שר החוץ הטייוואני, ג'וזף וו, היה בעיצומה של מסיבת עיתונאים בינלאומית בבירה טייפה ביום שלישי בצהריים, כאשר לפתע צלצלו הטלפונים של כל הנוכחים עם כיתוב מפחיד: "טיל טס במרחב האוויר של טייוואן". בדומה לכל הנוכחים באולם, ההתרעה החריגה נשלחה לכל הטלפונים הניידים ברחבי האי ועוררה דקות של חוסר ודאות ובהלה בקרב העיתונאים וגם בקרב לא מעט תושבים - האם תסריט האימים של פלישה סינית מתקרב?
בכיר דרום אפריקאי מגלה למעריב: כך ישפיע הדיון בהאג על היחסים עם ישראל
באיראן טוענים: "השתלטנו על מכלית אמריקנית" - כך זה התבצע
אבל בתוך זמן קצר נאלץ משרד ההגנה להתנצל והודה כי מדובר בניסוח לקוי וכי לא מדובר בטיל, אלא ברקטת לונג מארץ'-2 סינית שנשאה לוויין מחקר חדש וחלפה במרחב האווירי מעל דרום האי, וכי ההתרעה הופעלה כדי להזהיר מפני סכנה של שברים שעלולים ליפול מהשמיים.
הבהלה הקצרה הייתה עדות למתח ששורר בטייוואן בימים האחרונים לקראת רגע המבחן הגדול שיגיע ביום שבת, כאשר יתקיימו הבחירות לנשיאות ולפרלמנט, הראשונות מבין סדרה חסרת תקדים של מערכות בחירות ברחבי בעולם במהלך השנה הנוכחית שישפיעו רבות על התמונה הגיאו-פוליטית הבינלאומית להמשך העשור, ואולי גם אחריו.
המועמד המוביל, נכון לסקרים הנוכחיים, הוא וויליאם לאי (לאי צ'ינג-דה, בשמו המקומי), נציג המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית השלטת שמאז שנת 2020 משמש סגנה של הנשיאה צאי אינג-וון שמסיימת שמונה שנות כהונה. אחריו ניצב חואו יואו-יי, מועמד מפלגת האופוזיציה קוומינטנג שבמשך שנים הייתה המפלגה השלטת באי. המועמד השלישי הוא קה וון-ג'ה ממפלגת העם הטייוואני, שנותר במרוץ אחרי שנכשל ניסיון לארגן ריצה משותפת שלו ושל חואו.
על אף שסוגיות פנים תופסות חלק ניכר מהקמפיין, עיקר תשומת הלב מופנית לעבר היחסים עם השכנה הגדולה ממערב - סין. לאי, שבעבר הצהיר כי הוא "פועל פרגמטי למען עצמאות טייוואן", הבהיר כי הוא מעוניין לשמור על הסטטוס קוו מול בייג'ינג ולא לקדם הכרזה חד צדדית על עצמאות, מהלך שעלול להוביל למלחמה מיידית. הוא צפוי להמשיך את המדיניות של צאי עם חיזוק הקשרים עם ארה"ב ומדינות המערב לצד המשך הפיתוח של אמצעי לחימה הגנתיים מתוצרת מקומית.
מפלגת האופוזיציה קוומינטנג שלטה בסין היבשתית מאז 1928 ועד הניצחון של המפלגה הקומוניסטית במלחמת האזרחים ב-1949, ולאחר מכן הנהיגה באופן בלעדי את טייוואן - בשמה הרשמי "הרפובליקה של סין" - עד שהאי הפך לדמוקרטיה ב-1987 ו-13 שנה לאחר מכן איבדה לראשונה את השלטון למפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית.
על אף שקוומינטנג, תחת המנהיג צ'יאנג קאי-שק ששלט עד מותו בשנת 1975, הייתה היריבה המרה של השלטון הקומוניסטי בבייג'ינג, המפלגה תומכת בהתקרבות לסין. תחת מא יינג-ג'יו, הנשיא הקודם מטעמה שכיהן בשנים 2008 עד 2016, נרשמה התפתחות חסרת תקדים ביחסים בין בייג'ינג לבין טייפה, כולל לחיצת יד היסטורית של מא עם הנשיא שי ג'ינפינג.
במסיבת עיתונאים שקיים היום חואו, הוא הבהיר כי הוא לא מתכוון לקדם את סוגיית האיחוד עם סין הקומוניסטית אם ייבחר, אולם גם הדגיש כי הוא לא תומך בעצמאות טייוואן, כדי שלא לעורר מלחמה, אלא פועל לפי החוקה שקובעת כי הרפובליקה של סין היא "רפובליקה דמוקרטית של העם". הוא גם הביע הסתייגות מדבריו של הנשיא לשעבר מא שהצהיר היום כי "חייבים להאמין לשי ג'ינפינג כאשר זה נוגע ליחסים של שני צדי המצר". "הדעות האלה שונות משלי", סיכם חואו.
באופן טבעי, מי שעוקבת מקרוב אחרי המתרחש בטייוואן היא סין, שעדיין רואה באי השכן חלק בלתי נפרד ממנה, ובבייג'ינג לא הסתירו את מי הם לא היו רוצים לראות יושב בלשכת הנשיאות בטייפה אחרי ההצבעה בשבת. היום, האשים המשרד לענייני טייוואן את לאי כי הוא "עובד עקשן למען עצמאות טייוואן" וכי אם הוא ייבחר, הוא יקדם את הפעילויות הבדלניות.
"אנחנו בהחלט מקווים שהחברים בטייוואן יכירו בנזק העצום של העמדה של 'עצמאות טייוואן' של המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית, ובסכנה שלאי צ'ינג-דה יעורר עימות וסכסוך משני צדי המצר, ויעשו את הבחירה הנכונה בצומת הדרכים של היחסים של שני צדי המצר", נאמר בהודעה שאינה משתמעת לשתי פנים.
אולם בבייג'ינג לא מסתפקים בכך. בשבועות האחרונים, הגביר הצבא הסיני את החדירות של חיל האוויר וחיל הים מעבר לקו ההפרדה במצר טייוואן ולתוך מרחב הזיהוי של ההגנה האווירית, ובנוסף תיעד משרד ההגנה של טייוואן טיסות גוברות של בלוני ריגול שגם חלפו בשמי האי. כמו כן, הסינים איימו כי הם ינקטו בסנקציות נגד טייוואן, כולל ביטול של הנחות במכסים על מוצרים שונים שמגיעים מהאי.
הצלע השלישית במתיחות - ארה"ב, בעלת בריתה הקרובה של טייוואן - קראה השבוע לסין "להפסיק את הלחץ הצבאי, הדיפלומטי והכלכלי נגד טייוואן, שמנוגדים לחלוטין למטרה של השגת שלום ויציבות", והדגישה כי "המצביעים בטייוואן צריכים לבחור את המנהיג הבא שלהם, חופשיים מכל התערבות חיצונית". מנגד, במשרד החוץ הסיני האשימו את וושינגטון בהתערבות משלה אחרי שדווח כי הנשיא ג'ו ביידן מתכוון לשגר משלחת בלתי רשמית לטייוואן אחרי הבחירות.
דוח מקיף שפרסמה השבוע סוכנות בלומברג העריך כי אם תפרוץ מלחמה בין סין לבין טייוואן בהשתתפות ארה"ב, המחיר הכלכלי שלה יהיה כבד ביותר - עשרה טריליון דולר, שמהווים עשרה אחוזים מכלל התמ"ג העולמי וסכום גבוה יותר מההשפעות המשולבות של מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמשבר הכלכלי העולמי.
לפי הדוח, במקרה של עימות צבאי ישיר, צפויה להירשם ירידה של מאה אחוז בפוטנציאל הכלכלי של טייוואן, מספקיות השבבים החשובות בעולם, וירידה דומה צפויה גם בהיקף הסחר בין ארה"ב לבין סין. המלחמה גם תביא לאובדן של 40 אחוז מהתמ"ג של טייוואן, 16.7 אחוז מהתמ"ג של סין ו-6.7 אחוזים מהתמ"ג של ארה"ב.
עוד עולה מהדוח כי אם סין רק תטיל מצור על טייוואן, צפוי זינוק של 50 אחוז במכסים בסחר שבין ארה"ב ובין סין, ותירשם ירידה של 12.2 אחוז בתמ"ג של טייוואן, 8.9 אחוזים בתמ"ג הסיני, 3.3 אחוזים בתמ"ג האמריקאי וחמישה אחוזים בתמ"ג של שאר העולם.
עם נתונים כאלה, קשה להאמין שסין תבחר באופציה צבאית מלאה - פלישה או מצור מלא - גם אם היא לא תהיה מרוצה מההתפתחויות בבחירות בטייוואן, במיוחד כאשר הכלכלה שלה עדיין מקרטעת אחרי משבר הקורונה.
עם זאת, אם לאי ייבחר ובבייג'ינג לא יהיו מרוצים מהמדיניות שלו, הם עשויים לנקוט בתרגילים צבאיים בסביבה הקרובה של טייוואן, כפי שהיה גם לאחר ביקורה הדרמטי של יו"ר הקונגרס לשעבר, ננסי פלוסי, לפני כשנה וחצי.
אולם השנתיים האחרונות, שבהן העולם היה עד לפלישה הרוסית הנרחבת לאוקראינה ולטבח המחריד של חמאס ב-7 באוקטובר, הוכיחו שגם הבלתי צפוי עלול להתגשם. על כן, אם שי, האיש החזק של בייג'ינג, יחליט בשנים הקרובות שהגיע הזמן להגשים את החזון של איחוד עם טייוואן גם בכוח צבאי, אולי כדי להסיט את תשומת הלב ממשברים פנימיים, אסור לפסול את האפשרות שהוא עלול להורות על מהלך שיכניס את העולם למציאות חדשה והרסנית.