האם הרשתות החברתיות יכולות לחסום משתמשים על סמך עמדותיהם הפוליטיות? זו השאלה הקריטית שניצבה היום בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית ששמע טיעונים סביב חוקים של פלורידה וטקסס שנועדו להטיל מגבלות על היכולות של חברות הטכנולוגיה לשלוט על התוכן ברשתות.
יועמ"שית משרד רה"מ אישרה: המדינה מימנה עבודות בקיסריה בזמן המלחמה
ואלה שמות: השדרה הפיקודית של חיזבאללה הולכת ומושמדת
החלטתן של טוויטר, כיום X, ומטא, הבעלים של פייסבוק ואינסטגרם, לחסום את החשבונות של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, אחרי ההסתערות של תומכיו על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 ובשל הקונספירציות שהוביל סביב תוצאות הבחירות לנשיאות עוררה את זעמם של השמרנים שדרשו להגביל את כוחן של חברות המדיה החברתית.
החוק שאושר בפלורידה מונע מחברות המדיה לחסום לצמיתות חשבונות של מועמדים לתפקידים פוליטיים במדינה או של כלי תקשורת, בעוד שהחוק בטקסס אוסר על החברות להסיר פוסטים או לחסום חשבונות בהתבסס על העמדות שמובעות בהם.
העתירה שהגישו חברות הטכנולוגיה נגד שני החוקים הציבה בפני שופטי העליון את השאלה אם התיקון הראשון לחוקה, שעוסק בחופש הביטוי, תקף גם לחברות פרטיות שמפעילות את הרשתות החברתיות, עדות נוספת שגם יותר מ-25 שנה אחרי שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, הפוליטיקאים ובתי המשפט עדיין מתמודדים עם סוגיות של רגולציה.
במשך קרוב לארבע שעות, התקיים היום בבית המשפט העליון שלב הטיעונים שבעל פה בנוגע לשני החוקים. נציגי העותרים מטעם חברות הטכנולוגיה, קבוצות הסחר נט-צ'ויס והתאחדות תעשיית המחשבים והתקשורת, טענו כי החוקים מהווים הפרה של התיקון הראשון מאחר שהם מגבילים את יכולתן של החברות לפעול כעורכות ולקבוע מה התוכן שיופיע אצלן. מנגד, הפרקליטים מטעם המדינות השמרניות גרסו כי חברות המדיה החברתית הן במעמד שווה לחברות התקשורת שמעבירות מסרים מבלי להתערב בתוכן שלהן ולכן החוקים מאפשרים שמירה על מגוון דעות.
העמדות שהביעו מרבית השופטים, הן השמרנים שמחזיקים ברוב והן הליברלים, הצביעו על הסתייגות משני החוקים. נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, ציין כי התיקון הראשון "מניח את האגודל על המאזניים" בצד של החברות הפרטיות מאחר שהוא נועד להגביל את יכולתו של הממשל להגביל חופש דיבור.
השופט השמרני, ברט קוואנו, הבהיר כי "כאשר אני חושב על 'אורווליאני', אני חושב על המדינה - לא על המגזר הפרטי, לא על אנשים פרטיים". גם השופטת הליברלית, אלנה קגן, העלתה נקודה דומה כאשר התייחסה לחוק של פלורידה. "מדוע זו לא הפרה קלאסית של התיקון הראשון כאשר המדינה באה ואומרת 'אנחנו לא מתכוונים לאפשר לכם לאכוף את המגבלות האלה?", תהתה.
הפסיקה בשתי העתירות צפויה להתפרסם ביוני הקרוב, בעיצומה של מערכת הבחירות לנשיאות. ההערכות בעקבות הדיון היום הן כי השופטים יפסלו את החוקים באופן מלא או חלקי או שהם יוציאו צו ביניים שמקפיא את היישום ויעבירו את ההכרעה לערכאה נמוכה יותר שתידרש לבחון אם החוק בפלורידה עלול לפגוע גם בחברות טכנולוגיה אחרות כדוגמת שירותי מיילים ומסרונים. אם החוקים יישארו על כנם, תהיה לכך השפעה דרמטית על כוחן של חברות הטכנולוגיה שמפעילות את הרשתות החברתיות, והשפעה עצומה על הבעת דעות קיצוניות במדיה החברתית.