוואה, והוא שולט כבר 18 שנים למרות שזכה בפעם האחרונה בקדנציה של ארבע שנים ב-2005. הרשות הפלסטינית נחלשת עוד יותר בגלל המשך הכיבוש הצבאי הישראלי; אפילו כדי לעבור מעיירה אחת לאחרת, כוחות הביטחון הפלסטינים צריכים אישור מהישראלים".
בוט הסביר כי "גורמים קיצונים מיהרו למלא את הוואקום השלטוני, במיוחד בעיר ג'נין שבצפון המדינה, שהפכה לאזור אסור לכוחות הביטחון הפלסטינים. היא נשלטת למעשה על ידי מיליציות המזוהות עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני או כנופיות מקומיות. איראן מספקת נשק ללוחמים הללו כדי לנסות לפתוח "חזית רביעית" לישראל בנוסף לאיומים שהיא כבר מתמודדת איתה מעזה, לבנון וסוריה. האלימות בגדה המערבית גוברת יחד עם התקפות הטרור בתוך ישראל.
בהמשך עסק הפרשן במתקפה הנרחבת בג'נין בתחילת החודש וציטט גורם אמריקאי שטען כי כל עוד אלימות המתנחלים בגדה נמשכת לא יהיה שיפור במצב הביטחוני. "ב-3 וב-4 ביולי, צבא ההגנה לישראל פתח במתקפה גדולה על מחנה הפליטים ג'נין, מגובה בתקיפות אוויריות, לפירוק חומרי נפץ, תפיסת נשק, השמדת מחבואים תת-קרקעיים והחרמת "כספי טרור".
"המבצע הצבאי הזה - הגדול ביותר בגדה המערבית מאז שיא האינתיפאדה השנייה ב-2005 - הותיר 12 פלסטינים וחייל ישראלי אחד הרוגים, מאות פלסטינים נפצעו ואלפי עקורים. ייתכן שהמבצע היה נחוץ כדי למנוע התקפות טרור נוספות על ישראל, אבל זה עלול לקרות גם אם הוא יעורר עוד כעס וייאוש בקרב הפלסטינים".
"גורם ביטחוני אמריקאי אמר לי שכדי שלמבצע בג'נין יהיו השפעות מתמשכות על המצב הביטחוני, שני דברים צריכים לקרות. ראשית, כוחות הביטחון הפלסטינים צריכים להיכנס שוב לג'נין (מה שהם עשו רק לזמן קצר כשעבאס ביקר ב-12 ביולי בפעם הראשונה מזה שנים) סופית כדי לפרק את המיליציות מנשקן. שנית, האלימות של מתנחלים ישראלים חייבת להיפסק. "כשהאלימות של מתנחלים נפסקת הכל אפשרי", אמר פקיד אמריקאי זה. "עד שזה ייפסק, אין דרך להתקדם עם אמצעי אבטחה אמיתיים או יציבות אמיתית".
"ממשלת נתניהו עשתה דבר אחד נכון בעקבות מבצע ג'נין כשהיא נשבעה להגביר את התמיכה ברשות הפלסטינית. אבל מה הסיכויים שממשלה המחויבת כל כך למתנחלים קיצוניים תרסן את אותם מתנחלים בדיוק?", תהה.
"הבעיה האסטרטגית של ישראל היא שאין לה אסטרטגיה לגבי הגדה המערבית והפלסטינים, אלא אם כן אתה מחשיב את הסיפוח הזוחל כאסטרטגיה, כך אמר לי צ'אק פרייליך, לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי של ישראל. לדבריו, הטרגדיה היא שאמונות משיחיות מוטעות מציבות את הבסיס למוות החלום הציוני של ישראל ברובה יהודית ודמוקרטית תוססת".
בוט מסכם: "כשישראל חוגגת 75 שנה להיווסדה, יש לה הרבה במה להתגאות: המדינה היהודית עשירה וחזקה יותר ממה שמישהו יכול היה לדמיין ב-1948. אבל היא גם עומדת בפני דילמה מטרידה שאף אחד לא יכול היה לדמיין בימים שבהם ישראל הובלה על ידי ענקים כמו דוד בן-גוריון וגולדה מאיר, מה עושים כאשר האיום הביטחוני הגדול ביותר מגיע מהמנהיגות שלה?".
"ביידן מנסה להגיע להבנות עם נתניהו, אבל ביבי לא מקשיב להיגיון - וגם ישראלים ופלסטינים צפויים לשלם מחיר יקר על המדיניות ההרסנית וההזויה של ראש הממשלה", סיכם בוט.