הליגה נגד השמצה פרסמה דוח חדש בשיתוף עם ארגונים בארבע מדינות באירופה, שבוחן כיצד ביטויי אנטי ישראליות בארגוני שמאל פוליטי בצרפת, גרמניה, ספרד ובריטניה מחריפים לכדי אנטישמיות.
"התחושה - כמו לפני מלחמת יום כיפור": ההפתעות שחיזבאללה עשוי להכין לישראל
פרסום ראשון: האם הנשיאה חיות תודח מהרכב שידון בעילת הסבירות?
הדוח חושף סוגיות אנטישמיות משותפות שעולות בארבע המדינות: טענות על קנוניה יהודית לשליטה בפוליטיקה ובמדיה; טריוויאליזציה של השואה, השוואה בין מדינת ישראל והמשטר הנאצי, והטענה השגויה שלפיה האשמות באנטישמיות משמשות כדי להשתיק ביקורת על ישראל.
אנגליה
אי אפשר יהיה לכתוב על אנטישמיות בפוליטיקה הבריטית בלי לכתוב על מפלגת הלייבור, במיוחד בתקופת כהונתו של ג'רמי קורבין כמנהיגה. מנהיגותו של קורבין נמשכה מספטמבר 2015 עד שהוחלף על ידי קיר סטארמר באפריל 2020. למרות שדיווחים על אנטישמיות במפלגת הלייבור לא החלו עם עלייתו של קורבין להנהגה, הם גדלו בצורה ניכרת בתקופתו כמנהיג. אנטישמיות זו עסקה בעיקר, אם כי לא בלעדית, בהתקפות על "ציונים" ו/או תומכי ישראל הנתפסים, אם כי היא לא הוגבלה לשיח אנטי-ציוני ולעתים קרובות כללה מוטיבים אנטישמיים מסורתיים. התקפות כאלה כללו בריונות והטרדה של חברי מפלגת העבודה היהודים בעיקר בכל רמות המפלגה.
צרפת
בעוד שאנטישמיות שמאלנית קיימת בצרפת כבר שנים רבות, הזרימה המרכזית שלה היא מקור לדאגה עמוקה בקהילה היהודית הצרפתית. מאז אמצע המאה ה-20, השמאל הצרפתי הושפע מהמפלגה הקומוניסטית הסובייטית עם האנטי-ציונות שלה, שערערה על הלגיטימיות של קיומה של ישראל, הפצת תיאוריות קונספירציה שהציגו את ישראל כגורם מערער יציבות הן באזורי והן ברמה הבינלאומית.
ספרד
עד היום, אף פוליטיקאי מעולם לא השתמש במונחים עוינים בגלוי כלפי ישראל. עם כניסתה לממשלה של מפלגת פודמוס הניאו-מרקסיסטית ומקורביה הקומוניסטיים, המסורת האירופית הזו שלאחר המלחמה שובשה. ההנהלה הנוכחית, קואליציה של PSOE (מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית) ופודמוס, כוללת פוליטיקאים המגנים בגלוי על פירוק מדינת ישראל ומקורבים לאויביה המרושעים ביותר.
ארצות הברית
יש המון שהקהילה היהודית בארה"ב יכולה ללמוד מניסיונן של קהילות יהודיות ברחבי אירופה. זה נכון במיוחד כשמדובר במגמות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות, שם קיים טשטוש בקווים בין התקפות על ישראל לבין התקפות על יהודים וזהות יהודית. הדוגמה הבולטת ביותר לחדירת מגמות אנטי-ישראליות לחברה האמריקאית היא מה שקרה במהלך סכסוך ישראל-חמאס במאי 2021, כאשר המתיחות סביב ישראל הביאה לאירועי אנטישמיות שהופנו כלפי יהודים ומוסדות יהודיים בארצות הברית.
בתגובה לדו"ח, מטעמה של מרינה רוזנברג, סגנית נשיא לנושאים בין-לאומיים בליגה נגד השמצה, נמסר: "אין ספק שהרטוריקה האנטי-ציונית ועולם המונחים הרווח במעגלי השמאל האירופי, מאומצים יותר ויותר על ידי חלק מן השמאל הקיצוני בארה"ב. אמנם אנטישמיות של יחידים הקשורים בארגוני שמאל פוליטי היא לרוב אלימה פחות מהאיום של אנטישמיות ימין קיצוני, אך כניסתה הגוברת אל המיינסטרים הפוליטי מטרידה אותנו עמוקות. ניתוח זה מדגיש את הצורך בכך שהקהילה היהודית בארה"ב ותומכיה מישראל באופן רחב יותר, יתנו את דעתם מקרוב על המגמות באירופה ויהיו ערניים לפוטנציאל ההתפשטות שלהן. הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר בטרנדים של אנטי ישראליות ואנטי ציונות, שם אנו רואים טשטוש של הגבול שבין מתקפות על ישראל ובין מתקפות על יהודים ועל הזהות היהודית".
ד"ר דייב ריץ, מנהל תחום המדיניות בקרן לביטחון הקהילה אמר כי "בריטניה חוותה את האופן שבו אנטישמיות בחלקים מסוימים של השמאל עשויה להיות בעלת השפעה עמוקה על הקהילות היהודיות ואפילו על הפוליטיקה הרחבה יותר, במידה שלא מאתגרים אותה ולא בוחנים אותה. אנו מקווים כי דוח זה יוסיף להבנה רחבה יותר של הרעיונות והנושאים העיקריים באנטישמיות מסוג זה, הן בבריטניה, הן מחוצה לה, על מנת לוודא שמרחב המחיה של התופעות הללו יצטמצם".
סטפן בו, העורך הראשי של כתב העת K., The Jews, Europe, the 21st Century”" ציין: "בצרפת של היום, הקהילה היהודית מתמודדת לא רק עם אנטישמיות ימין קיצוני שהיא בת מאות שנים, אלא גם עם אנטישמיות אסלאמית בת כמה עשורים ולצדה אנטישמיות גוברת מצד שמאל של המפה, הכוללת אנטי-ציונות לצד אנטישמיות קלאסית".
טהירה אמיר, מנהלת תוכניות בקרן אמדו אנטוניו אמרה: "אנטישמיות היא בעיה עבור החברה כולה. היא משפיעה גם על חלקים מן השמאל, ששם אנטישמיות הקשורה באופן ייחודי לישראל היא סוגייה שהולכת ומתגברת ועלינו להידרש אליה. מיתוסים ומזימות עתיקות קמים לתחייה בלבוש חדש בשם פוליטיקה פרוגרסיבית כביכול. במקביל, אסור לנו גם לשכוח שמאז ומעולם הייתה ביקורת כלפי האנטישמיות מצד שמאל של המפה ועלינו להמשיך לעודד אותה ולתמוך בה. זה מעורר תקווה ומאפשר לבנות בריתות חזקות".
אנג'ל מאס, נשיא אקום: "לפני ששים שנה, לפני שספרד הפכה לדמוקרטיה, האנטישמיות שמרה על צורותיה הקלאסיות והייתה מקושרת בבירור עם החלקים היותר שמרניים באוכלוסייה. כיום, כמו בשאר אירופה, האנטישמיות המסורתית, המוסתרת כעת כאנטי ציונות, בולטת לכל רוחב הקשת של השמאל הפוליטי".
תומר אלדובי, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת: "ממצאי הדוח מציגים תמונה מדאיגה במרחב הציבורי, שהינה חריפה אף יותר במרחב המקוןו שבו אנו פועלים. ביטויי אנטישמיות מהצד השמאלי של המפה באירופה ומחוצה לה, עוטה תחפושת של ביקורת נגד מדינת ישראל, אך בפועל אלו מפיצים שנאת ישראל ואנטישמיות אלימה. כשהם שהתרענו בעבר, תכנים אלו אינם נחשבים לתכני שנאה בקרב הרשתות החברתיות כולן. הזליגה הזו מאנטישמיות לשנאת ישראל היא מסוכנת שכן יש בה לטשטש את הגבול בין ביקורת כלפי מדיניות של ישות ריבונית ובין שנאת העם היהודי, ולכן אנו קוראים לרשתות החברתיות לאמץ ביטויים אלו כחלק ממדיניותם ולהסירם במרחב המקוון - דבר שישפיע ללא ספק על המרחב הציבורי".